על שפת המצוק באפיק, צופה אל הסוסיתא והכנרת, עומד מועדון הקצינים הסורים, תחנה מספר 4 ב”שביל אלי כהן”. לאחרונה עבר המקום שינוי מרענן
כתב: אמיר לבנה, אפיק
בפינה הדרומית מערבית של קיבוץ אפיק, צופה אל הסוסיתא והכנרת, ניצב מבנה אשר שימש כמועדון לקציני הצבא הסורי, עד 1967. בשנים הראשונות, שימש המבנה את המתיישבים הראשונים בגולן. בתחילה, את אנשי גבעת יואב שישבו במקום ובהמשך, את חברי אפיק. בשנת 1975, חדלו אנשי אפיק להשתמש במבנה ומאז, הוא עמד שומם. יחד עם זאת, המקום היה ונשאר פינה שחברי אפיק וילדיהם אהבו ואוהבים לבוא אליה ולהתרגע בה מול הנוף הקסום.
בשנים האחרונות, עלה המבנה על מפת תיירות הפנים, בזכות פועלו יוצא הדופן של מדריך הטיולים גיל ברנר, שציין תחנות בדרכו של אלי כהן “האיש שלנו בדמשק” והקים את המסלול “שביל אלי כהן”.
המבנה באפיק הוא התחנה הרביעית בשביל וזכה לכינוי “מרפסת הר נבו”, עם כל המשתמע מכך – משם ראה אלי את ארצו, אך אליה לא זכה לשוב. ריבוי המבקרים במקום הוסיף לכלוך רב שלא גרם למקום להסביר פניו למבקר.
אילנה לבנה, חברת ותיקה בקיבוץ אפיק, לקחה על עצמה את המשימה לשיפור נראוּת המקום. בסיוע חניכי המכינה הקדם-צבאית במיצר, נוקה פנים המבנה וקירותיו נצבעו לבן. המועצה האזורית הציבה שירותים כימיים ולאחרונה, בוצע גיזום של העצים שצמחו פרא במשך שנים רבות ואף הוצבו אדניות בטון לצמחים.
החומר למילוי האדניות נתרם בשמחה על ידי “טוף מרום גולן” ועל כך שלוחה להם תודה מקרב לב. זה לא מובן מאליו ובהחלט מחמם את הלב. דינה, ממשתלת “גיל גיל” בקצרין, תרמה בשמחה צמחים לאדניות – תודה מקרב לב לדינה. אנשים החברים בעמותת “לב אל לב”, המלווה ותומכת בנדיה כהן, שביקרו במקום והתרגשו לראות את השינוי, הביאו את הדבר לידיעתה של נדיה, שהתרגשה עד מאוד אף היא.
במקום, מתוכננות עוד אי אילו עבודות שיפוץ, שיהפכו את המקום לכזה שמכבד ומוקיר את זכרו של אלי כהן, שתרומתו למדינת ישראל לא תסולא בפז. כאן המקום לציין שכל העבודות נעשו בהתנדבות, אם על ידי גורמי חוץ ואם על ידי חברי אפיק.
