“מכון שמיר למחקר“, הנתמך על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נמצא בתנופת צמיחה וקולט בימים אל וחוקרים חדשים בתחומים ייחודיים
יצאנו לשטח כדי לערוך היכרות עם החוקרים הצעירים שעברו לגולן והצטרפו לקהילת “מכון שמיר למחקר“, רגע לפני פריצתה של מגפת הקורונה העולמית.
ד“ר נתיב רוטברט עבר מתל אביב לקיבוץ מרום גולן וכבר הספיק להקים במכון מעבדת קרקע, מים ודישון, לייצר שיתופי פעולה אזוריים ולשמש בתפקיד של “מתאם המחקר” בין היחידה לחקלאות וחדשנות לבין חוקרי המכון.
ד“ר רוטברט, כיצד הגעת ל“מכון שמיר למחקר” ומדוע בחרת בקיבוץ מרום גולן?
“בשלהי הדוקטורט, נתקלתי במייל שמחפשים פוסט–דוקים נמרצים למכון לחקר הגולן, עם מטרות רציניות. קפצתי על המציאה וויתרנו (כל החלטה שכזו דורשת אישור מהמנהלת) על הרפתקאות הפוסט–דוק בארה“ב, לטובת תפקיד מעניין עם אפשרויות בלתי נגמרות. את הקיבוץ בחרה ענת (המנהלת), לאחר שסקרנו את כל יישובי האזור. מה שהכריע את הכף הוא האפשרות לחיות בקהילה חיה ותומכת, להמעיט בנסיעות יום–יומיות למסגרות חינוכיות ותרבותיות, בכל זאת, עירוניים–לשעבר“.
איך הייתה חוויית הקליטה שלך ושל משפחתך בגולן? ומה אתם חושבים על הגולן כיום?
“מבחינה מקצועית, אני חושב שנפלתי למקום הנכון. אני מעורב במחקרים יישומיים ועובד על שיפור ביצועי החקלאות בתחום הדישון וההשקיה. עברנו לגור בגן עדן. הבנות נהנות מגנים באווירה קיבוצית וחיובית וענת לאט לאט מוצאת את מקומה וממציאה את עצמה מחדש“.
הגולן הוא מעבדה
כיצד נראית הקריירה המדעית והיישומית של חוקר בגולן ומהם האתגרים וההזדמנויות?
“המתח התמידי בין הדרישות האקדמיות והיישומיות של התפקיד מאלץ את החוקר לפעול בכמה מישורים. אנחנו מנסים לשמור על הספק כתיבת מאמרים ושותפות במחקרים, שעשויים להועיל בתחומי המדעים שלנו, בד בבד עם מענה הולם לאתגרים ולצרכים העולים מהשטח. האתגרים של ההשקיה והדישון הם אחיזה בשני צדי החבל: עבור כל גידול נדרשת התמודדות עם תנאי הקרקע, איכויות מים שונות והגדלת יצרנות–פר–שטח, תוך הקטנת ההשפעה הסביבתית.
ד“ר רוטברט: ההזדמנות היא להביא לשיפורים ברמה המקומית ולייצא אותם לעולם הגדול. אל תשכחו שהגולן הוא מעבדה מדהימה בתנאים משתנים. גבהים של 200-2000 מטר, הפרשי טמפרטורה ומשקעים ברמות שונות ושלא נדבר על סוגי הקרקעות
״ההזדמנות היא להביא לשיפורים ברמה המקומית ולייצא אותם לעולם הגדול. אל תשכחו שהגולן הוא מעבדה מדהימה בתנאים משתנים. גבהים של 200-2000 מטר, הפרשי טמפרטורה ומשקעים ברמות שונות ושלא נדבר על סוגי הקרקעות“.
ספר על הקשרים האזוריים שלך ועל תפקידך כמתאם המחקר
ד“ר רוטברט: “בזמן שלמדתי את האזור ואת התפקיד, נתקלתי רבות בשמו ופועלו של יוני גל ז“ל ולכן פניתי ליצור קשרים מקצועיים רבים ככל שניתן כדי שנוכל למלא את החלל שהוא הותיר. יצרתי קשרים עם ד“ר עמוס נאור מהמכון ולאחר שהרביץ בי תורה, פניתי גם לחוקרים נוספים, למעבדת שירות השדה בצמח ולמרכזי משק וחקלאים מכל הרמה. מהר מאוד הבנו במכון שיש ביקוש רב לעבודה שלנו ולשם כך העסקנו, בשיתוף עם ‘מי גולן‘, מדריך השקיה, אייל נבו, שמסייע להעמיק את הקשר עם השטח.
“זו הייתה בחירה מצוינת, שכן ביחד עם אייל, שהפך להיות צלע חשוב ביחידה לחקלאות וחדשנות שהוקמה במכון, אנו מצליחים להגיע ליותר משקים ואתגרים. את המחקרים שלי, אני מבצע ביחד עם עוזרי היקר, יוחנן מרצבך, שמסייע באיתור ובדיקה של פתרונות, תוך העלאת נקודות חשובות לשיפור. כיום, אני נשאב לתוך הפרויקטים שצצים מדי יום ולתוך מתן השירות ליחידה החקלאית. כמובן שמכל אתגר שהיחידה פונה לפתור, ניתן לייצר מחקר שעשוי להיות עם משמעות בקנה מידה ארצי ואף יותר מכך“.
