בטור האישי מהשבוע שעבר, ציינתי כי הדי היריבות בין הנבחרים בעיר עדיין נשמעים והאחדות מתבקשת… השבוע, באמצעות הפייסבוק, נחשפנו לתקרית שנותנת ביטוי ליריבות זו
דני אלפסי, קצרין
בדרך כלל, זימון לישיבת מועצה ראשונה שלאחר הבחירות נעשה בתיאום ובהסכמה עם כל חברי המועצה. חברי המועצה מסיעתו של ראש המועצה בוודאי מתואמים אתו והאחרים, מסיעות אחרות, מוצאים את הדרך לעשות זאת.
יש המתנתקים מתעמולת הבחירות ומהיריבות שהייתה בצדה ובאים לברך את ראש המועצה על בחירתו ובכך יוצרים בסיס להמשך הקשר והתיאום. אחרים מעדיפים לעשות זאת באמצעות מנכ"לית המועצה, שמוציאה את הזימון.
מבדיקה שעשיתי, עולה כי מליאת המועצה היוצאת קבעה את ימי שלישי, הראשון בחודש, כיום ישיבתה. עוד הבנתי, כי חובה על ראש המועצה לכנס את הישיבה הראשונה 14 יום מיום ההכרזה, שהוא יום פרסום תוצאות הבחירות באופן רשמי ברשומות.
במגבלות אלהשל נוהג, חוק ואילוצים אחרים יצא הזימון. על כן מיותר לייחס להוצאתו שרירות לב וכוחניות.
יתרה מזאת, מאחר שהזימון נשלח שבועיים מראש, ניתן היה לערער ולבקש דחייה, או הקדמה. אם גרוסמן, כחבר מועצה יוצא, הבקי בנוהג והמודע לצורך לתאם מועד קרוב לישיבה, היה מפנה בקשה מסוג זה, התקרית הייתה נמנעת.
בטוחני כי בהידברות שני הצדדים היו מייחסים חשיבות לאירוע שבגינו מבקשים לדחות את הישיבה, ייתכן שכל חברי המועצה היו מכבדים את האירוע בנוכחותם.
מהפרסומים בפייסבוק, עולה כי ההתנהלות בין שני הגושים היא בעייתית. לא רק שמתעלמים מכללי הנימוס והממלכתיות הנדרשת ולא מברכים את ראש המועצה הנבחר, אלא יש נתק מוחלט. אין פגישות פנים אל פנים, כדי ליצור בסיס להידברות כלשהי. הקשר היחיד הוא תגובה על פוסט, אמירה, או פנייה בכתב והכול באמצעות הרשתות החברתיות – פייסבוק, וואטסאפ.
תלמדו מירושלים
מהתקשורת הארצית, למדתי כי תוצאות הבחירות בקצרין בירת הגולן, דומות לתוצאות הבחירות בירושלים, בירת ישראל. שם, משה ליאון זכה ב-51.54%, ועופר ברקוביץ זכה ב-48.46%. לכול ברור, שמדובר היה במאבק צמוד ורב-תהפוכות. למרות זאת, מצא לנכון עופר ברקוביץ, יו"ר הסיעה הגדולה ביותר בעיריית ירושלים, כשעתיים לפני כניסת השבת, להתקשר למר משה ליאון ולברך אותו על בחירתו לראשות העיר.
יתרה מזאת, למרות האכזבה והכאב, צוטט מר ברקוביץ "בכל העיר" (מיום שני): "אנחנו צריכים לייצג את הציבור שלנו בצורה הטובה ביותר. אנחנו מייצגים 50% מתושבי ירושלים. אני מתכוון לעבוד קשה בשבילם ובשביל כל התושבים". עוד הוסיף: "אני לא שולל כניסה לקואליציה של ליאון, אני בא לבחון אילו קווי יסוד יהיו שם, איזו השפעה אמתית ועוד…".
בקוראי את הדברים, התמלאתי הערכה לשני האישים האלה, אבל גם אחזה בי קנאה. היינו רוצים שבקצרין ינהגו כך הנבחרים שלנו. הגיע הזמן לשים את היריבות, האגו, הכעס והאכזבה בצד ולנקוט בצעד שיביא להידברות, כי חייבים לעשות הכול למען התושבים.
הדברים מופנים גם לראש המועצה לשעבר, שבקדנציה הקודמת יזם ופעל לבחירתו של דימי וכיום, מהווה גורם בכיר ומשפיע בגוש הלעומתי. ניסיונו הרב, לצד התערבותו העניינית עשויה להביא לשינוי הנדרש, וליצירת בסיס לאחדות ולשיתוף פעולה. בטוחני שהדרישה לאחדות תלך ותתעצם מתושבים רבים ותופנה אל הנבחרים, כפי שנוכחתי מהשבוע האחרון.
