לירז וצחי התחתנו בלאס וגאס, אלון ושמרית מתכננים מסיבת פיג‘מות במאהל לאחר החתונה וכנרת ועומר החליטו להפיק שתי מסיבות נפרדות – אחת למשפחה והשנייה לחברים. עונת החתונות בפתח, וללא ספק, יש יותר מדרך אחת לחגוג חתונה אחרת
עונת החתונות כבר יצאה לדרכה לאחרונה וברוב המקרים האירוע מורכב מריטואל קבוע שבו תיתקלו באותה מוזיקה, אותו אוכל, טקס חופה זהה ואולם אירועים הדומה לאולם בו חגגתם גם אתם. עבור האורחים מדובר בסיבה למסיבה המלווה בכאב קטן לכיס ועבור הזוגות המתחתנים מדובר בתקופה המרגשת והמאושרת בחיים המלווה בכאבי ראש וחששות בעניין כמות האורחים שיגיעו והצלחת האירוע. כדי לשבור את השגרה, יש זוגות שבכל זאת החליטו לחרוג מהטקס המקובל ולהפיק חתונה קצת אחרת, שאורחיהם באמת יתקשו לשכוח.
לירז אונגר מקצרין, זכתה להצעת הנישואין מצחי מיכאלי לאחר תשעה חודשים בלבד של זוגיות. מלכתחילה, היה להם ברור שלא יתחתנו עם רב כיוון שרוח הדברים כפי שהם מועברים בחופות ברחבי הארץ לא התאימה לדרך שבה בחרו לחיות את חייהם.
מה הדבר החשוב ביותר שלא רציתם לוותר עליו בחתונה?
“כדי שנוכל להיות נשואים ובהכרה מדינית היינו צריכים להתחתן בחו”ל, אז עשינו בארץ חתונה אלטרנטיבית – אזרחית צנועה וכפי שהתאימה לנו. האדם שבזכותו הכרנו היה זה שערך את הטקס האלטרנטיבי – העברנו סלסלה כדי שהאורחים יכתבו את “שבע הברכות”. היתה כתובה שאנחנו כתבנו ובמקום לשבור כוס יין, המלצרים חילקו כוסות יין לכל האורחים ואיחלו לנו שפע, אושר ואהבה.”
מה כלל טקס החופה עצמו?
“יומיים אחרי המסיבה בארץ, כבר היינו במטוס כדי להתחתן בארצות הברית. ב-20/11/10 התעוררנו בבוקר, לקחנו מונית מהמלון לעיריית לאס ווגאס, הוצאנו רישיון נישואים והלכנו למקום הנקרא צ’אפל כדי להתחתן. במקום גם מצאנו חקיין של אלביס אז התפרענו עד הסוף וביקשנו שיהיה העד שלנו. אחרי טקס החתונה הלכנו לאכול בסטרטוספר – מסעדה בגובה356 מטרים מעל פני הקרקע, הצופה על כל ה”סטריפ” של לאס ווגאס בסיבוב של 360 מעלות – אטרקציה תיירותית שווה בפני עצמה.”
איך הגיבו המשפחה והחברים שלכם כשסיפרתם על אופי האירוע?
“האמת שאמי היא הראשונה שעשתה חתונה בבית הכנסת העתיק בקצרין לפני כ-26 שנה. מי שחיתן אותה בשמלה שחורה היה חבר שלה ואת האוכל כמובן היא הכינה בעצמה, כך שהתפוח לא נפל רחוק. למשפחות של שנינו זה היה ברור שאנחנו לא נתחתן בטקס דתי – מסורתי. באותו זמן עבדתי עם חבר’ה נהדרים שומרי מסורת מצפת, שניסו לשכנע אותי לקיים חופה כדת וכדין. הם קבעו לי פגישות עם רבנים מצפת ועד בית שאן כדי שינסו לשכנע אותי. כמובן שהסכמתי להיפגש עם הרבנים כדי לכבד אותם, אך כל קשר בין מישהו עם זקן שמתפלל לבין אורח החיים שלנו והאמונות שלנו – מופרך בהחלט. החברים מהעבודה הגיעו למסיבה בארץ שעשיתי, אך הם שכנעו את עצמם שהם רק הולכים לארוחת ערב עם לירז.”
מה את ממליצה לזוגות המתכננים חתונה כרגע?
“הטיפ הכי טוב שיש לי למתחתנים זה לא לעשות מאירוע החתונה כזה ביג דיל עם חור בכיס לכל החיים – זאת אמנם חוויה,אבל החוויה האמיתית היא לחיות בזוגיות נפלאה למשך שנים.”
