מה קרה למחרת הקרב בגמלא? מה הייתה השפעת המכה על היישובים סביב לה? – תוהה ד”ר חיים בן דוד, איש קשת, חוקר עברו של הגולן, שמזמין את המקשיבים אל תוך בית שני
כשהוא מסתמך על שני מקורות, הכתובים והחרסים, מנסה בן דוד לצייר את תמונת ההתיישבות סביב לגמלא ואחרי שנפלה. מנהלית, חולק הגולן בידי הרומאים לארבעה מחוזות: צפון הגולן של היום ודרומו נקראו “תחום סוסיתא” ו”תחום פניאס”, בהתאמה, על שם ערי המחוז שסיפקו להם שירותים. רק מרכז הגולן נקרא אז “גולן” וחולק לשניים – המערבי, שנקרא אז “גולן תחתון, והמזרחי שנקרא “גולן עליון”.
העיר המרכזית בגולן היא גמלא. פלוויוס מציין שמות יישובים נוספים: בית ציידא, כפר שלם והערים סלוקיה וסוגני. ברור שהיו יישובים נוספים סביב לגמלא, עיר מרכזית בעלת 100 מ’ שטח בנוי, מה גם שפלוויוס מתאר שהעיר מלאה פליטים מכפרי הסביבה. הכתובים אינם מוסיפים דבר וכאן מקומם של החרסים להשלים החסר. בסקר שערך בן דוד, בתחום “גולן תחתון” ההיסטורי, נמצאו חרסים של 40 כפרים מתקופת בית ראשון, משנה ותלמוד. בטרם חרבה, הייתה גמלא בירתם של 23 כפרים לפחות. מספרם של הכפרים לאחר החורבן לא פחת, אם כי אחדים לא התקיימו מאוחר יותר ובתקופה הרומית-ביזנטית קמים אחרים במקומם.
מה קרה לאחר החורבן? בשנת מאה לספירה, כ-30 שנה לאחר נפילת גמלא, ממשיכים כל היישובים להתקיים, אל תוך התקופה הרומית התיכונה. עשרה מתוכם, אלה שלא נמצאו בהם שרידי בית כנסת, לא שורדים אל התקופה הביזנטית, מה שמאשר את ההנחה שבתי כנסת שייכים לתקופה הביזנטית. כאמור, אחרים קמים במקום הנעלמים, בהם קצרין ודבורה, למשל.
גמלא, שלא כמו ערים רבות אחרות שמרדו, לא קמה שנית. מי משתמש באדמותיה? מהסקר עולה, שסביב שנת 100 לספירה מוקמים ארבעה יישובים בסביבתה המידית: מזרעת קוניטרה, דיר קרוח, ווחשרה וגו’רניה. החלל שנוצר נתפס.
