אלמוג לוי הוא מוזיקאי צעיר ו”הכול בסדר” הוא אלבום הבכורה שלו. קלידן מוכשר מאוד שכתב והלחין את כל 12 השירים שכאן. אלא שלא הכול בסדר. לכתוב 12 שירי אהבה זה נחמד מאוד, אחד מהם אפילו שיר אהבה למדינה הזאת שלנו, תארו לעצמכם, אבל זה לא הולך לשום מקום מעניין. לא הטקסטים וגם לא ההלחנות.
נכון שמדובר בהפקת לואו-פיי קלאסית, עם תופים, גיטרות וקלידים שמוציאים כינורות, חצוצרות, מה שתרצו, אבל זה לא תירוץ לכלום. קצב זה לא אומר איכות ובלדות נוגות טוב להן שיגידו משהו, אחרת מה נעשה איתן.
אלמוג לוי נשמע, בקול ובסגנון, דומה לאיתן מסורי. זוכרים? “אלוהים נתן לך במתנה”. ההגשה של לוי תמימה מדי, מתרחקת מכל מה שמאתגר ועל הדיקציה שלו אני לא רוצה להתחיל לדבר אפילו.
ראובן חיון עיבד והפיק מוזיקלית וזה נשמע טוב. לעומת זה, מי שעשה מיקס לדיסק הזה לא הבין משהו על באלאנס. הליווי הכלי מכסה מדי את הקול הנעים של לוי וחבל שכך.
בקיצור, אלוהים נתן לאלמוג לוי במתנה כישרון מוזיקלי, פסנתר ויכולת מוכחת לעשות דיסק. היה צריך לצאת יותר מזה.