זו אחת מהיחידות המסווגות והחשאיות ביותר שיש בצה”ל ולוחמיה מאומנים לשמור את סודה מתחת למים. ל’, בן 19 מראש פינה, מסיים השבוע את מסלול ההכשרה האינטנסיבי לשייטת הצוללות ומכין עצמו לשירות המבצעי ושוקק החיים מתחת למים
ל’ למד במגמת פיזיקה בתיכון “עמק החולה” ויצא לשנת שירות במסגרת התק”ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת), בה התנדב עם נוער בסיכון: “זו הייתה חוויה אינטנסיבית ומאתגרת אך במקביל גם מאוד מבגרת ומהנה. למדתי מהילדים האלה המון והיום אני מרגיש כמו האח הגדול שלהם”.
בבית משפחת ל’ שירות משמעותי ומאתגר הוא לא דבר חדש – אביו שירת כלוחם בשייטת 13 ואימו מש”קית ת”ש בבסיס עתלית. אחיו הגדולים המשיכו את המסורת באגוז ובאיסוף קרבי ואחותו הוצבה במודיעין. ל’ לקח את שני האלמנטים המרכזיים בשירות אחיו – לוחמה ומודיעין ושילב אותם לכדי תפקיד אחד ומאד מיוחד – לוחם בצוללות. על אף כל אלה, לא תמיד ידע ל’ שלשם ירצה להגיע: “לפי הצבא חלמתי להתגייס דווקא ליחידה 669, שנראתה לי מעניינת ומאתגרת. כשקיבלתי ביום הסיירות זימון לגיבוש חובלים-צוללות התאכזבתי תחילה אך החלטתי לתת למסלול הזדמנות. האנשים האיכותיים הם מה שגרמו לי בסופו של דבר להישאר”.
קורס צוללן, המכשיר את דור העתיד של לוחמי הצוללות, אורך כשנה וחודשיים ונחשב לאחד הקורסים המאתגרים והאינטנסיביים בצה”ל, ברמה המקצועית וברמה החברתית. הצוללנים חייבים להיות מהחומר האנושי הטוב ביותר, שכן עליהם לתפעל ולשמור על המערכות היקרות והמתקדמות ביותר בצבא, להתמודד עם ימים ולעתים שבועות ארוכים מתחת למים, עם בידוד מלא מהסביבה החיצונית ומעל הכל, להסתדר האחד עם השני במקום סגור ובקור רוח על אף הלחץ הנפשי והמבצעי הגדול.
ל’, תנחה אותנו דרך השלבים המרכזיים בקורס זה.
“ראשית ישנו השלב הבסיסי, אשר מטרתו להוות רשת סינון. הוא כולל שורה של אתגרים מכל הסוגים: פיזיים, נפשיים ומנטאליים ומטרתו למפות את המתמודדים, עד אשר יישארו המתאימים ביותר. אין ספק שרמות הלחץ והקושי בו מאוד גבוהות, אך הוא נחשב לחווייתי ביותר ובסופו של דבר אף אחד לא מפסיק לדבר עליו”, הוא מחייך. “בשלב השני, השלב הייעודי, מתחלקים למגמות השונות בצוללת ולומדים את העשייה בתחום. זהו שלב שכולל לימודים אינטנסיביים ביותר, אך גם הרבה כיף והכשרות מיוחדות. לבסוף מגיע השלב השלישי, שלב ההסמכות, בו מתרגלים את העבודה בעמדה בצוללת יחד עם הצוות איתו תשרת. בהתחלה הם בוחנים אותך ומוודאים, שהתאקלמת כמו שצריך וכאשר הם בטוחים שאתה מוכן השלב נגמר ואתה מתחיל לעבוד בצורה עצמאית”, מסביר ל’.
על הפעם הראשונה ששט בצוללת הוא מספר: “אני זוכר שבפתח קרה משהו מטורף: פתאום הבנתי איפה אני נמצא וחלק ממה אני – במקום שהוא יוצא דופן, שחלק מועט מאוד מהאנשים בעולם זוכים או יזכו לחוות אותו. אתה גם זוכה ליחס מדהים מהצוות הוותיק, שדואג שתהיה לך החוויה הראשונה הכי טובה שיש”.
מן הסתם השירות בצוללות שונה מאוד מכל שירות אחר וכנראה שרוב האנשים לא היו עומדים בתנאיו. איך בכל זאת מתמודדים עם הניתוק מהבית ומהחברים?
“כמובן שיש קשיים, קושי זה דבר לגיטימי והרי כל אחד זקוק למשפחה ולחברים שלו. מתמודדים יום יום עם הניתוק ויש שיגידו עם הצפיפות, אבל הקורס מכשיר אותנו במיוחד לאתגרים האלה כך שאני סמוך ובטוח שאלו שצלחו את הקורס כבר לא חוששים מכך. כולנו הסתגלנו”, הוא מספר. “מעבר לכך החברים בצוללת הם מה שעושים את השירות, הם המשפחה שלך והם ידאגו לך כשקשה, כך שאתה לא מרגיש לבד”.
ככל שסגורה הצוללת ככה הפכנו להיות פתוחים יותר?
“זה נכון שאנחנו סגורים יחד בחלל קטן ושאין לאן לברוח אם קמים במצב רוח לא טוב, אבל אנחנו מכירים אחד את השני כל כך טוב שכבר יודעים מתי מישהו צריך את הזמן שלו או שזקוק לעזרה. מצד שני למדנו שבמקום כזה צריך ללמוד לדבר על הדברים ולהיפתח, שכן דרך השיתוף יגיע השחרור. אני יכול להעיד על עצמי שנפתחתי במהלך הקורס. שהיום אני לא מי שהייתי פעם”, הוא מתוודה בפנינו.
נשאר רק לאחל הצלחה רבה לכל מסיימי הקורס.
