ארי שפיץ, תלמיד ישיבת ההסדר הגולן השיא משואה – "זכות לקחת חלק במשימה היהודית והציונית מהגדולות בהיסטוריה"
סמ"ר (מיל') ארי שפיץ, לוחם צה"ל שנפצע אנוש במהלך הלחימה ברצועת עזה, השיא משואה בטקס יום העצמאות ה-78 למדינת ישראל, בהר הרצל. שפיץ הפך לאחד הסמלים הבולטים של רוח הלחימה והאמונה של דור הלוחמים במלחמה האחרונה.
שפיץ, לוחם בגדוד "צבר" של חטיבת גבעתי, במסגרת מסלול הסדר בישיבת ההסדר הגולן, נפצע אנושות ברצועת עזה, ב-27 בפברואר 2024, בפיצוץ מטען, במהלך פעילות מבצעית, בתוך מבנה ממולכד, בשכונת זיתון.
עקבות הפיצוץ, איבד שפיץ את שתי רגליו ואת ידו. הוא פונה במסוק לבית החולים, שם עבר סדרת ניתוחים מורכבים והיה מורדם ומונשם במשך כחודש וחצי. לאחר שהתעורר מהתרדמת, החל במסע שיקום ארוך ומורכב, פיזית ונפשית, אותו הוא תיאר כ"מסע חזרה לחיים".
בתקרית הקשה נפלו רס"ן יפתח שחר וסרן איתי סייף הי"ד. בין הפצועים, יחד עם שפיץ, נפצעו עוד שישה מתלמידי הישיבה: אריאל גלילי, יאיר ציפל, איתי לניאדו, אלרועי כהן צמח, חיים עזיזי ויותם שנקולבסקי.
לחזור לישיבה
הבחירה בשפיץ להשיא משואה מספרת סיפור של דור שלם: דור של לוחמים שמחבר בין אמונה, הקרבה ותקווה. בדבריו ציין: "לכבוד עשרות אלפי פצועי המלחמה, בגוף ובנפש, העוברים מסע שיקום ארוך ומאתגר. לכבוד עמידתם האיתנה במשימה הארוכה והמורכבת של חזרה לחיים. זוהי מלחמה נוספת וגם בה אין לנו ברירה אלא לנצח. לכבוד משפחתי האהובה וכלל משפחות הפצועים העומדים לצד יקיריהם ושופכים אור גם ברגעים הקשים ביותר. לכבוד הכוחות הרפואיים בצה"ל, בבתי החולים ובבתי השיקום, הארגונים והעמותות הפועלים לילות כימים להצלת הפצועים הרבים. לכבוד מפעל ישיבות ההסדר שבהן גדלתי, המוכיחות כי תורה ושירות צבאי משמעותי הם שני עמודי תווך המשלימים זה את זה. לכבוד הזכות להיות חלק מהמשימה היהודית והציונית הגדולה בהיסטוריה. ולתפארת מדינת ישראל!".
ראש ישיבת ההסדר הגולן, הרב יואל מנוביץ': "ארי וחבריו, מחלקת בני"ש בגדוד 'צבר', בחטיבת גבעתי, היו אמורים לחזור לישיבה בחשוון תשפ"ד. מיד כשקרה מה שקרה, הם חזרו כמחלקה אורגנית יחד עם המ"מ שלהם, איתי סייף הי"ד, ולחמו בעזה במקומות שונים וחוו דברים קשים. ארי, שהיה מורדם שבועות רבים והיטלטל בין חיים למוות, ביום שבו פתח את העיניים נשאל מה הוא רוצה – והוא אמר: 'לחזור לישיבה'. משם הוא יצא ולשם הוא רצה לחזור. ארי הוא גיבור – גיבור בקרב, גיבור בחיים, וגיבור שעוד בעתיד רבות יישמעו עליו. הפסקול של ארי הוא המקום שממנו יצא ואליו רצה לחזור – בית המדרש של ישיבות ההסדר".
