תלמידה שלי שקיבלה את תוצאת המבחן אמרה בקול: "איזה מזל, הצלחתי במבחן". ראשי התיבות של "מזל" – מקום וזמן לעשות. "מזל הוא מה שקורה כאשר

כשהחלוצים "מלאי תקווה תקעו יתד בארץ האבות", הם הציבו לעצמם מטרה גבוהה מאוד לעולים חדשים שלא ידעו את השפה, שלא ידעו את עבודת האדמה, לא

ביום שנקבל את האחר באהבה, נקבל באהבה את היותנו שונים ואחרים מהסביבה ונרגיש מיוחדים ולא "חלשים", או "פחות טובים" בתכנית הרדיו שלי "הכוונה וייעוץ עם

כדי להגיע לחקר האמת, מערכת המשפט מתבססת במידה רבה על ראיות מדעיות. אך עד כמה באמת אפשר להסתמך על המדע והאם זיהוי פלילי הוא כלי

המושג תחרותיות מתייחס ליצר הניצחון וההישגיות המלווה את האדם בהימצאו בתחרות. הֶישֶגִיּוּת היא גורם הנעה הקשור בסיפוק הנובע מהשגת דבר שהיווה אתגר ושהושג על ידי

הילדים חווים קשיים, אתגרים וחרדות. המסוגלות להיות מנצחים, ולהיות משמעותיים למרות הכול, תבוא לביטוי בזכות היכולת ליצור סביבה שתקדם אותם במסגרת שיעורי שיר עברי, נחשפנו

הקורבן תמיד מתלונן, מאשים, או מתרץ וזה תמיד תלוי בגורם חיצוני. היוצר ישאל: "איך כן?" ויבדוק: "היכן אני נמצא עכשיו? לאן אני רוצה להגיע?" אלון

כשילד נולד, ההורה מתחייב לעטוף את הילד באהבה, שלא יחסר לו מאום. ההתחייבות היא להביא את הילד להיות בוגר אחראי, עצמאי ומשמעותי משפחה מגיעה לקליניקה:

קשה לאבחן אם ילד הוא ביישן, או סובל מחרדה חברתית של ממש. כך או כך, חשוב להתחיל אתו עבודה רגשית מיד הילד מגיע הביתה מתוסכל,

חשוב לזכור שאם אין לנו מושג בתחום שאליו קשורה מטרת השיא שלנו (ההורות), אין זה אומר שלא נוכלֳ להשיג אותה הופעתי בשתי הרצאות בשבוע, ביישובים

במשך כל שנות חיי, דרשתי מעצמי ומילדיי שלא לבקש עזרה. רק בבית. בחוץ – תהיו חזקים. היום, כמנתחת התנהגות, כמטפלת רגשית המשלבת את ה-cbt, אני

סיפור פנימי הוא מחשבה שחוזרת שוב ושוב. אחד הסיורים הפנימיים שסיפרתי לעצמי הוא שאני חזקה, שאין לי על מי לסמוך, אלא על עצמי. מה שמשתנה

לאחר שנים שההורים מרגישים אחריות מלאה על התנהגות הילדים, מפקחים על העשייה שלהם ומתמודדים במקומם עם סיטואציות שלילדים הקטנים קשה להתמודד, קשה מאוד לעשות את

מקרה שקורה הוא התרחשות עובדתית. החוסן הנפשי הוא שעושה את הפרשנות למקרה ואותה פרשנות היא שמשפיעה אל הכאב הפיזי ו/או הרגשי שלנו השאלה המהותית היא

"הילד שלי חזר בוכה הביתה מבית הספר", מדגישה האימא "דמעות, לא רוצה להיכנס יותר לשיעור". אני מסכימה שזה לא קל לראות את הילד שלך בוכה