יעל מדי
בלבו הוא ירושלמי, מחנך ומורה, לומד לנגן על פסנתר, מבשל את השבת בבית וחולם ללמוד תרפיה במוזיקה. האורח שלי לשבת הוא גולן אליסף
קצת על עצמך; משפחה ילדים:
“בדיוק השבוע חוגג 40, נולדתי בעשרה בטבת.
“נשוי לזכית, מנחת משפחות אומנה בעמותת מט”ב ועכשיו בחופשת לידה, מגדלת שישה ילדים ואתי שבעה. אבא לרוני, יהודה אריה, פארי עופר, רעות, אורה ואמיתי יעקב שהצטרף לפני חודש. גרים ברמת מגשימים”.
עיסוק:
“מחנך, לפחות מנסה, בחטיבת ביניים בישיבה התיכונית בחיספין. בנוסף, מלמד באולפנת ‘אי”ל ברמה’, בנוב את כיתה י”א. לומד מכל התלמידים והתלמידות שמחת חיים, שאף פעם לא נגמרת ומנסה ללמד אותם מעט ניסיון חיים”.
“יש לי שני שמות. חיים, על שם אבא של סבא שלי עליו השלום וגולן, כי אבא שלי היה בגולן במלחמת יום הכיפורים, רוב החברים שלו נהרגו וכהודאה לקב”ה על זה שיצא בשלום, הוא קרא לי גולן. בדיעבד, זו הייתה גם נבואה שהגשימה את עצמה”
מגורים: איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בבית חולים ‘הדסה’ הר הצופים וגדלתי בשכונת רמת שרת, בירושלים. כשהייתי בן 9, עברנו למעלה אדומים, אבל בלב תמיד נשארתי ירושלמי. אחרי התיכון, למדתי בישיבת ההסדר בחיספין ובהמשך, הדרכתי בישיבה התיכונית בחיספין. כשסיימתי את לימודי ההוראה, התקשר אליי הרב ניסיאל בן טוב והציע לי לעבוד אתו בכפר הנוער ברמת מגשימים. תכננתי לדחות את ההצעה, אבל הוא לא נתן לי להגיד לא. כדי להוריד אותו ממני, אמרתי לו שייתן לי יום לחשוב ותכננתי להגיד לו את ה’לא’ למחרת. אשתי שהייתה לידי שאלה אותי מי זה היה, אמרתי לה: עזבי, משוגעים, רוצים שנעבור לגולן. היא שאלה: למה לא? ואחרי חצי שעה, התחלנו לארוז את הבית. מאז, אנחנו כאן ברמת מגשימים.
“יש לי שני שמות. חיים, על שם אבא של סבא שלי עליו השלום וגולן, כי אבא שלי היה בגולן במלחמת יום הכיפורים, רוב החברים שלו נהרגו וכהודאה לקב”ה על זה שיצא בשלום, הוא קרא לי גולן. בדיעבד, זו הייתה גם נבואה שהגשימה את עצמה והנה אנחנו פה”.
איך נראה יום שישי שלך?
“יום שישי זה היום החופשי. תפילת שחרית, קניות בצרכנייה, ברמג”ש לא אומרים ‘מכולת’, הילדים יוצאים למסגרות ויש לי זמן איכות עם אשתי, בדרך כלל, תוך כדי הכנות לשבת. אם אנחנו חרוצים מספיק, יוצאים לדייט בחוץ”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“דג בליל שבת זה בסיסי. חוץ מזה, יש לי יד חופשית. אני מבשל בבית, מרק גונדי, קובה רק של חמותי והרבה סלטים. אומרים שאצל אשכנזים אוכלים סלט חי ואצל ספרדים ח”י סלטים. לא מגיעים לח”י סלטים, אבל אין שבת בלי סלטים”.
זיכרון ילדות משבת?
“בלילות שבת הייתי הולך עם אבא להתפלל במלון ‘הולילנד’, אבא עזר להשלים שם מניין. בדרך חזור, היה לנו זמן איכות. אבא אוהב מאוד טבע ותמיד מצא מה להראות לי, חיות בשדה, צמחים, גחליליות, פיניונס (הכינוי הירושלמי לצנוברים) ועוד דברים שמצאנו בדרך”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“זמן איכות עם המשפחה. ‘ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה’ אלקיך ולביתך’. אין פלאפון, אין עבודה, והילדים במרכז.
“כמחנך בחטיבה, פוגש תלמידים שבאים לחברים לשבת בר-מצווה, כיף לראות את התלמידים מזווית אחרת, חופשית ואמתית יותר”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“הייתי שמח לשבת לשולחן שבת עם יהורם גאון. בדיוק סיימתי לקרוא את הביוגרפיה שלו ומאוד התרגשתי ממנה”.
בשעות הפנאי מה עושה?
“לומד אצל עמי נגר האלוף נגינה בפסנתר, אוהב גם לנפח בלונים ולעשות צורות, קיבלתי כמה שיעורים מניר שכטר המוכשר, מקצרין”.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“את השקט והשלווה, את החריצות של האנשים והפשטות. כמי שנולד בעיר, רק כשהגעתי לגולן, למדתי לאהוב את הגשם וליהנות מהברכה שהוא מביא לעולם”.
מהו החלום שלך?
“חולם לצאת לשבתון וללמוד תרפיה במוזיקה. מקווה שאני בדרך הנכונה לשם”.
