במסגרת פרויקט “עיר ללא אלימות”, תוקם בקצרין רשת של מצלמות אבטחה המחוברות למוקד שליטה. עלות הפרויקט היא 1.5 מיליון ש”ח, במימון המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון
ממשלת ישראל אישרה תקציב של 1.5 מיליון ש”ח להצבת מערכת של מצלמות אבטחה בקצרין. ההחלטה התקבלה כחלק מהפרויקט הארצי “עיר ללא אלימות”, שבמסגרתו הוצבו בשנים האחרונות מערכות כאלה בערים רבות ברחבי הארץ. כבר לפני שנה וחצי, הגישה המועצה המקומית קצרין בקשה בנושא למשרד לביטחון פנים. בעקבות זאת, נעשה סקר מקיף ביישוב על ידי חברה פרטית המתמחה בנושא ובשיתוף משטרת קצרין ואנשי המקצוע של המועצה המקומית. הסקר בדק היכן כדאי להציב מצלמות אבטחה, כמה מצלמות דרושות ומה נחוץ מבחינת השליטה והבקרה עליהן. על פי הסקר, נקבעה עלותו המשוערת של הפרויקט, שכאמור, אושרה. בנוסף להצבת המצלמות, כוללת התכנית גם הקמה של מוקד מעקב ושליטה, שעתיד לקום במקלט שמול אולם התרבות.
בעקבות ההחלטה, אמר ראש המועצה, דימי אפרצב: “בהשוואה ליישובים עירוניים אחרים ברחבי הארץ, רמת הפשיעה והוונדליזם בקצרין נמוכה באופן משמעותי. לכן זה לא היה מובן מאליו שניכלל בתכנית ‘עיר ללא אלימות’. הצבנו לעצמנו מטרה – להגיע לסטנדרט גבוה ככל האפשר של מניעת פשיעה ושמירה על רכוש הציבור, לכן לחצנו להיכלל בתכנית ואני שמח שנענינו בחיוב ונוכל ליישם אותה.
“יחד עם זאת, חשוב להדגיש, שמצלמות האבטחה אינן תחליף לעירנות הציבור. אנחנו זקוקים לשיתוף הפעולה של התושבים כדי למנוע ונדליזם, או כל מפגע אחר ואנחנו מעודדים את הציבור ליצור קשר עם המוקד העירוני ולדווח על כל תופעה חריגה”.
מנכ”לית המועצה, לילך גבע, הוסיפה: “המטרה של התכנית היא לתת כיסוי במצלמות למקומות כמו המרכזים המסחריים, הטיילות בשכונות, גני משחקים ועוד. בתקופה הקרובה, נשב עם הנציגים של המשרד לביטחון פנים ונגבש את התכנית לפרטיה”.
להצבת מצלמות אבטחה בסביבה העירונית יש חשיבות בשגרה כמו גם במצבי חירום. לכן גם משרד הביטחון מעורב במימון הפרויקט. במצב חירום, המוקד העירוני יכול לקבל תמונה ברורה יותר ולכוון את כוחות ההצלה בייתר יעילות, באמצעות מצלמות האבטחה.
יבחנו מקומות ראויים
מצלמות האבטחה הפכו למציאות נוכחת במרחב הציבורי והן נמצאות כמעט בכל מקום, בין אם מדובר במצלמות שהוצבו על ידי הרשות המקומית, או במצלמות אבטחה פרטיות של בתי עסק, שמכסות לא רק את מה שבתוך המבנה, אלא גם את האזור שסביבו.
התופעה זו העלתה את השאלה אם אין בזה פגיעה בפרטיות ואם הגענו לכך שאנחנו חיים במציאות של “האח הגדול”, כאשר לכל מקום אשר נפנה, יש מצלמה שעוקבת אחרינו. החוק מאפשר הצבת מצלמת אבטחה במרחב הציבורי ואוסר על הצבתן במקום שהוא מרחב פרטי. הבעיה היא שישנם גם מצבי ביניים, שבהם זה לא ברור לגמרי אם מדובר במרחב פרטי, או ציבורי. השאלה אם קיימת חדירה למרחב הפרטי קשורה גם לא רק לעצם הצילום, אלא גם לאופן השימוש שנעשה בו.
