ותיקי הגולן יצאו לנופש בן ארבעה ימים בדרום הארץ ואל השמש האילתית. מרבדי כלניות, חממות תבלינים, מטעי תמרים קילומטרים על קילומטרים של נוף מדברי מהמם
שמחה שמש-הים
טיול ותיקי הגולן, שהתקיים בתאריכים 16-19.2.20, יצא אל השמש האלתית. בדרך לאילת, עצרנו לביקורים מיוחדים, במקומות מעניינים ומשם, היי דרומה לאילת. מארגנת ומנחת הטיול הייתה ירדנה שוקרון. את הטיול, הדריך ירון מניצברג. הטיול נמשך ארבעה ימים, והייתה בו פעילות מגוונת ומעניינית, משלבת למידה, ביקור באתרים מרתקים, עונג, בידור ומנוחה.
יצאנו מהגולן במזג אוויר אביבי, כשתחנתנו הראשונה הייתה אצל נעם יעקובא, מגדל הארטישוק הגדול ביותר בארץ. לראות אותם גדלים כך בשדות, בשפעת ירק עם עלים רחבי כנף, ולקבל הסבר על אופן גידולם – זה היה מרחיב לב והמרק המדהים מארטישוקים, שחיכה לנו בסככה של נעם, היה מרחיב-חך.
משם, המשכנו אל דרום אדום. עצרנו בשְׁמוּרַת חָרְבַּת פוּרָה, בנגב הצפוני ונהנינו ממרבדי הכלניות. הדרך למלון עברה דרך המכתשים, כשאנו עוצרים ליד החולות הצבעוניים המשכרים שבמכתש רמון.
את יום המחרת, פתחנו את בביקור בגן הבוטני האורגאני. נכנסנו לגן עדן קטן, עטופים בצמחיית עצים ושיחים מכל העולם, שעברו הסתגלות לטמפרטורות באילת, בתוך סביבה לחה ורעננה, והרגשנו כמעט כמו אדם וחווה… בהמשך, ביקרנו בפארק הצפרות באילת.
משם, יצאנו לשיט בספינת זכוכית, גדולה ומפוארת, בעלת שלוש קומות וצפינו על אזור הגבול הימי בינינו לבין ירדן ובמעט הדגים שנותרו בשונית העצובה של אילת…
בערב, יצאנו לסיור לילי, לחוות את אילת על אורותיה וצלליה ואכן, יפה היא בלילה לא פחות מאשר ביום. ביקרנו כמובן במבנה האחרון שנשמר מאום רשרש, שמענו את הסיפור מפי המדריך בעל הזיכרון המופלא והכל-יודע שלנו, ירון
בערב, יצאנו לסיור לילי, לחוות את אילת על אורותיה וצלליה ואכן, יפה היא בלילה לא פחות מאשר ביום. ביקרנו כמובן במבנה האחרון שנשמר מאום רשרש, שמענו את הסיפור מפי המדריך בעל הזיכרון המופלא והכל-יודע שלנו, ירון והתרשמנו מהפסל שנוצק בעקבות התמונה של הנפת דגל הדיו ההיסטורי.
חממת חמשת החושים
ביום השלישי, יצאנו לטיול ג’יפים דרך פארק הצפרות, עמק החרדונים, מטעי הדקלים, ברכות הפלמינגו, בריכת עין עברונה, דקלי הדום הטרופיים ועברנו דרך נחל עמרם, נחל שחורת, נחל רודד ונחל נטפים תחתון.
בקיבוץ אליפז, ביקרנו במטעי התמרים וקבלנו הסבר יסודי על אופן גידולם, ובקרנו גם בחממת חמשת החושים שלהם, שם הרחנו, טעמנו, ראינו, הרגשנו את הרוח ונהנינו מקטיף אישי של כל התבלינים שצמחו בשדה.
בערב, ציפתה לנו הפתעה יפהפייה: מופע בסגנון לאס וגאס, של אקרובטים, לוליינים, רקדנים ומוזיקאים, בתאטרון ה”wow”, בבימויו של חנוך רוזן, האחד והיחיד!
ביום האחרון, בדרכנו הביתה, ציפתה לנו חוויה יפה נוספת: ביקרנו בחוות הבודדים, ערנדל, המשלבת חקלאות עם תיירות. אתה יושב לך בג’קוזי ולפניך קילומטרים על קילומטרים של נוף מדברי מהמם… יש מעט חוויות המתחרות ברגעים כאלה…
עצירה אחרונה הייתה בנאות הכיכר, באנדרטה שנבנתה לזכר 19 חיילי הנח”ל ואזרח אחד.
חזרנו עייפים אך מרוצים, מרוצים מאוד מאוד!
כאן המקום להודות לכל הנותנים ידם במלאכת הטיולים לוותיקים: לירדנה, האחת והיחידה! ללי, המפרגנת מלמעלה! לירון שהדריך אותנו בחן ובעושר רב, בלי להכביד…! ולכל החברים והחברות, החמודים והחמודות, שבלי החברותא הנהדרת שלכם, היה הטיול נראה אחרת! לחיי הטיולים הבאים!
