תלמידים משלושהבתי ספר בגולן, יחד עם אמן הפסיפס, אריאל הירשפלד, יצרו מיצב אמנותי מרשים בדמות נשר, שנחנך בטקס, ב”מצפה שמיר” בקצרין, בנוכחות משפחת שמיר
בכדי לחבר את ילדינו לדמויות מפתח, שהן אבני יסוד בהקמתה של מדינת ישראל, דרושים קצת יותר משעורי אזרחות, או היסטוריה, ספר קריאה מרתק, או הרצאה. דרוש חיבור לחוויה ולמסר שהדמות מקרינה.
לפני כשנה וחצי, לרגל 100 שנה להולדתו של יצחק שמיר, נחנך על שמו “מצפה שמיר”, בקצרין, בנקודת תצפית יפהפייה, הצופה על נחל משושים. במצפה הוצב מיצב אמנותי, שנבנה ועוצב בפסיפס, בשיתוף פעולה בין אמן הפסיפס, אריאל הירשפלד ותלמידי בתי הספר “גמלא” “נופי גולן” ו”אולפנת גולן קצרין”.
כיצד מבטאים את גודל דמותו של יצחק שמיר ז”ל במיצב אמנותי? את האתגר הזה לקח על עצמו מנהל מחלקת החינוך, צבי בודנהיימר: “בסיוע מרכז מורשת בגין והמשפחה, קיבלנו את התקציב למיצב וכך יצאנו לדרך. שני אומני פסיפס הוזמנו לוועדת החינוך היישובית להציע רעיון למיצב אמנותי ואריאל הירשפלד נבחר”.
על הקונספט שמאחורי המיצב, מספר אריאל הירשפלד: “יצחק שמיר אהב את הגולן וכששולמית אשתו נפטרה, הוא ביקש להניח אבן בזלת כמצבה. גם כשיצחק שמיר נפטר, הונחה על קברו מצבת בזלת שחורה. לכן במיצב תשולב אבן דמוית בזלת. מיצב הפסיפס הורכב לאור דמותו של יצחק שמיר כנשר, הזנב מייצג את תקופת המחתרת, הראש – ראשות הממשלה והכנפיים הן שתי העליות שהוא פעל ללא לאות להבאתן לארץ, העלייה מחבר העמים והעלייה מאתיופיה” .
משפחת שמיר מספרת על יצחק שמיר כאבא: “אם יש משפט שמאפיין את אבא זה חופש המחשבה וניצול הזדמנויות. זה אבא ‘מיכאל’ המחתרתי, זה אבא ראש הממשלה וזה אבא שהעלה כל כך הרבה יהודים למדינת ישראל”.
שלוש מוסדות חינוך לקחו חלק –- כיתה ט’ אתגר, מ”נופי גולן”, עם המחנכת טובי דורון, הכינו את פספסי המחתרת (הזנב) וראש הממשלה (ראש הנשר). כיתה ט’ של האולפנה, עם המחנכת תהילה מויאל, עשו את כנף העלייה מאתיופיה ותלמידים שעלו מחבר העמים, מכיתה ז’ בבית הספר “גמלא”, עם המורה אלכס גוניקמן, עשו את הכנף של העלייה מחבר העמים.
התלמידים שהשתתפו בהכנת המיצב למדו על יצחק שמיר, נחשפו לאישיותו, פועלו והדרך שעבר מימי המחתרת עד לראשות הממשלה. כל תקופת הכנת המיצב הייתה שיעור מתמשך של לימוד וחוויה על הדרך בה צועדת מדינת ישראל, היסטוריה, ממשל וחברה. כחלק מהחוויה, הוזמנו התלמידים לביתו של אריאל בחיספין, לשמוע עליו, כאדם חירש-אילם, שהגיע להיות אמן פסיפס, על המצע שלו לעבודת המיצב ועל יצחק שמיר מנקודת מבטו.
הכנת המיצב ועבודות הפסיפס הפכו ליום של הפנינג. תלמידים ומחנכים, ביחד עם אריאל, עמלו על כך יום שלם, החליטו על המסר שאותו הם רוצים להעביר, ציירו תרשימים, חתכו את אבני הפסיפס, הדביקו וליטשו עד לקבלת דגם סופי מעורר השראה ומרגש.
