יש לי קטע כזה שאני אוהבת לשבת לבד בבתי קפה, לשתות את ההפוך הקטן שלי, עם קצף טוב, בכיף, בשקט שלי. סגרתם? תחזירו
אחד הדברים שהכי חסרים לי בתקופה הזאת זה בתי קפה. אני מתגעגעת לבתי קפה, כאלה שיש להם כיסאות בחוץ ואפשר לשבת בשמש עם אנשים שאוהבים וגם לבד. יש לי קטע כזה שאני אוהבת לשבת לבד בבתי קפה, לשתות את ההפוך הקטן שלי, עם קצף טוב, בכיף, בשקט שלי. הרבה פעמים אני מנהלת שם שיחות עם מלצרים, יוצא לי לפעמים לדבר עם אנשים שאני פוגשת. אני גם אוהבת להסתכל על האנשים ולחפש השראות לסיפורים ואני הכי אוהבת לעבוד בבתי קפה. אני אוהבת לכתוב בבתי קפה, על אף שיש לי שלווה ושקט בבית. אני צריכה את היציאה לעבודה וגם יש משהו בבתי קפה שפותח לי את הצ‘אקרות.
עד היום, אימא שלי לא מצליחה להבין מה גורם לאנשים לשלם 12 ש“ח, במקרה הטוב, על כוס קפה בבית קפה, בזמן שבבית זה עולה שקל. “הם יכולים לשבת כמה שרוצים כמו מלכים על הספה בסלון“, היא אומרת לי, “בלי לשלם טיפ, עם עוגה טעימה שהם אפו בעצמם בבית שלהם. הכי כיף“
זה אולי בגלל העובדה ששנים חייתי בבית קפה, כי לפני כן, לא היה לי את הרומן הזה אתו. עד היום, אימא שלי לא מצליחה להבין מה גורם לאנשים לשלם 12 ש“ח, במקרה הטוב, על כוס קפה בבית קפה, בזמן שבבית זה עולה שקל.
“הם יכולים לשבת כמה שרוצים כמו מלכים על הספה בסלון“, היא אומרת לי, “בלי לשלם טיפ, עם עוגה טעימה שהם אפו בעצמם בבית שלהם. הכי כיף“. היא מנסה לשכנע אותי. זה לא אומר שאני לא עושה גם את זה, אני אוהבת לשתות קפה בבית, במטבח, בסלון, בגינה ולהזמין לקפה, אבל זה משהו אחר ועדיין לא הצלחתי לשכנע אותה ונראה לי שגם לא אצליח.
זה מסוג הדברים שאין להם הסבר מנומק ומדעי. זו תחושה. זה משהו שלומדים לאהוב וליהנות ממנו ואז קשה לוותר עליו. את המוזה שלי לכתוב ולחשוב על רעיונות, אני מוצאת בבית קפה ובעצם, כבר תקופה ארוכה שסגרו לי את מועדון המוזה ואני צריכה לחפש תחליפים. אז יש לי באוטו כיסא ואני יושבת לפעמים על שפת הכנרת, או בפינות טבע קסומות וזה כיף ואני אוהבת את זה, אבל עדיין חסרים לי בתי הקפה. אני מקווה שהכתיבה שלי בסדר גם בלי בתי הקפה. אני תמיד אוהבת למצוא מקומות מגניבים ומיוחדים כאלה, עם אווירה ועם כוסות יפות. חסרים לי מפגשים עם חברים בבית קפה, דייט זוגי.
אישה של קפה
בקיצור, התגעגעתי לבתי קפה ואני מבקשת: תחזירו לי את בתי הקפה. מבטיחה לא להתקרב לאף אחד, לשבת בחוץ באוויר הצח ואם יהיה קר וגשום, אצטייד בסוודר טוב ומעיל. בינתיים, קיבלתי מתנת יומולדת מכונת קפה, כולם מופתעים שאין לי כבר אחת כזאת, בכל זאת, אישה של קפה. אז כל השנים, שהיה לי בית קפה, לא היה לי צורך במכונה בבית. הכיף היה להגיע לבית קפה ולשתות שם ובבית, ליהנות מקפה של בית. עכשיו, אחרי שנה בלי בית קפה, קיבלתי את מכונת הקפה הראשונה שלי. לא כזאת שטוחנים את הקפה, אלא דווקא של קפסולות ואני, שכל השנים טענתי שקפסולות זה לא קפה, חוזרת בי כעת קבל עם…
זה כמובן תלוי במכונה ובסוג הקפסולות, אבל הקפה של המכונה החדשה שלי הוא קפה משובח וטעים במיוחד. אני נהנית לרדת בבוקר למטבח להכין לעצמי קפה מהמכונה שלי, לשבת בשקט, לפני שכולם מתעוררים וליהנות מהקפה, ככה, רק אני והקפה שלי…
אהבה לקפה טוב היא כמו אהבה ליין טוב ולשוקולד איכותי ושמן זית מקומי משובח. זה מעניין וצריך לשים לב לדברים הקטנים האלה. הטקסים שאנחנו מייצרים לעצמנו ושעושים לנו נעים בלב. עם הגיל והשנים, אני לומדת כמה חשוב ליהנות מהם. החיים עוברים, אנחנו עסוקים וטרודים בעינייני פרנסה וילדים, משפחה ובריאות ואם בתוך כל זה, ביום–יום שלנו, אנחנו מוצאים את הזמן לטקסים שלנו, לבילויים הקטנים האלה שעושים לנו טוב, זה מוסיף טעם מתוק וכיפי לחיים.
כן, אני מתגעגעת לבתי הקפה, עם הכיסאות בחוץ, לשתות קפה ביום שמש של אחרי הגשם, להסתכל על האנשים מסביב, ליהנות ולהמשיך לכתוב. מקווה שיפתחו לנו אותם שוב בקרוב.
