השם ירושלים אינו מופיע בתורה אפילו פעם אחת. אומר המדרש כי בריאת האדם הראשון, מנחת קין והבל, קורבן נוח ועקדת יצחק אירעו כולם בירושלים. מלכי צדק קרא לירושלים שלם בהוקרה למסורת קדושה זו, ואברהם קרא למקום “יראה”. יראה + שלם = ירושלם
“ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם… ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה…”
“ויקרא אליו מלאך ה’ מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני, ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני…”
“וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד נאחז בסבך בקרניו… ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה אשר יאמר היום בהר ה’ יראה”.
בפרשה הקודמת פגשנו את מלכי צדק מלך שלם שהוא כהן לאל עליון. אם נתבונן בחמישה חומשי תורה לא נמצא אף לא פעם אחת את העיר ירושלים והדבר מאוד מתמיה מפני שירושלים היא הקדושה מכל מקום על פני תבל וממנה יונקים אנו את הערכים הנשגבים שבתורתנו “כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”. בירושלים הקב”ה בחר לשכן את שמו בבית המקדש והיא בירת ישראל. אם כן מדוע ירושלים איננה מופיעה בתורה אף לא פעם אחת?
האדם הראשון נברא על אבן השתייה בירושלים, אבן שממנה הושתת העולם. על אבן זו אדם הראשון הקריב את קורבנו, קין והבל שם הביאו את מנחתם, נח העלה קורבן במקום הזה ושם אברהם אבינו עקד את יצחק בנו ובמקום זה עתיד להיבנות בית המקדש
אומר המדרש שמלכי צדק היה מלך על ירושלים וקרא לה שלם וזאת מפני הקדושה שהיתה במקום והועברה במסורת מדור לדור.
האדם הראשון נברא על אבן השתייה בירושלים, אבן שממנה הושתת העולם. על אבן זו אדם הראשון הקריב את קורבנו, קין והבל שם הביאו את מנחתם, נח העלה קורבן במקום הזה ושם אברהם אבינו עקד את יצחק בנו ובמקום זה עתיד להיבנות בית המקדש.
מסורת זו גרמה למלכי צדק לקרוא למקום הזה שלם בגלל הנגיעה האלוקית הראשונית.
אברהם אבינו קורא למקום “יראה”, הקב”ה לא רצה לפגוע בצדיק זה מלכי צדק ולא רצה לפגוע באברהם, הקב”ה לקח את שתי השמות וחברם “יראה” “שלם” – ירושלם.
אברהם אבינו איננו חושב ששלמות וקדושה יכולים להגיע אל מקום מסוים ללא השקעה ומסירות נפש של האדם ואת ירושלים צריך לגלות אט אט ע”י מעשים שיהיו השראה לבניית המקדש ולשכן את שמו של הקב”ה שם.
הקב”ה אומר לאברהם אבינו “התהלך לפניי ואהיה תמים”, כלומר מצווה אותו על ברית המילה ורק אז הוא יהיה תמים שלם.
שאל הקיסר את רבי עקיבא מדוע ישראל עושים ברית מילה והרי אם הקב”ה היה רוצה לברוא את האדם ללא עורלה היה עושה כן, מדוע אנו פוגעים בשלמות של האדם ע”י מעשה הברית?
רבי עקיבא ענה לו דרך משל: אמר לאשתו להכין עוגה ולהגיש לו אותה ולקיסר תגיש צלחת מלאה חיטים ושעורים הקיסר ביקש לטעום מהמאפה של אשתו של רבי עקיבא, ורבי עקיבא אמר לו אתה תקבל, עד שתאמר מה יותר טוב ומעולה, העוגה שבאמתחתי או השעורים באמתחתך, אמר לו הקיסר ודאי שהעוגה, חיטים ושעורים שלמים זה מאכל בהמה.
אמר לו רבי עקיבא אתה נתת תשובה לעצמך ברגע זה שמעשה האדם – מעשה של אשתי יותר שלמים ומתוקנים ממעשיו של הקב”ה, שברא את השעורים והחטים שנמצאים אצלך, כך האדם מצטווה לתקן את גופו, שהקב”ה ברא עולם גולמי, “אשר ברא אלוקים לעשות” להמשיך את מעשה ה’ ולשכללו, הקב”ה ברא את האדמה מתוכה נוציא לבנים וברזל, ונבנה בתים וזכוכית ונחושת שממנה נכין צלחות וכלים.
הקב”ה סומך את פרשת ברית המילה להבטחת הארץ לאברהם ולזרעו.
ויהי רצון שזכות המצווה הזאת שעם ישראל קבלו אותה בשמחה ובאהבה שהיא סוג של הקרבה ועקידה תהיה לנו מליץ יושר לאחיזה במקום הזה לנצח נצחים.
