אורי קלנר ויהודה דואה מסכמים שנתיים של צעידה משותפת למען קצרין והגולן ומביאים בשורה גדולה על החלטת הממשלה שתקדם את הגולן וקצרין לעשור הקרוב

במשך שנים, התרגלנו לראות את קצרין ואת הגולן כשתי ישויות נפרדות. העיר והכפר. לפעמים שותפוֹת, לפעמים מתחרות על תקציבים, תמיד שכנות. אבל בשבוע הבא, כשממשלת ישראל תאשר החלטה ההיסטורית להשקיע כ-900 מיליון ש"ח במרחב כש"על הבמה" יעמדו שניים: ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר וראש המועצה המקומית קצרין, יהודה דואה, התמונה שתתגלה תהיה שונה בתכלית.

המספרים בטיוטת ההחלטה הם הישגים משמעותיים: כ400- מיליון ש"ח לגולן ו-400 מיליון ש"ח לקצרין ועוד 100 מיליון ש"ח למיזמים אזוריים משותפים. ישבנו אתם לשיחה צפופה על שותפות הגורל, על הלילות הלבנים מול אנשי האוצר, ועל היום שבו הגולן יגיע ל-100,000 תושבים.

יהודה, אורי, בואו נחזור רגע קצת אחורה. אנחנו בעיצומה של תקופה ביטחונית לא פשוטה. איך מצליחים להביא בשורה כזו של פיתוח, בזמן שהתותחים רועמים?

אורי קלנר: "התשובה נמצאת בתושבים שלנו. כשהגענו למשרד ראש הממשלה, לא באנו לבקש סיוע. באנו להציג חוסן. העובדה שקצרין ויישובי הגולן נשארו בקהילות, שהחקלאים לא עזבו את התלם ושמערכת החינוך פעלה תחת אש, יצרה אצל מקבלי ההחלטות הבנה עמוקה: הגולן הוא עוגן אסטרטגי במדינת ישראל. התקציב הזה הוא לא פיצוי על העבר, הוא השקעה בעתיד. הממשלה הבינה שאם אנחנו כאן, היא חייבת להיות אתנו בכל הכוח ולתנופה הזו נרתמה גם קק"ל".

יהודה דואה: "אני מוסיף על דברי אורי – הגענו מאוחדים. כשהממשלה רואה את בירת הגולן ואת המועצה האזורית מדברות בקול אחד, זה משנה את כללי המשחק. עבור קצרין, המלחמה חידדה את הצורך בביצור העירוניוּת. אנחנו בונים כאן מודל של 'עיר-כפר'. אנשים רוצים את השקט של הגולן, אבל עם שירותים של מטרופולין. ההחלטה הזו נותנת לנו את המשאבים להפוך את המודל הזה למציאות בשטח – מחוסן אזרחי לצמיחה דמוגרפית מואצת.

"חשוב מאוד להודות לצוותים גדולים שעבדו יחד אתנו על ההחלטה הזו, משר האוצר, בצלאל סמוטריץ' וצוותו, שסייעו לנו מהיום הראשון והשר זאב אלקין ומנהלת 'תנופה', וגם ליו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, שהוא ידיד אמת של הגולן וקצרין וכמובן, לצוותי המועצות המקצועיים המסורים והמצוינים, שבמשך שנה וחצי עבדו על ההחלטה הזו".

בשורת החינוך

כשצוללים לסעיפי התקציב, החינוך וההשכלה הגבוהה מקבלים את הנתח הארי. מה הבשורה האמיתית כאן?

יהודה דואה: "קצרין הופכת לבירת הידע של הצפון. אנחנו לא מדברים רק על עוד כיתות לימוד, אלא על 'הסטארט-אפ של החינוך'. הקמת מרכז STEM אזורי בקצרין, בו ילמדו מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה היא פרויקט דגל שישרת את כל ילדי האזור. תוסיף לזה את הפקולטה לווטרינריה של האוניברסיטה החדשה בתל-חי, שתוקם כאן לצד בית חולים וטרינרי ותקבל אקו-סיסטם שלם. אנחנו בונים כאן עתיד שבו הילד שנולד היום בקצרין, או בבני יהודה, יוכל ללמוד במוסדות הטובים בארץ, ממש ליד הבית".

אורי קלנר: "מבחינת המועצה האזורית, מצוינות היא העשייה של הגולן. השקענו כ-60 מיליון ש"ח בתוכניות פדגוגיות, שעות הוראה נוספות והעצמת צוותי החינוך. אנחנו מקימים סביבות למידה מתקדמות ומשדרגים מבנים, אבל הלב הוא התוכן. שיתוף הפעולה עם קצרין במרכז ה-STEM וב'מכון שמיר למחקר' הוא קריטי. תלמיד מהמועצה יגיע למרכז הטכנולוגי הפרוס בארבע נקודות ובקצרין ויקבל חשיפה לעולמות ההייטק והמחקר. זה החזון – יצירת רצף חינוכי-אקדמי מהגיל הרך ועד התואר השני, כאן בגולן".

