טל איתןאנשים רבים מחכים לרגע המושלם, או מחפשים את המוצר/שירות המושלם בעסק שלהם (וגם בחיים האישיים). מדוע לפעמים “טוב מאוד” עדיף על “מצוין”? המושלם הוא האויב של הטוב
“אעלה את האתר החדש שלי לאוויר כשהוא יהיה מושלם”, אמרה לי השבוע לקוחה שהגיעה לייעוץ ב”מעוף”. “כמה זמן את עובדת עליו?”, שאלתי. “לא הרבה זמן”, היא ענתה, “בערך חצי שנה, מאז שהמתכנת סיים להקים אותו”.
האמת היא שלא כל כך הופתעתי. לא נדיר למצוא אנשים שבטוחים שהמוצר שלהם צריך להיות מושלם, מלוטש, מהוקצע, לפני שיוציאו אותו לאוויר העולם. נכון ברוב המקרים, בהחלט מומלץ להגיע לרמה הגבוהה ביותר שאפשר, בעיקר אם מדובר במוצר, שירות, או במקרה של אותה לקוחה, אתר התדמית שהקימה. מצד שני, פרפקציוניזם והחיפוש אחר שלמות גורמים יותר נזק מאשר תועלת, בעיקר כשלא יודעים לשים להם גבולות ובפרט כאשר הם בעצם תירוץ למשהו אחר לגמרי.
כשביקשתי לראות את האתר שהקימה, ראיתי שהוא לא מושלם, אבל הוא בהחלט ראוי לעלות לאוויר. לא היו בו טעויות, או שגיאות, הצילומים בו איכותיים ברובם ואפילו היו בו כמה מאמרים איכותיים וכתובים היטב, שהיא כתבה למטרת קידום ושיווק במנועי חיפוש וברשתות החברתיות.
“את יכולה להראות לי איפה הבעיה?”, ביקשתי והיא נראתה מבולבלת: “לא יודעת, זה פשוט לא מספיק טוב. אולי אכתוב עוד עשרה מאמרים ואז נראה אם אפשר להעלות לאוויר?”.
לימדו אותנו שיש הזדמנות אחת בלבד לרושם ראשוני. שכדאי להשקיע ולא לחפף. שבעידן שבו הכול מהיר וקורה מרגע לרגע, לפעמים צריך לעצור ולקחת את הזמן, לתת לדברים לשקוע, לשפר ולתקן. כל זה מניע אנשים מסוימים להפוך את החיפוש אחר שלמות לשיטה, שמונעת מהם להגשים את עצמם ולעשות את הצעד האמתי. במקרה של הלקוחה הספציפית הזו, אחרי שיחה קצרה הבנו, ביחד, שזה כנראה הפחד שלה מפני חשיפה, ביקורת ומשוב שלילי מהאנשים שסביבה.
לא מושלם – מצוין
פרפקציוניזם, או החיפוש אחר המוצר/שירות המושלם, מזיק מאוד במקרה הספציפי הזה. בזמן שהיא מחכה שהאתר “יהיה מוכן”, הלקוחה השאירה בצד את העבודה השיווקית והייתה כל כך עסוקה ביצירת תוכן שיהפוך את הכול ל”מושלם”, עד שפספסה את הסיבה שבגינה הקימה את האתר מלכתחילה: הרצון לשים את עצמה בקדמת הבמה ולהתחיל לשווק ולמכור את העסק.
באיזשהו מקום, נדמה היה לי שהשלמות היא רק כיסוי לחוסר ביטחון. הרצון להגיע לתוצאה המושלמת הוא פחד מפני חשיפה ושאולי זה בעצם תירוץ למשהו עמוק יותר שמונע ממנה לעשות את הצעד (המפחיד, יש להודות) של לעלות לאוויר, לשים את עצמך בקדמת הבמה, ולומר “זה אני, קנו ממני!”.
הצד השני של פרפקציוניזם – לחתוך פינות, לחפש קיצורי דרך ולעשות דברים בינוניים ואפילו גרועים, גם זה ממש לא לעניין. אפשר למצוא את דרך האמצע, שמכירה באי-השלמות (ואפילו מקבלת אותה ומוצאת בה חן מסוים) ולהבין שכמעט כל דבר אפשר לשפר, לשדרג, לדייק – אבל פעמים רבות, אין בכך שום צורך. במקום לחשוב על מונחים של “שלמות”, עדיף לדבר על “מצוינות”. אני לא מנסה להיות מושלם (זה חסר תועלת, כי לעולם לא אהיה), אבל אני בהחלט חותר, משתדל ומנסה להיות מצוין בדברים החשובים לי.
בקהלת נאמר “אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה”, כדי לרמז על אנשים שמחמירים ברדיפת הצדק והיושר, עד כדי שההפרזה עצמה מורידה ממעלת הצדיקות. אותו עקרון פילוסופי פועל בחיפוש אחר “שביל הזהב”, שהוא בעצם הדרך שמשלבת בין שני צדדים, לעתים גם שני קצוות קיצוניים.
בעסק, למשל, אפשר למצוא את נקודת האמצע כזו שבה איכות המוצר/השירות שלנו היא גבוהה מספיק וטובה מספיק ושכל השקעה נוספת בה תהיה בבחינת יותר נזק מתועלת: היא תהיה יקרה מדי, תגבה מאתנו זמן יקר, או פשוט לא תצדיק את ההשקעה. גם כאן, כמו בתחומים רבים בחיים, חשוב ללמוד למצוא את האיזון הנכון ולדעת לשקלל מרכיבים שונים לצד החיפוש אחר שלמות.
עם הזמן, לומדים כיצד לאזן בין הדברים ומגלים שהטוב והטוב מאוד, מתעלים לא פעם גם על המצוין. במקרה של הלקוחה, הסברתי לה שעדיף אתר טוב מאוד, או אפילו “רק” בסיסי וטוב, מאשר אתר מושלם שלא עולה כלל לאוויר ולא ממלא את תפקידו. טוב “טוב” אחד ביד, מ”מצוין” על העץ, אם תרצו.
טל איתן הוא יועץ ומלווה עסקי המעניק שירות במחיר מסובסד לתושבי הגולן דרך סניפי “מעוף”. למידע נוסף, כתבות ומדריכים בקרו באתר שלו: www.taleitan.com, או חפשו את הדף “כאן עובדים בכיף” בפייסבוק
