כחלק מסדרת הרצאות של ׳מדע על הבר׳, קהילת הגולן הגיעה ליקב הר אודם- לשמוע את הרצאתו של ד״ר נתיב רוטברט ממרום גולן על ׳הטרואר׳ הגולני
ד"ר נתיב רוטברט, "מכון שמיר למחקר" והיחידה לחקלאות וחדשנות בגולן
כשאנו טועמים יין גולני, אנחנו טועמים אדמה בזלתית, אקלים הררי, מים מנוהלים בקפידה וידע חקלאי שנצבר לאורך שנים. זהו יין שנולד מתוך מערכת אקולוגית שלמה, לא רק תוצר של תהליך ביקב. רבים נוטים לחשוב שטרואר זה רק סוג הקרקע, אבל הגדרה היא יותר "תחושת המקום". זהו האופן שבו הסביבה הטבעית כולה מטביעה את חותמה על הפרי. הטרואר מורכב משלושה גורמי מפתח: הקרקע (המספקת מים ומינרלים), האקלים (שמש, גשם, רוח וטמפרטורה) וכמובן, האדם, היד המכוונת של הכורם והיינן.
נתחיל בטופוגרפיה. אנחנו נמצאים באזור הגידול הצפוני והקר ביותר בישראל. הכרמים שלנו נטועים בגבהים שנעים בין 400 ועד 1,200 מטר מעל פני הים. הגובה הזה הוא גורם מפתח שהופך את הגולן לאזור גידול שונה מהותית משאר חלקי הארץ. קרקעות הגולן הן קרקעות בזלתיות שנוצרו מבליה של זרמי בזלת וטוף וולקני עתיקים. המגוון הזה, שנע בין קרקעות בזלתיות חומות ועמוקות בעמקים לבין אדמות טוף במורדות הרי הגעש, משפיע ישירות על אופי הגפן.
לגפן, מערכת שורשים עצומה – לעתים מאות קילומטרים של שורשים דקיקים לצמח אחד. דרך השורשים נקלטים מים ומינרלים. שיטות ההשקיה, ובראשן הטפטוף שפותח בישראל, משפיעות ישירות על פיזור המים בקרקע ועל איכות הפרי.
אלה החיים הנסתרים של האדמה, אבל יין טוב לא צומח רק מכימיה ופיזיקה, אלא מביולוגיה. הקרקע היא מערכת חיה. שורשי הגפן, שיכולים להגיע לעומקים של עשרות מטרים, מקיימים "מערכת יחסים" הדוקה עם מיקרו-אורגניזמים כמו פטריות מיקוריזה וחיידקים. המיקרו-אורגניזמים משפרים את מבנה הקרקע, מפרקים חומר אורגני ואף מסייעים לגפן להשיג מזון ולהתמודד עם עקות.
התפקיד שלנו הוא להבין את המערכת הזו ולנהל אותה בחוכמה. אנחנו משתמשים בשיטות השקיה מתקדמות (כמו הטפטוף) כדי לשלוט בדיוק על כמות המים שהגפן מקבלת, ומקפידים על דישון מדויק, כדי לשמור על איכות הסביבה ולמנוע זיהום מי תהום.