לחנוכת המיצב האמנותי הוזמנה משפחת שמיר, יאיר וגלעדה ובני זוגם. לפני הטקס, התכנסו התלמידים והמורים שליוו אותם בהכנת המיצב, משפחת שמיר, ראש המועצה, דימי אפרצב, אריאל הירשפלד וצבי בודנהיימר, לשיחת היכרות והחלפת רשמים. מרגש היה לשמוע כיצד התלמידים חוו את יצחק שמיר ולשמוע את משפחת שמיר מספרת על יצחק שמיר כאבא: “אם יש משפט שמאפיין את אבא זה חופש המחשבה וניצול הזדמנויות. זה אבא ‘מיכאל’ המחתרתי, זה אבא ראש הממשלה וזה אבא שהעלה כל כך הרבה יהודים למדינת ישראל”.
כנפי נשרים אבירים
הטקס במצפה שמיר היה התגלמות התחושה שיצחק שמיר אכן היה נשר ענק בכל תחום בו נגע. דימי אפרצב: “מבחינתי, זוהי סגירת מעגל. נולדתי ברוסיה וזכיתי לעלות לארץ ישראל, אני מכהן כראש מועצה בקצרין, בגולן. אני רואה זכות גדולה בכך שבחרתי להעמיד בקצרין את המיצב לזכרו של יצחק שמיר, יצחק שלחם להעלות כל יהודי באשר הוא לארץ ישראל, יצחק שאהב את האדמה, כל אבן וחלק בה, יצחק שהיה ראש ממשלה ודאג שתישמר המדינה”.
הרב לוי הזכיר לקהל כי יצחק שמיר ז”ל כיבד בנוכחותו את הכנסת ספר התורה הראשון בקצרין ואף כתב את האות האחרונה בספר ומי ראוי שמורשתו תכה שורש בקצרין יותר מאשר יצחק שמיר, שהוא ספר בפני עצמו.
אריאל הירשפלד אמן הפסיפס הזמין כל אחד ואחת לעלות על מיצב הפסיפס, להביט אל הוואדי למרגלות המצפה, לפרוס ידיים לצדדים לחוש את הרוח, עצמת הנוף והאנרגיה שמסביב. לדרוך על הבזלת האיתנה ולהרגיש את יצחק שמיר – הנשר.
“בן אדם עלה למעלה עלה… יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים”, כך התנגן לו השיר ברקע ואכן הכנפיים הן מוטיב חוזר בפעילותו הענפה של יצחק שמיר .
ניקול, תלמידת “גמלא”: “בעבודת השורשים השנה, בעקבות שנת הבר-מצוה, חקרנו ובדקנו מהיכן הורינו וסבינו עלו לארץ. במיצב הפסיפס החלטנו לבנות מטוס ובו דגלי המדינות שהיו בברית המועצות, מהיכן שהגיעו משפחותינו”.
נציגת האולפנה: “הכנף עליה היינו אחראיות סימלה את העלייה מאתיופיה, אוכלוסייה שאנו פחות מכירות בקצרין ובגולן. למדנו על נחישותם ועד כמה דרכם לארץ הייתה קשה ומסובכת ועל דבר אחד שהיה חשוב להם, השיבה לציון. לא איימו עליהם החושך, לא ההליכה במדבר, הכמיהה לירושלים הביאה אותם לכאן והם כבר מזמן חלק מאתנו”.
משפחת שמיר הודתה למשתתפי הטקס: “זכינו להציב בקצרין את מורשת יצחק שמיר. הנשר הוא מלך העופות, מאופיין בחכמה ובכוח. יצחק שמיר הציב מטרות ולא חשש להגשימן. אנו שמחים ומודים על כך שדור חדש ממשיך ולומד ואף ימשיך את מורשתו.
“התהליך שהילדים עברו הוא חלק משמעותי בחיבור הילדים ליישוב” אמרה יו”ר ועדת החינוך היישובית, שרון רואס. “אני שמחה שוועדת החינוך הייתה שותפה למהלך”.
