יעל מדי
זה מה שכיף בשבת שלה, אין לאן למהר. כבר הרבה זמן שהיא לא מבשלת – הפתרון שלה: “פרובאנס בגולן”. מצלמת אירועים וגננת. האורחת שלי לשבת היא בת-חן סבירסקי
קצת על עצמך:
“בת-חן סבירסקי, בת 36, נשואה ליניב, איש צבא, אימא לשלושה – בת 12, בן 9 והקטן ביותר, בן 5 חודשים. היריון שהגיע אחרי שנים. הגעתי לגולן ב-2003, סיימתי לימודי תואר ראשון במכללת ‘אוהלו’ ואני לקראת סיום התואר השני, שניהם בחינוך.
“נולדתי בבית חולים ‘קפלן’ וגדלתי במרכז אומן, שבחבל תענך ואני גרה בנאות גולן, כבר 15 שנים”.
עיסוק:
“יש לי שניים, גם גננת וגם צלמת סטילס ומגנטים באירועים. אני מצלמת ילדים ומשפחה, בוק בת/בר-מצווה. בעבודת הצילום שלי, אני משתדלת לעבוד בעיקר בגולן, כי אני אוהבת את האירועים של אנשי הגולן. האירועים צנועים, עם המון תוכן ומשמעות. תמיד כיף לקבל פידבקים על עבודת הצילום, שטומנת בחובה המון אחריות. בכל זאת, תיעוד אחד הרגעים החשובים בחיים של האנשים שאותם אני מצלמת. תמיד מחפשת איך לחדש ומה אפשר להוסיף לאירוע. בתור גננת, אני נותנת עוד צד שבי לילדי הגן, שאני מאוד אוהבת”.
“אני משתדלת לעבוד בעיקר בגולן, כי אני אוהבת את האירועים של אנשי הגולן. האירועים צנועים, עם המון תוכן ומשמעות. עבודת הצילום טומנת בחובה המון אחריות. בכל זאת, תיעוד אחד הרגעים החשובים בחיים של האנשים שאותם אני מצלמת”
איך נראה יום שישי שלך?
“יום השישי שלי מתחיל בקניות, ניקיון וארגון הבית לשבת. מנוחת צהריים – חובה! כבר הרבה זמן שאני לא מבשלת. מאוד אוהבת את האוכל של ‘פרובאנס בגולן’, אוכל איכותי ומגוון, ככה שזה משאיר לי זמן ליהנות מכל השאר”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“ארוחת שישי כוללת מנה ראשונה דגים, מנה שניה בשר/עוף, ירק ופחמימה וסלטים כמובן ולא מוותרים על קינוח. ארוחת השבת היא הארוחה הכי חשובה, מבחינתי, במהלך השבוע, שבה כל המשפחה יחד. ככה היה גם בבית של ההורים”.
מאכל אהוב במיוחד?
“אין לי משהו מועדף. אני לא מפונקת, אוכלת הכול”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“זה הרוגע ושאין למה למהר. הכול זורם בנחת”.
זיכרון ילדות משבת:
“בילוי בכנרת על בסיס קבוע, בחודשי הקיץ, עם המשפחה”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“אני מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה ולטייל בטבע המדהים שיש לנו בגולן. מאוד אוהבת לארח ולבלות עם חברים, שהם המשפחה שלי פה בגולן.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את הטבע והמרחבים האין-סופיים ויותר מהכול, משהו שאני מתרגשת ממנו בכל פעם מחדש, זה הנוער של הציבור הדתי, שמארח בכל שנה קייטנות של אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. אין לי מילים לתאר את הנתינה האין-סופית, השמחה והאהבה שהנוער הזה מעניק.
“אני נפגשת אתם, כשהם יוצרים אתי קשר לצלם מגנטים, בסיום הקייטנות. אני משתדלת לתרום ברוב המקרים את הצילום, כי אין לתאר את גודל הסיפוק באירועים כאלו, כשאני רואה את עבודת הקודש הזו”.
מהו החלום שלך?
“להצליח ולגדול בתחום הצילום. אני כל הזמן לומדת ומשתדרגת עם ציוד מתקדם. מאחלת לעצמי הצלחה, שמחה, בריאות ופרנסה טובה”.