בנייר עמדה שפרסם משרד המשפטים בנושא, הוא מביא דוגמה למעקב אחרי אדם במרחב הציבורי באופן שיכול לפגוע בפרטיותו ונכתב: “עצם הידיעה על הימצאותו של אדם במקום נתון ובזמן נתון, או עצם חזותו, עשויות לכלול נתונים על צנעת אישיותו (כגון עם מי הוא נמצא ובאילו נסיבות), על מצב בריאותו (כגון הימצאות במרפאה), על אמונתו הדתית (הימצאות בבית תפילה של עדה מסוימת, או לבוש מסוים של המצולם) וכיו”ב”.
מסיבות אלה, החוק מגביל את השימוש שנעשה במצלמות האבטחה ומודגש: “פגיעה בזכות לפרטיות, כמו פגיעה בזכויות האחרות הקבועות בחוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו, מותרת רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו”.
מנכ”לית המועצה, לילך גבע, הסבירה כי הסקר שנעשה לבחינת המקומות הראויים להצבת מצלמות האבטחה צריך להביא בחשבון גם את נושא הגנת הפרטיות. פרט להחלטה היכן להציב את המצלמות, צריך להיות ברור מראש מהי תכליתן ואיזה שימוש מותר לעשות בהן. לכן אומרים במשרד המשפטים: “התכלית אותה מבקשים להשיג באמצעות מצלמות המעקב – מטרת הצבת המצלמות חייבת להיות מוגדרת באופן חד, ספציפי ומפורש ולאחר שנקבעה המטרה, אין להשתמש בצילומים למטרות זרות”.
ירידה של 50 אחוז במקרי הוונדליזם
שאלה נוספת שעומדת על הפרק היא מידת יעילותן של המצלמות במניעת פשיעה ופגיעה ברכוש פרטי, או ציבורי. בעניין זה, הדעות חלוקות. במחקר שנערך בבריטניה, על ידי המשרד לביטחון פנים הבריטי, התברר כי ההשפעה שהייתה להצבת מצלמות האבטחה על הפשיעה הייתה מועטה.
על פי נתוני המשרד לביטחון פנים. בדו”ח שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת נאמר: “באזורים המצולמים יש ירידה בגרימת נזקים לרכוש, בערים שבהן הנושא נמדד ואפשר להצביע על ירידה של כ-50% במספר אירועי הוונדליזם בשנים 2006-2009”.
בדרך כלל, כאשר מתרחשת פעילות עבריינית במקום מסוים, ניתן לאחר מכן לבדוק את ההקלטות של מצלמות האבטחה ולהשיג את המידע המצולם שיכול להוביל את חוקרי המשטרה למבצעי המעשה וגם לשמש כראיה נגדם בבית המשפט. אבל יש מקרים בהם מצלמות האבטחה אפשרו למשטרה לתפוס “על חם” את מי שביצע מעשה פלילי.
כך היה בעיר נתיבות, בשנת 2011, בעת שתושב העיר נתפס במצלמות האבטחה של המוקד העירוני, כשהוא גורר נערה צעירה בכוח לתוך מכוניתו, בשעת לילה מאוחרת. הפקח במוקד העירוני, שהבחין בהתרחשות, דיווח על כך מידית ליחידת השיטור הקהילתי ולמשטרה והמשיך לעקוב אחר הרכב באמצעות המצלמות. כשהגבר עצר את הרכב סמוך לגן ציבורי, ניידת משטרה הגיעה מיד למקום ותפסה אותו.
נוכחותן של מצלמות האבטחה שינתה את דפוסי הפעולה של העבריינים וכיום הם מקפידים יותר להגיע רעולי פנים אל מקום הפשע, כדי להקשות על תפיסתם. בחודש מאי האחרון, באזור התעשייה של קצרין, קפצו שני אנשים רעולי פנים מעל גדר המתחם של “ג.ש.ר גולן”, חברה העוסקת בתיקון כלי רכב, מכירה והשכרה ופגעו באלות ב-41 כלי רכב שעמדו במתחם. לאחר מכן, עברו למתחם סמוך, שם פגעו בעוד 21 כלי רכב.
המקרה הזה ממחיש שכאשר עבריינים מתכננים מראש לבצע מעשה פלילי, הם דואגים להסוות את עצמם, אבל גם במקרים כאלה, התיעוד המצולם יכול להסגיר פרט כזה או אחר על זהות המבצעים ועשוי להשלים את הפאזל של החקירה.
