מהו הסיפור של כחלית ההרים, פרח מרשים, בצבע כחול עמוק, שנפוץ דווקא בשני הקצוות – בחרמון ובמרומי הר הנגב? פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של רמת הגולן
מי שטייל בחרמון בעונה זו, בטח פגש את אחד הפרחים היפים ביותר של החרמון. פרח מרשים, בצבע כחול עמוק, שצובע במרבדים את הסלעים האפורים של החרמון. הפרח, ששמו כחלית ההרים, פורח פה ושם בהרי יהודה, בגליל ועוד. אך דווקא בשני אזורים מרוחקים ושונים אחד מהשני הוא נפוץ ביותר – בחרמון ובמרומי הר הנגב.
אז מה הסיפור? איך מין של פרח מתאים גם לחרמון הקר והמושלג וגם בהר הנגב המדברי והיבש?
בואו נחזור אחורה כ-25 מיליון שנה. בתקופה זו, הנקראת מיוקן, ככל הנראה, שרר באזורנו אקלים קר וגשום הרבה יותר מזה שאנו מכירים, מין עידן קרח קטן. מינים צפוניים נדחקים דרומה מהקור אל אזור ארץ ישראל, שהאקלים בה יותר מתאים להם.
לאחר סוף התקופה, כאשר האקלים שוב משתנה, מתחמם ומתייבש, נעלמים אותם צמחים מרוב האזורים, מלבד איים גבוהים, המתאימים לאותם הצמחים.
לעתים, קורה דבר מעניין יותר. הצמחים שנותרו בשני אזורי התפוצה השונים פיתחו התאמות שונות להתמודד עם התנאים בבית הגידול וכך התמיינו לשני מינים שונים, אך קרובים.
למשל, הקרקש הקיליקי, המופיע בישראל בחרמון בלבד, קרוב מאוד למין נוסף של קרקש, שמופיע בהר הנגב ונקרא קרקש צהוב.
מיני צמחים ובעלי חיים כאלו נקראים רליקטים, מינים שרידיים. מינים ששרדו באזור תפוצה מצומצם, לאחר שהצטמצם אזור תפוצתם הרחב, בשל שינוי בתנאים המתאימים להם.
אז כן, גם צמחים מספרים סיפורים, כל מה שאנחנו צריכים זה להטות אוזן, לפתוח את הראש ולהקשיב לסיפורים המרתקים שהצמחים ובעלי החיים מספרים לנו.
