חמי רושנסקי, מושב יונתן |
ההליך הנכון, לפני חתימות מחייבות מול גורמי חוץ, הוא לשאול קודם את חברי האגודות לדעתם. אחרי הכול, הם אלה שהשלכות העסקה, לטוב או לרע, יפלו עליהם. תגובה לכתבה “רוח חיובית”
ראשית, ברצוני לציין שכל הכתוב מטה אינו גורע מההערכה שלי לחברי ועדות המשקים, שתורמים מזמנם בהתנדבות וחפצים בטוב המושב ועל כך תודה, וכן למרכזי המשקים שדואגים שהאגש”חים שבשבילם הם עובדים יהיו חסונים מבחינה כלכלית.
כמו כן, אין לי טענות כלפי חברת “אנלייט” והמייצגים שלה ששמעתי בחיספין. אתם עושים את עבודתכם נאמנה. דו”ח הסיכונים שהצגתם בחיספין עמד בקריטריונים שנקבעו על ידי הרגולטורים ורצונכם לסגור עסקה מקובל, כי זו עבודתכם.
כשיש לי שאלות, או הערות, אני נוהגת לכתוב אישית לאנשים, אך לאור העובדה שהכתבה פורסמה בעיתון ולדעתי, היו בה אי דיוקים, אני מרשה לעצמי לכתוב בחזרה לאחראים ולכל מי שקרא את הדברים.
נכחתי הן בהצגת הפרויקט של טורבינות הרוח “רוח בראשית”, בחיספין והן בהרצאה של ד”ר מגד, במושב יונתן.
תהיתי, אם לא הייתה משודרת הכתבה בטלוויזיה על הטורבינות שעומדות לקום בגולן, ובעקבות כך, הסערה במיילים היישוביים והשאלות של התושבים, האם הייתה בכלל מתקיימת הצגת המיזם בחיספין?
עקרונית, אני בעד אנרגיה ירוקה, כמו זו של טורבינות הרוח, אך כשראיתי שמדובר ב-42 טורבינות, הרגשתי מועקה. מתברר, שרוב הקהל הופתע מהיקף הפרויקט. זכור לי שדובר על בדיקה להצבת טורבינות רוח במטעי המושב, אך לא דובר על כמות ולא על גובה הטורבינות. בטעותנו, הסתובבנו עם התמונה של הטורבינות ליד אלוני הבשן. ההבדל הוא משמעותי, כשמדובר על 10 טורבינות שיסתמו רק חלק מהנוף, לעומת 42 טורבינות, שיהוו כתם לבן מפושט, שנצטרך להתאמץ למצוא ביניהם את הנוף שאנו אוהבים.
גובל בחוצפה
החלטתי העיקרית להגיב לכתבה באה בעקבות ההאשמות נגד ד”ר עופר מגד מעל גבי העיתון. כדי לדייק, קיום ההרצאה הופץ במייל היישובי של מושב יונתן וביום ההרצאה, ביקשו נציגים מחברת “אנלייט” להיות נוכחים. הם הגיעו עם מחברות ורשמו כל דבר, כאילו ד”ר מגד עמד לפני בוחנים. הם גם ניסו לענות לו ולהתעמת אתו, אך כיוון שהזמן לא התאים (היה ערב פסח וכבר מאוחר), נקבע תאריך נוסף , בשבוע הקרוב, שבו יוכלו להציג את הפרויקט, תוך כדי התייחסות לדברים של ד”ר מגד.
כבר בתחילת ההרצאה, ציין ד”ר מגד שהוא בא כתושב הגולן וברצונו לשתף אותנו בתובנות שהוא הגיע אליהן, וחזר וציין שהוא אינו מומחה ושאין לו הכשרה בבניית טורבינות ואף לרגע לא התסיס, או נתן הרגשה שהוא נגד המיזם.
הוא הציע פתרונות שחשב עליהם כדי להרחיק את הטורבינות מהיישוב, בין היתר להעביר את הטורבינות שקרובות ליישוב לכיוון דרום-מזרח. אז לכתוב בכתבה, שד”ר מוגוליבסקי העביר לכם את הערותיו, שלמרצה אין הכשרה ומטרתו רק להפחיד את התושבים ואחר כך לתקוף אותו דרך העיתון, זה כבר גובל בחוצפה. אילו הייתם נוכחים, או אפילו טוב מכך, יוזמים פגישה עם התושבים ב-2011, לפני שחתמתם עם “אנלייט”, על “חוזה מפורט ומחייב”, לא היינו מגיעים למצב של היום, בו נסדק אצל חלק מהחברים האמון במערכת המשקית.
ייתכן שחוקתית אין בעיה בלהשכיר שטח כה גדול השייך לאגודה החקלאית, לחברה חיצונית, אבל מבחינה חברתית, היה ראוי שדיון על כך היה מגיע לאספות חברים וביחד, היו מציעים פתרונות לרווחת התושבים מהאגודה השיתופית והמוניציפלית.
חוסר אמון
ההרגשה שלי הייתה שאנשים מחליטים מה שנראה להם טוב, ברוך ה’ שלא לעצמם, אלא לטובת מצבו הכלכלי של המושב, אבל בלי לתת את הדעת על השאלה אם האנשים בכלל מעוניינים שיפגעו בנוף שלהם בצורה כה משמעותית, תמורת רווח כספי.
אך מי שלא עושה – לא טועה ומי שעושה, עלול לעשות טעויות. אני מקווה שיהיה שיתוף פעולה עם התושבים והכי הכי חשוב, שהלקח נלמד ולהבא: לפני חתימות למיניהן, בנוגע למיזמים היכולים להשפיע על חלק גדול מתושבי הגולן, יביאו את הנושאים בצורה מקיפה, על כל היבטיהם (בעד ונגד) לפני החברים. אנשים עוד פגועים מהאופן שבו נודעו להם פרטים על תכנית קידוחי הנפט ולפני שהצליחו להתאושש, פתאום שומעים בטלוויזיה על הטורבינות. זה מעורר חוסר אמון ובטח לא מביא תושבים חדשים לאזור.
אני מקווה שתשכילו ונוכל ביחד, בשיתוף פעולה, להמשיך את פיתוח הגולן, לרווחת תושביו.
בהצלחה.