אלון מילר ושמרית יעיש הכירו במסגרת עבודה משותפת במערכת החינוך של קיבוץ אורטל. לאחר ארבע שנות זוגיות, יצאו לטיול בהודו שנבחרה כלוקיישן האידאלי להצעת הנישואין עם טבעת שאלון הכין בעצמו בעיר דראמסלה. בעוד כחצי שנה, הם צפויים להתחתן בכרמים הסמוכים לאורטל אליה יגיעו אורחים מקצוות הארץ.
מדוע החלטתם לחרוג מהדרך המקובלת ולהפיק חתונה קצת אחרת?
“אנחנו לא זוג שגרתי ולא בטוחים שאנחנו מכירים עד הסוף את הדרך המקובלת, לכן מקווים שבדרך שלנו אנו מביאים את עצמנו ואת המיוחדות שבנו.”
מה הכי חשוב במעמד החופה ובאירוע עצמו?
“חשוב לנו שהחופה תבטא את החיבור בינינו ואת הבחירה אחד בשנייה מתוך אהבה ושהחתן יחתום על כתובה שמנה.האוכל חשוב אך בעיקר באירוע משמעותי עבורנו להביא את האורחים שלנו (חלקם יגיעו מבאר שבע) אל אורחות חיינו ובעיקר לחבל הארץ המיוחד שאנו חיים בו – הגולן.”
מה צפוי לכלול הטקס שלכם?
“עדיין לא החלטנו ממש אבל היא תהיה כדת משה וישראל והטבעת תהיה כמובן שווה לפחות פרוטה.”
איך מגיבים המשפחה והחברים שלכם כשאתם מספרים על אופי האירוע?
“זה מתחלק לשניים – הרפתקנים חובבי מילואים וטבע בגולן שישמחו להרחיק עד לכאן ויש את אלו שמבחינתם אזור הצפון,זה נתניה אז הם יאלצו להתמודד עם הנסיעה.”
האם יש בתכנון קטע אומנותי שצפוי להיות ה‘שוס‘ של האירוע?
“בינתיים חשבנו על מסיבת פיג’מות במאהל הצעירים שיישארו ללון באזור החתונה ושבת חתן עם המון קולולולו.”
עומר נתנזון נולד ברמת מגשימים ומתמחה בעבודות עץ וכנרת בלזר מכפר חרוב החליטו למסד את הקשר באופן פורמלי לאחר שבע שנות זוגיות. דווקא אחרי שכבר קבעו תאריך, עומר החליט בכל זאת להפתיע עם טבעת, כריעת ברך ושאר הגינונים המוכרים.
מדוע החלטתם להפריד את האירוע לשתי מסיבות ולפצל בין המשפחה לחברים?
“הקונספט נולד מתוך הרצון שלנו לכבד את משפחתו של עומר ולקיים טקס לפי ההלכה אך בד בבד להגשים את חלומנו ולעשות מסיבה לחברינו בטבע של הגולן. הקו שהנחה אותנו בזמן ארגון האירוע, הוא להעסיק רק את תושבי הגולן.”
איך הגיבו המשפחה והחברים שלכם כשסיפרתם על אופי האירוע?
“המשפחות שמחו מאוד ותמכו כמובן בדרכנו.”
מה היה לכם הכי חשוב במעמד החופה ובאירוע עצמו ומה כלל האירוע עצמו?
“היינו מאוד נבוכים מכל סיפור החופה ולכן רצינו לעשות אירוע קטן וצנוע רק למשפחה והחברים הקרובים קרובים. האירוע הראשון היה ב’מצפה השלום’ בכפר חרוב עם הנוף עוצר הנשימה המשקיף אל הכנרת והרכב ג’ז שניגן ברקע. הקייטרינג היה כמובן “גולני” בניצוחו של גדי אזולאי ממסעדת ה’בקתה’. האירוע איחד בין אוכלוסיות מגוונת של הגולן: דתיים וקיבוצניקים, ריקודי מעגלים לצד שירים בלועזית. האירוע השני היה מסיבת טבע בשדות הקיבוץ. היינו צריכים להפיק הכל לבד וזה היה סיפור לא פשוט אך התוצאה הסופית הייתה שווה את המאמץ הרב שהושקע. הבאנו די.ג’יי וצלמת, השכרנו הגברה, ציוד לאירועים, שירותים ניידים, הכנו תפאורה והכוונה. לא היינו יכולים להרים את האירוע ללא התגייסות החברים:מאיר קאופמן מנטור שארגן את האוכל, נעמה מרום מרמות על הקינוחים, החברות מהקיבוץ על פינת הקפה ובר הנשנושים,החברים מהמושב על הקמת האוהל ותליית התאורה. בני הגולן הוכיחו שוב שהם פניה היפות של המדינה.”
בווגאס או במאהל, מוזיקת ג’אז או טראנס ברקע, אנטריקוט או סינטה – העיקר שכל הזוגות הטריים יזכו לחיות באושר ועושר עד עצם היום ההוא…
