האם גידול גפן בגולן הוא רעיון מודרני? ללא ספק, ייצור שמן הזית היה ענף מרכזי בכלכלת הגולן הקדום, ולראיה מאות שרידי בתי בבד שהתגלו בגולן. אולם ככל שעולים צפונה ומזרחה, מתגלות עדויות למעטה של גפנים שכיסה את נוף הגולן בעת העתיקה
עונת הבציר כבר החלה ושוב אנחנו בגולן מעלים על ראש שמחתנו את כרמי הגולן. הנוסע בכבישי הגולן בשנים האחרונות רואה כיצד הולכים ומתרחבים שטחי הכרמים. חלקם שטחי מטעים וגידולי שדה שהוסבו לכרם ואחרים שטחים חדשים שהוכשרו. בדרום הגולן מחליפים כרמי הזית גידולים קודמים וכובשים להם נתח נכבד.
ומה היה כאן פעם? מה גידלו תושבי הגולן בעת העתיקה וממה התפרנסו?
אין ספק שייצור השמן היה ענף מרכזי בכלכלת הגולן הקדום. עדות לכך הם מאות מתקני בית–בד שהתגלו בגולן. הללו כבר זכו למחקר מקיף מידיו של פרופ‘ חיים בן–דוד תושב קשת. בכפר התלמודי בקצרין אף שוחזרו המתקנים והם משמשים לפעילויות חינוכיות.
אבל מה לגבי היין? האם אנחנו יודעים משהו שקדמונינו לא ידעו? במילים אחרות – שרידי בתי הבד מעידים על גידול זית, האם גידול גפן בגולן הוא רעיון מודרני? ואם לא, מה מעיד על גידול גפן? התשובה כמובן פשוטה – גיתות. הגת היא מתקן חצוב בסלע המספר על כך שבעבר היה כאן כרם. לגת הרגילה שני חלקים בסיסיים: משטח רחב ורדוד בו דורכים את הענבים ובור עמוק אליו מתנקז התירוש. אזורי ההר של ארץ ישראל זרועים גיתות לאלפיהן. פעמים רבות השטח אינו מעובד כיום אבל הגת מעידה שבעבר היו המדרונות מכוסים גפנים.
אלא שבגולן התמונה מורכבת יותר. בדרום הגולן, אגני הנחלים מיצר ועין גב, נחשפים סלעי משקע (קירטון וגיר) ובהם אפשר למצוא עשרות גיתות. בסקרים הארכיאולוגיים שנערכו בגולן אותרו הגיתות והמבקש להרחיב בעניין יוכל לעשות זאת באמצעות אתר הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות.
בדרום הגולן אם כן אין ספק שגידלו גפנים, וייצרו יין, בעת העתיקה.
הבעיה היא בבזלת. סלע זה אינו מתאים לחציבת גיתות, הוא סדוק ולא אחיד וקשה למצוא בו מחשופי סלע רחבים המתאימים לחציבת משטח הדריכה והבור. צריך לחפש אם כן עדויות אחרות, שרידי מתקנים שיעידו על ייצור יין.
בחפירות סוסיתא התגלו מספר גיתות גדולות. תושבי סוסיתא התגברו על תכונות הבזלת בכך שריצפו את משטח הדריכה במרצפות בזלת וכיסו את דפנות הבור בטיח.
במרכז משטח הדריכה הוצבה אבן גדולה ובמרכזה חור. אל החור הזה חיברו מתקן עץ ובמרכזו בורג אשר נועד לסחיטה נוספת של הענבים המרוסקים. זו לא טכניקה ייחודית ודוגמאות לה לא חסרות בארץ ובאגן הים התיכון.
עם הדוגמא של סוסיתא נצא לשטח לחפש. גם אם לא נמצא משטח בנוי או בור מטויח יש סיכוי שהאבן הכבדה, בסיס מתקן הבורג, נותרה. ואכן נבירה בתוצאות הסקרים מעלה כמה דוגמאות. הנה למשל ממצא מצלבה, כפר קטן מול חניון יהודיה. בכפר התגלה בית–כנסת עתיק וגם 8 בתי בד! האבן שבצילום עשויה ללמד שיהודי הכפר התפרנסו לא רק מעצירת השמן אלא גם מהתססת היין.
תמונת החקלאות משתנה מעט ככל שפונים מזרחה וצפונה בגולן. בתי הבד האופייניים כל כך לכפרי הגולן העתיקים כמעט ואינם קיימים בחלקיו הגבוהים של הגולן. ברור אם כן שזיתים לא גודלו כאן אך מה לגבי גפנים?
חפירת הצלה קטנה שנערכה לאחרונה סיפקה רמז נוסף. באב אל הווא הוא כפר עתיק הנמצא מצפון למרום גולן. בעבר חפר שם משה הרטל בתי מגורים. לאחרונה נחשפה מצפון לכפר גת עתיקה. במרכז משטח הדריכה נקבעה אבן גדולה כבסיס בורג. המשטח עצמו עשוי מאבני פסיפס לבנות (קוביות גסות בגודל של 2 ס“מ. שימוש בפסיפס תעשייתי כריצוף גדות מוכר בכל רחבי הארץ החל מסוף התקופה הרומית ועד סוף התקופה הביזנטית כ-1500 שנה אחורה מזמננו. על רקע הבזלת השחורה בולט הריצוף הלבן ויכול לשמש עדות נאמנה לקיומה של גת ולמעטה גפנים שכיסה את נוף הגולן בעת העתיקה.
אז אם נתקלתם בגולן באחת משתי התופעות – בסיס בורג לגת או פסיפס לבן. נשמח לשמוע על כך.
eranmeir02@gmail.com
