חשוב להסביר בפשטות שבמשפחה יש תקציב – סכום שהולך להוצאות החודש. הסבירו שההורים מתכננים מראש, כדי שכל ההוצאות ייכללו בתקציב הזה
האדם הוא גרעין שהפרי סביבו, מרכיביו – כמות המיץ שבתוכו, טעמו, עובי הקליפה ועוד, נבנים מהסביבה שלו, מהיסטוריית הלמידה שלו בחיים. לאחר שבשל ונקטף מהעץ, דהיינו מביתו, הוא "נאכל" במשך חייו. מה שנשאר זה שוב הגרעין, אותו אנו זורעים לדור הבא. כך מתקיים "גלגולו של חינוך" (הספר שלי).
כשהייתי ילדה, הוריי היו בקשיים כלכליים. לאבי לא היה כסף לשלם את התיכון של אחי ולכן לא קיבל את תעודת הבגרות שלו בתום י"ב. אחי עבד ושילם את החוב וכך קיבל את תעודת הבגרות. את הסיפור שלו שמעתי רק אחרי מותו של אבי. אני לא ידעתי כלום. ממני לא החסירו הוריי מאום. כמעט כל מה שביקשתי, קיבלתי. כשגידלתי את ילדיי, כאם חד-הורית, נמנעתי מלשתף אותם בפרטי הקושי הכלכלי. למרות הקשיים, השתדלתי שלא יחסר להם דבר. חומר לא חסר להם, אבל להבדיל מהוריי, שאבי עבד מבוקר עד ערב, לי הייתה נוכחות של אימא בבית. לילדיי, כמעט שלא… כי הלכתי לעבוד. עבדתי שבעה ימים בשבוע, רק שלא יחסר להם דבר.
כשאנחנו מבינים שמרבית ההתנהגות שלנו עברה "בגנים" מהורינו, אנו חייבים ללמוד מה נכון לנו להעביר לילדנו ומה לא. הילדים שלי, לא עושים את הטעויות שלי. לא מעבירים את ה"שריטות" שלי הלאה. מלמדים את הילדים שלהם שיש שיקול דעת של ההורים ויש לקבל את ה"לא", כשלא מתאים.
תכנון ואחריות משותפת
בקיץ, יש הוצאות רבות: קייטנות, מתנות, בילויים וגם ההתחלה של שנת הלימודים. איך נדבר עם הילדים על כסף מבלי להפחיד, או לגרום לדאגות? ראשית, חשוב להסביר בפשטות שבמשפחה יש תקציב – סכום שהולך להוצאות החודש. הסבירו שההורים מתכננים מראש, כדי שכל ההוצאות ייכללו בתקציב הזה. כך הילדים ילמדו שיש תכנון ואחריות.
תהיו שותפים לדבר תהליך: שאלו את הילדים מה חשוב להם וביחד תחליטו במה להשקיע. אל תתביישו לומר שצריך לבחור ושיש תקציב מוגבל. אל תדברו רק בימי ההוצאות הגדולות. שוחחו על כסף גם בשגרה, כך זה יהפוך לחלק טבעי מהחיים. ולא לשכוח – אין צורך לקנות הכול! היזהרו מלחץ והסבירו שהחיים הם תכנון ואחריות משותפת. בעזרת שיח פתוח, הילדים ילמדו לנהל את הכסף בחוכמה, גם בהווה וגם בעתיד.
בחופש הגדול, חשוב לדבר עם הילדים על אחריות כלכלית בגובה עיניים – בלי להטיל אשמה עליהם, או לקחת אשמה שלא לצורך עליכם, ההורים, ומבלי להעמיס על הילדים דאגות של מבוגרים.
