הייטנר

מדיניות ממשל ביידן בנוגע לגולן עמומה. על ישראל להבהיר שהריבונות הישראלית על הגולן אינה ניתנת לערעור ב-4 בספטמבר 1975, נחתם

חתן פרס ישראל, יו“ר הכנסת לשעבר, שר, חבר כנסת, יקיר הגולן, שלמה הלל הלך לעולמו, בן 98. היה מופת ליושרה

הרעיון – יפה, היישום – שוחה בדם. האסון של השמאל הישראלי הוא ניצחונו האידאולוגי והפוליטי, שהביא ליישום חלקי של דרכו.

הקורונה הייתה יכולה להיות הגורם המלכד את החברה הישראלית. לנגיף הרי לא אכפת באיזו עמדה או דת אתה מחזיק. המגזר

עזריה אלון, חתן פרס ישראל, ממייסדי החברה להגנת הטבע, גדול יודעי ואוהבי ארץ ישראל, היה תמיד בעד הגולן הישראלי. במלאת

בפיגוע טרור, ח“ו, בתוך יישוב, כיתת הכוננות היא המענה המידי עד להגעת כוחות הביטחון. כל דקה היא קריטית. גם כך,

“לא בשמים היא“, התקליט של בני איתן, הוא הזמנה למסע מאתגר. זה לא אמור להיות תקליט של מוזיקת רקע למנגל.

בעקבות רמזים על עסקה הנרקמת להחזרת השבויים והנעדרים, עולה שוב השאלה: האם לשחרר תמורתם אסירים פלשתינאים ולהמשיך להיחטף ולהיסחט? דו“ח

הסדרה “שעת נעילה” מעמתת  כבר בפרק הראשון את “ישראל הראשונה” מול  “ישראל השנייה“. אך ברגע שנורה הפגז הראשון, הכול זז

חוות טורבינות הרוח הגולן, נושא המפלג את הקהילה, יזכה בקרוב לתחקיר עומק רציני של מליאת המועצה האזורית. המליאה תיפגש עם

מוזר שגם במלאת 39 שנים להחלת ריבונות ישראל על הגולן, עדיין יש מי שמתעקש לפקפק בו ומכניס לפיו של רה“מ

המתח בין פיתוח ושימור הוא מתח אין-סופי. הדרך הראויה לנהל אותו אינה במאבק בין שוחרי פיתוח ושוחרי שימור, אלא ביצירת

הדרך הנכונה: ניתוק בין הסוגיה הפלשתינאית לבין השלום עם מדינות ערב וחתימה עמן על הסכמי שלום. בכל זאת, מה לגבי

הדרך לשלום עוברת בהמשך תנופת השלום בין ישראל למדינות ערב. החמיצות שבה קיבל “מחנה השלום” את ההסכמים עם סודן והאמירויות

במקום להילחם בשחיתות אמתית, מטריפים את המערכות בהנחיות ניגוד עניינים צדקניות, שאינן אלא כסת”ח לפני עשר שנים, מינתה אותי שרת