במיזם “בתים פתוחים”, ביוזמת “היוצרים בביתם” אמני קצרין של מתנ”ס קצרין שיתקיים בחוה”מ פסח – תשתתף בפעם הראשונה דליה חן, שתציג ציורים פורחים וצבעוניים, בהן היא משחזרת מסורות וזיכרונות מבית ההורים. כתבה שנייה בסדרה
רחל דיין
מאז הגיעה לקצרין לפני 5 שנים מיסוד המעלה, דליה חן לא מפסיקה ליצור. כשנכנסתי לביתה הקיפו אותי מכל עבר ציורים פורחים בצבעי אקריליק וטושים בוהקים וחמים. חגיגה גדולה של אדם וטבע, אדם בטבע, שפה של פנים, רסיסי חלומות, משאלות, זיכרונות, אגדות.
לדליה יש רומן מתמשך עם מגוון דרכי הבעה רוחניות ואמנותיות, שאותן רכשה ככלים לחיים. לפני שהתחילה לצייר היו באמתחתה ידע תיאורטי וניסיון בהוראת מלאכות יד שונות, כגון רקמה אמנותית, ויטראז’ ופסיפס. במקביל ייצרה אהילים, כדים ורהיטים מעוטרים בפסיפס, חנוכיות וכלים שונים לחגי ישראל.
דליה: “אחד הדברים שצצו בי באופן חופשי בזמן האחרון הוא היכולת לחבר היגיון ורגש, להתחבר לרגש באמצעות היצירה. היצירה מאירה לי את הדרך לשמחה, לאושר. רגשות רומזים לי על דברים שאמורים להתרחש וצריך לתת לזה לקרות”
דליה חוותה התפתחות פנימית, כפי שהיא מתארת: “אחד הדברים שצצו בי באופן חופשי בזמן האחרון הוא היכולת לחבר היגיון ורגש, להתחבר לרגש באמצעות היצירה. היצירה מאירה לי את הדרך לשמחה, לאושר. רגשות רומזים לי על דברים שאמורים להתרחש וצריך לתת לזה לקרות.”
היא אישה של רעיונות. מתחת לכל עץ תמים בציוריה מתחבאת אמירה על עצמה ועל האנושיות שלנו. למשל, רעיונות על שיתוף, אחווה והרמוניה בחיק הטבע.
דליה חן: “אני מציירת יום יום. יום ללא ציור הוא יום מבוזבז”.
בציורים החופשיים שלה היא אותנטית, מרשה לעצמה לשחזר את המסורות והזיכרונות מבית ההורים. מנגד, היא מתעדת ביומנים זיכרונות משפחתיים. מורשת ותרפיה גם יחד.
“למה את משתתפת במיזם הבתים הפתוחים”?
“אני אוהבת אנשים. שיבואו וייהנו. יהיה שמח”.