מרכז ה-STEM האזורי, שיוקם בקצרין עם ארבע שלוחות ביישובי המועצה, הוא אחד מהפרוייקטים המשמעותיים בהחלטה, שנבנה מראש כפרויקט משותף. כך גם השיתוף בתחום הבריאות – הרחבת מוקד הרפואה הדחופה בקצרין,, שמשרת גם את כל יישובי האזור, פקולטה לווטרינריה, בית חולים לחיות ושיקום מוזאון עתיקות הגולן. הפרדיגמה ברורה: קצרין כמרכז שירותים אזורי ובירת הגולן.

הדיבור על חינוך מצית אצל שניהם ברק בעיניים. מרכז ה-STEM המתוכנן, לא יהיה עוד מבנה בטון, אלא חממה טכנולוגית, שבה תלמידי תיכון יעבדו לצד חוקרים מ"מכון שמיר למחקר". קלנר מוסיף דגש על כך שהמצוינות הזו חייבת לחלחל לכל יישוב ויישוב במועצה האזורית, כדי שהמרחק הגיאוגרפי לא יהיה חסם להצלחה פדגוגית.

שניהם מדברים על "הון אנושי איכותי", לא כסיסמה, אלא כתכנית עבודה. השילוב בין הפקולטה לווטרינריה, שתמשוך סטודנטים מכל הארץ, לבין מערכת החינוך המקומית אמור לייצר מעגל של צמיחה: הסטודנטים של היום הם ההורים והיזמים של מחר. ניכר שהם רואים בחינוך את מרכז העשייה בקהילה ומנוע הצמיחה הדמוגרפי החזק ביותר שיש להם בארסנל.

סיפור של ציונות

החלטת הממשלה מציבה יעדים שאפתניים לצמיחה דמוגרפית. איך מוודאים שהצמיחה הזו לא תפגע באופי הייחודי של הגולן?

אורי קלנר: "צמיחה דמוגרפית היא לא רק לבנות בתים, זה לבנות קהילה. במועצה האזורית, אנחנו משקיעים כ-120 מיליון ש"ח במוסדות ציבור תומכי מגורים – מעונות יום וגני ילדים. אנחנו לא מחכים שהמשפחות יגיעו ואז נתחיל לתכנן. אנחנו בונים את התשתית עכשיו עבור התושבים שגרים כאן היום ואליהם יצטרפו משפחות איכותיות חדשות. הקהילות שלנו הן הסוד של הגולן ואנו, יחד עם היישובים, שומרים על קליטה מתואמת וחליפה ייחודית לכל יישוב. המטרה היא להביא משפחות שרוצות להיות חלק מהקהילה הקיימת ומהסיפור הגולני – סיפור של ציונות, וערבות הדדית".

יהודה דואה: "בקצרין, אנחנו בונים את רובע 'הנחלים', אבל אנחנו עושים את זה חכם. המודל של 'עיר-כפר' אומר שאנחנו לא נהיה עוד עיר בטון צפופה. אנחנו משקיעים עשרות מיליונים בשטחים ציבוריים, בפארקים ובשדרוג המרחב העירוני הישן. אנחנו רוצים שמי שעובר לקצרין, ירגיש שהוא קיבל שדרוג בחיים – גם נוף ומרחבים וגם מרכז מסחרי תוסס, תעסוקה איכותית ומוכנות לחירום ברמה הגבוהה ביותר. התקציב מאפשר לנו לחזק את היסודות הפיזיים והקהילתיים כאחד".

השיחה עוברת לעסוק במספרים הכבדים של הפיתוח הפיזי, אך קלנר עוצר לרגע ומדגיש את חשיבות השמירה על ה"רוח". הוא מדבר על כך שהגולן הוא קודם כול בית, מקום שבו אנשים מכירים את השכנים שלהם. דואה מחזק אותו ומסביר שגם בקצרין השאיפה היא לשמר את הקהילתיות החמה בתוך מעטפת של עיר מודרנית. זהו האיזון העדין שהם מנסים לייצר – גידול כמותי, מבלי לאבד את האיכות האנושית.

הם מתארים את התשתית הפיזית כבסיס לחוסן. כבישים חדשים, צמתים מוסדרים, ותחבורה ציבורית חכמה – פרויקט שדואה מקדם במרץ – הם לא רק נוחות, אלא דרך לחבר את הקצוות של הגולן ולהפוך אותו למרחב אחד זמין ונגיש. הצמיחה הדמוגרפית, לדידם, היא התשובה הציונית ההולמת ביותר לאיומים מצפון – נוכחות אזרחית מאסיבית ומשגשגת.

יחד

מה לגבי הכלכלה? החקלאים עברו תקופה קשה, והתיירות כמעט נעצרה.

אורי קלנר: "החקלאות היא ביטחון המזון ובלעדיה אין התיישבות וההתיישבות שומרת על הגבול. לכן התעקשנו על תקציבים לשדרוג תשתיות חקלאיות וסיוע ישיר. אבל אנחנו מסתכלים קדימה – שילוב של תקן נחלות דפרנציאלי עם חקלאות שצומחת לגובה בתלת-ממד, עם הטכנולוגיה החקלאית. בקצרין, יקום מוקד ארצי לאגרו-טק. חקלאי בגולן לא רק יזרע ויקצור, הוא יהיה חלק מחזית המחקר החקלאי. זהו מנוע צמיחה כלכלי אדיר,, שיספק משרות איכותיות גם לדור הבא".