מצלמות אבטחה הוכיחו את עצמן
בעלי העסקים במרכז המסחרי בקצרין רואים בחיוב את התכנית להצבת מצלמות אבטחה, אך הם לא סומכים רק על המועצה ומרביתם התקינו מצלמות אבטחה ביוזמתם. ארז שפליטר, בעל חנות למשחקי וידאו, החליט לאחרונה להתקין מצלמות כאלה.
“אחרי כמה מקרים של גניבה מהחנות, הבנתי שאין מנוס מכך”, הוא אומר. “זה יכסה את המרחב שבתוך החנות ואת הרחבה שלפניה. בכל מקרה, אם יהיה גם גיבוי של מצלמות אבטחה נוספות, זה רק יכול להועיל”.
גבי פלד, שבבעלותו חנות הצילום “סטודיו פלוס”, התקין כבר מזמן מצלמות אבטחה והן הוכיחו את עצמן.
“לא מספיק שיהיו מצלמות”, הוא מדגיש. “צריך שתהיה גם התרעה בזמן אמת. אצלי, ברגע שיש פריצה לחנות, אני מקבל מיד התרעה בטלפון הנייד. כבר היו אצלי שני מקרים של פריצה לחנות והמשטרה הצליחה לשים את ידה על הפורצים, בגלל שהייתה התרעה מידית. מצלמות אבטחה הן אמצעי חשוב וכמובן שתוספת של מצלמות במרחב הציבורי תועיל למניעת ונדליזם ופשיעה”.
גם כאשר אין התרעה מידית, אפשר לשחזר באמצעות מצלמות האבטחה מקרים של גניבה. זה קרה במסעדת “פרנצ’וק”, בקניון “לב קצרין”. בעל המסעדה, בני נפתלי, מספר: “הייתה גניבה מקופת הצדקה שמוצבת אצלנו במסעדה. כשהבחנו בכך, הרצנו את ההקלטה של מצלמות האבטחה והצלחנו לאתר את הגניבה ולזהות מי עשה את המעשה.
“ככלל, אני סבור שמצלמות שמוצבות במרחב הציבורי לא פוגעות בפרטיות. אנשים הגונים וישרים לא צריכים להיות מוטרדים מכך, כי ממילא אין להם מה להסתיר כשהם נמצאים ברשות הרבים. יחד עם זאת, חשוב שיהיה מובן וברור לכל מי שמופקד על הנושא, מהי התכלית שלשמה מוצבות המצלמות ומהן המגבלות של השימוש בהן”.
מצלמות האבטחה נחוצות גם במרחב הכפרי
מצלמות האבטחה הן כלי חשוב במלחמה בפשיעה, לא רק במרחב העירוני. גם ביישובים הכפריים יש להן תפקיד. החקלאים ביישובי המועצה האזורית גולן מתמודדים כבר שנים רבות עם תופעת הגניבות החקלאיות ורבים מהם הציבו מצלמות אבטחה במבני המשק, ברפתות, בדירים בלולים ובמחסנים. כמו כן, מוצבות מצלמות אבטחה בשער הכניסה לכל יישוב.
מצלמות האבטחה כבר הוכיחו את עצמן כנגד הפשיעה החקלאית בגולן. כך קרה במושב כנף, בשנת 2012. לאחד המשקים במושב הגיעו בלילה גנבים וגנבו מהדיר 43 טליים. מצלמות האבטחה שהיו מוצבות בדיר קלטו את הרכב וניתן היה לזהות את סוג הרכב, אך לא את מספרו. בעקבות המידע הזה, הציבה המשטרה מחסומים בצירי התנועה המרכזיים ובצמתים בגולן ובגליל.
לאחר כמה לילות של מעקב, זוהה הרכב חולף באחד הצמתים. התפתח מרדף דרמטי, שהגיע עד לכביש 6, שם התהפך הרכב ונהגו נמלט. בתוך הרכב נמצאו טליים גנובים, שחלקם מתו תוך כדי הנסיעה. בסופו של דבר, הצליחה המשטרה לשים את ידה על כמה מחברי הכנופיה והוגשו נגדם כתבי אישום.
