רפת קיבוץ אורטל נבחרה לביצוע מחקר ראשון בישראל ליעילות שיא כ"רפת להזנה פרטנית" המשולבת ברפת מסחרית – מדידת נצילות המזון של כל פרה
במסגרת פרויקט "הורייזן", של האיחוד האירופי ובמימון רשות החדשנות, הקימו חוקרי מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל, ב"רפת צפון הגולן", בקיבוץ אורטל – "מערכות הזנה פרטנית חדשניות". המערכות האלה הן הראשונות בישראל, המשולבות ברפת מסחרית גדולה ומשמשות לזיהוי כמות המזון שכל פרה אוכלת, ובהתאם למדידת יעילות הייצור וצריכת המזון של כל פרה ופרה, כך שיהיה ניתן להעלות את רווחיות הרפת באופן משמעותי.
מנהלת אגף "אקלימטק" ותעשייה בוגרת ברשות החדשנות, רונית אשל: "החדשנות שמובילים חוקרי מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל, בפרויקט פורץ הדרך ברפת אורטל היא דוגמה מצוינת לאופן שבו טכנולוגיה ומחקר יישומי יכולים לשנות תעשייה שלמה – ולהביא לקפיצה ביעילות, ברווחיות ובקיימות של משק החלב הישראלי. מדובר בטכנולוגיה המשלבת מדידה מדויקת, בינה מלאכותית וממשק עם בעלי החיים, המאפשרת קבלת החלטות מבוססת נתונים, כבר מגיל צעיר של העגלות. רשות החדשנות גאה להשקיע בפרויקט כחלק מהשתתפות הישראלית בתכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי ולחזק בכך את החקלאות הישראלית באמצעות כלים חדשניים ומחקר יישומי מתקדם. שילוב יכולות כאלה הוא חיוני לביסוס עתיד תזונתי וביטחון מזון בישראל ובעולם, במיוחד בעידן של שינויי אקלים, תנודתיות גלובלית ואתגרי ייצור מתקדמים".
מדד היעילות
את מיזם ה"רפת הפרטנית" הגה ומוביל ד"ר אביב אשר, חוקר בכיר וראש היחידה למדעי בע"ח במו"פ צפון-מיגל. המיזם הייחודי הוקם בזמן המלחמה בצפון, חרף אתגרים ביטחוניים ולוגיסטיים מורכבים, שכללו הובלה ימית מנורבגיה לישראל, של המערכת של BioControl, וסירובה של החברה לשלוח טכנאים להתקנת וחיווט המערכת בארץ, עקב המצב הביטחוני, משימה שלבסוף בוצעה על ידי היחידה לבעלי חיים. לצורך כך נשלחה משלחת לנורבגיה שכללה את ד"ר אביב אשר ומנהל הפרויקט איתן סלע, שעברו הכשרה מיוחדת להתקנת המכשור.
ד"ר אביב אשר: "בישראל אין כיום יכולת למדוד את צריכת המזון הפרטנית, שכן הפרות אוכלות בקבוצה ולפיכך אין לרפתנים מידע אילו פרות ברפת יעילות יותר ואילו פחות. יכולת כזו חשובה מבחינה מסחרית ומחקרית, מכיוון שקיימת שונוּת פרטנית מאוד גדולה בין פרות ביעילות ניצולת מזון (עד כ-40% הבדל בין הפרות), כלומר ביחס שבין כמות המזון שצורכת הפרה וכמות החלב והמוצקים בחלב שהיא מייצרת. את מדד היעילות ניתן לתרגם גם מבחינה כלכלית היות שעלות המזון הנה על גב החקלאי, המקבל תמורה על החלב שמיוצר. למדד זה חשיבות משמעותית מבחינת רווחיות הרפת, שכן ההוצאה הגדולה ביותר ברפת היא על מרכיב המזון (כ-60-70% מכלל ההוצאה). לפיכך, מטרה עיקרית בפרויקט היא סלילת הדרך לשילוב והנגשת מערכת חדשנית זו במשק החלב הישראלי, ככלי שיאפשר לייעל את התנהלות הרפתות ולהעלות את רווחיותן".
מעקב צמוד
מנהל הפרויקט איתן סלע, ממו"פ צפון-מיגל, מוביל את הפן הטכנולוגי, לרבות התקנת והתאמת המערכת למאפייני הרפת הישראלית.
סלע: "המערכת בנויה מעשרים אבוסים ממוחשבים. בכל אבוס מנגנון המודד את משקל המזון המונח בו. בעת שהפרה ניגשת לעמדת האכילה, המערכת מזהה (בתדר רדיו) את תג ה-RFID שבאוזנה ופותחת דלתות גישה למזון. כשהפרה מסיימת לאכול, הדלת נסגרת. המטרה – לתעד את צריכת המזון של כל אחת מהפרות כדי להעריך את יחס המרת המזון. המערכת שומרת את מדדי האכילה במחשב ובאפליקציה ייעודית בסמארטפון, לרבות כמות המזון שצרכה הפרה, משך זמן האכילה, השעה ועוד. המערכת גם מאפשרת להגדיר לאיזה אבוס כל פרה יכולה לגשת ומתי, וכמה מזון היא יכולה לצרוך, כדי לשלוט על הרגלי האכילה. ניתן לזהות אם פרה מסוימת לא ניגשה לאבוס באופן חריג העלול להצביע על בעיה במצבה, ולהתריע בזמן אמת".