יהודה דואה: "בצד העירוני, אנחנו מקדמים פרויקט תיירות לאומי ענק, בשיתוף המועצה האזורית, קק"ל ורט"ג. קצרין תהיה שער הכניסה לגולן. אני מדבר על ארבעה בתי מלון חדשים שנמצאים בתהליכי היתר ועל מנועי צמיחה כלכליים שיורידו את התלות במענקי ממשלה. אנחנו רוצים עיר חזקה כלכלית, שמושכת אליה יזמים מכל הארץ. ה-900 מיליון ש"ח הללו הם ה'בוסט' הראשוני, אבל המטרה היא ליצור כלכלה אזורית עצמאית ומשגשגת".

יהודה, אורי, הריאיון הזה משדר מסר של אחדות. זה לא מובן מאליו בפוליטיקה המקומית.

יהודה דואה: "השותפות עם אורי היא לא פוליטית, היא ערכית ואסטרטגית. שנינו מבינים את גודל השעה. אין טעם לריב על פירורים, כשאפשר לאפות יחד כיכר לחם גדולה לכל האזור. כשאני רואה את המועצה האזורית חזקה, זה מעניק לי ביטחון. כשאורי רואה את קצרין מתפתחת כמרכז שירותים עירוני, זה מקל על התושבים שלו. אנחנו בתיאום יום-יומי".

אורי קלנר: "בזכות חברי הטוב יהודה, שמנהיג את קצרין בחדות, בחוכמה וביסודיות, השותפות הזו היא נכס אסטרטגי. הממשלה ראתה מולה חזית אחידה – אין עיר מול כפר. יש גולן. זה הקרין רצינות ומקצועיות. אני מאמין שהמודל הזה של עבודה משותפת בין מועצה אזורית למועצה מקומית יהפוך למודל לחיקוי בכל הארץ. בסוף, לתושב בגשור, או בקצרין, לא אכפת מה הצבע של המפה המוניציפלית; אכפת לו שהחינוך יהיה מעולה, שהכביש יהיה בטוח ושיהיה לו לאן לצאת בערב".

עוגן

לסיום, מה תמונת העתיד שאתם רואים לנגד עיניכם בשנת 2030?

יהודה דואה: "עם כל החגיגיות המוצדקת, אסור לשכוח שאנחנו בזמנים מורכבים והמשבר הביטחוני בעיצומו. החלטת הממשלה הזאת היא הרבה מעבר לתמיכה באזור ספר, היא מקפצה שתעלה אותנו למעלה בסדר גודל. קצרין תהיה עיר מודרנית, ירוקה וחכמה, בירת הגולן והגליל המזרחי. מקום שבו חדשנות פוגשת את אדמת הבזלת ובו כל משפחה מקבלת את התנאים הכי טובים להצליח. אנחנו בונים כאן את הבית של המחר והיום עשינו את הצעד הכי גדול לקראת המטרה הזו. חג פסח כשר ושמח לכל תושבי קצרין והגולן".

אורי קלנר: "אנחנו בערב פסח, בנקודה שהחורף נגמר והאביב פורץ עם כל הפוטנציאל הגלום בו, ככה אני מרגיש עם החלטת הממשלה הזאת. אני רואה את הגולן את הקהילה החזקה והמאוחדת ערכית ומצוינת, שהמחבר גדול מהשונה בה. אני רואה צעירים שחוזרים הביתה כי יש להם כאן הכול. אני רואה חקלאות משגשגת וטכנולוגית, קהילות חזקות שמהוות את עמוד השדרה המוסרי של ישראל. אני רואה גולן שעלה קומה והפך למקום שנותן את כל השירותים לקהילה המצוינת שלו, יחד עם עיר חזקה ומשמעותית. עם התמיכה הממשלתית העצומה הזאת אני מרים את הראש גם למרחב שסביבנו. גולן חזק מקרין החוצה למרקם הפריפריאלי שלנו עם העמק והגליל, לשיתוף פעולה אסטרטגי עם הדרוזים בגולן ובסוריה. אני רואה פה אזורי תעסוקה משותפים, כניסה של פועלים משם אלינו ליצירת אינטרס כלכלי שבתורו יהווה עוד שכבת מגן על צפון המדינה. יש לנו הרבה עבודה, עכשיו גם את המשאבים לעשות אותה".

בסוף השיחה, כששניהם כבר מתכוננים לצאת, מחליפים קלנר ודואה מילים על ישיבת תיאום משותפת בנושא תיירות שיש להם למחרת וזה אולי המדד הכי מדויק לשותפות האמיצה שבנו בתחילת כהונתם. מדינת ישראל מניחה 900 מיליון שקל בידיים של שני אנשים שרק דבר אחד עומד לנגד עיניהם: פיתוח הגולן כעוגן התיישבותי עם משמעות לאומית,

כזה שאין לו תחליף.