דניאלה שאולספר ארכיאולוגיה חדש, שראה אור החודש, מקדיש פרק נרחב לסתת הצור ותושב קצרין, דודי בן-עמי. בן-עמי מופיע בספר בסדרת צילומים, המראים אותו עושה את מלאכתו הייחודית
ארבעה עמודים ויותר בספר ארכיאולוגיה חדשני, מוקדשים ברוחב יד לתושב קצרין.
הספר – “הפרהיסטוריה של ארץ ישראל – תרבות האדם לפני המצאת הכתב”, שכתבו עופר בר יוסף ויוסף גרפינקל, בהוצאת “אריאל”, 2008, ראה אור ממש החודש.
מדובר בספר בכריכה קשה והפקה מהודרת, שסוקר את הפרהיסטוריה כאן, לפי כל כללי הכתיבה המחקרית, אך עושה זאת כך, שגם מי שלא סיים את הפקולטה המתאימה, יוכל להתרשם, להבין וליהנות.
בעמודים ספורים, החל מעמוד 46 ואילך של הספר, מככב דודי בן-עמי, ממקימי קצרין ומראשוני ההתיישבות בגולן, שמתמחה בטכנולוגיה של סיתות כלי צור.
בן-עמי, 68, שעוסק בטכנולוגיה פרהיסטורית ותושב קצרין, מופיע בספר בסדרת צילומים, המראים אותו עושה את מלאכתו הייחודית, עם צילומי תקריב על ידיו המכות באבן הצור בעזרת מקבות ועל כלי עבודתו המדמים כלי עבודה של התרבות הפרהיסטורית ותוצריהם.
הטקסט שלצד התמונות מבהיר את שלבי הייצור והשימוש בכלי הצור ואת רצף הפעולות הנדרש לייצור זה, שלב אחר שלב. הטקסט מציג את בן-עמי כמי שהתמחה בסיתות צור מודרני, בו החוקר משחזר את שלבי הסיתות של הקדמונים ומייצר בדיוק את אותם הכלים שיוצרו בידי הסתת הפרהיסטורי.
“לימוד השלבים השונים בעבודת הסתת מאפשר להתחקות אחר הטכנולוגיה שבה השתמש וכן על כושרו הקוגניטיבי. יש חשיבות מיוחדת על כן ללימוד היבט זה”, מציינים כותבי הספר.
יצוין שכליו של בן עמי מוכרים בעולם כולו, במוזאונים ובמכוני מחקר, במוזאון המדע של טוקיו ובמכון לחקר אמנות יפן בקיוטו, שדורשים את הרמה הגבוהה ביותר בייצור זה.
בן-עמי מתפרנס מסיתות כלי צור, מהדרכה והדגמה של דרכי הפעולה, היחיד בישראל ונמנה על בין הטובים בעולם בתחום זה.
באחריותו של בן-עמי קריאת רבים מהאתרים בגולן בשמותיהם העבריים ושמותיהם של שלושת הרבעים “אפק”, “בתרא” ורובע “חן” החדש בקצרין.