האם תמליץ לקולגות לבצע את המעבר ולהגיע לגולן?
“האזור והמכון נמצאים בתנופה מחקרית ויישומית, לכן לחוקרים צעירים ורעבים, שלא מפחדים להמציא את דרכם, זהו מקום נפלא ומעודד התפתחות והפרייה הדדית. כמו כן, ברמה האנושית יש משהו מיוחד בגולן, מעין שילוב של יזמות וחריצות עם שלווה ושקט“.
התאים בדיוק
פנינו לחוקר צעיר נוסף, ד“ר מוקי נגרי, שעבר מירושלים לקיבוץ מרום גולן ועוסק באנטומולוגיה (חקר חרקים) וכבר הספיק לבצע מחקרים רבים ומגוונים באזור.
ד“ר נגרי, כיצד שמעת על “מכון שמיר למחקר” ואיך הגעת לגולן ולמרום גולן?
ד“ר נגרי: “אחרי 10 שנים בירושלים, בת זוגי אפרת ואני פנטזנו לעבור עם המשפחה שלנו, שלושה ילדים, לצפון, לאזור כפרי. אבל היה נראה שקשה מאוד למצוא אפשרויות תעסוקה, בעיקר עבורי, בתחום המחקר המדעי. נתקלתי במקרה במודעת הדרושים של המכון ואחרי בירורים, התרשמתי שהעבודה המחקרית בו היא מצד אחד, ברמה מדעית גבוהה ומצד שני, מאוד מחוברת לשטח ויישומית. זה התאים בדיוק למה שחיפשתי. עניתי על המודעה, זומנתי לריאיון והשאר היסטוריה“.
קיבלת סיוע במהלך הקליטה?
“קיבלתי סיוע מההנהלה של המכון, ירון ודינה, שעזרו בייעוץ למציאת המקום המתאים ביותר עבורנו. אחרי שבחרנו במרום גולן, ועדת הקליטה קיבלה אותנו בחום וגרמה לנו להרגיש שרוצים אותנו. הסבירו לנו מההתחלה את התהליך וליוו אותנו. ציפק‘ה הראל, שהייתה יו“ר ועדת קליטה, אימצה אותנו מההתחלה, דיברה אתנו על הכול בפתיחות ובסבלנות ונתנה תחושה שיש מי שרואה ומקבל אותנו באהבה“.
כיצד נקלטתם כמשפחה?
“המערכת במרום גולן מאוד מיומנת בקליטה של משפחות חדשות. הקליטה עברה טוב מאוד. כמובן שהמעבר למקום ולסביבה חדשים לגמרי לא היה קל בהתחלה. לאט לאט, מצאנו את המקום שלנו. עכשיו, אנחנו נהנים לראות את הילדים מסתובבים בביטחון במדרכות. גם הקורונה עזרה בזה. הסגרים נתנו לנו ולילדים אפשרות לעצור ולהכיר את הסביבה“.
ד“ר מוקי נגרי: הקריירה המדעית בגולן נותנת המון הזדמנויות למחקרים חדשניים בתחום החקלאות והאגרואקולוגיה– זהו אחד האזורים שנשארו בו הכי הרבה שטחים פתוחים בארץ ויש לחקלאים פתיחות לחדשנות
כיצד נראית הקריירה המדעית של חוקר בגולן? קשיים מיוחדים?
“הקריירה המדעית בגולן נותנת המון הזדמנויות למחקרים חדשניים בתחום החקלאות והאגרואקולוגיה– זהו אחד האזורים שנשארו בו הכי הרבה שטחים פתוחים בארץ ויש לחקלאים פתיחות לחדשנות. המחקר באזור מרוחק כמו הגולן מציב אתגרים, כמו איתור של כוח אדם למחקר. לפעמים, קשה לשכנע סטודנטים לעשות את הנסיעות לגולן, אבל מי שבסוף מתחייב לכך, מרוויח“.
האם תמליץ לקולגות לבצע את המהלך שביצעתם?
“בטח. זה אומנם לא מתאים לכל אחד, אבל אני ממליץ מאוד למי שרוצה לשלב מגורים בסביבה כפרית, עם הרבה טבע מסביב, עם קריירה מדעית“.
מבנה מעבדות חדש
במטרה להבין את תפקידיו של החוקר במכון, פנינו לד“ר ירון דקל, המנהל המדעי שהדגיש את חשיבות עבודתו היישומית של החוקר: “פרט למצוינות אקדמית, הבאה לידי ביטוי בפרסום מאמרים בעיתונות המדעית, גיוס תקציבי מחקר, חניכת סטודנטים, הוראה ועוד, נדרשים חוקרי המכון להראות יכולות מחקר יישומיות, כאלו שיסייעו לתושבי הגולן בכל תחומי החיים, החל מחקלאות וסביבה וכלה בחינוך ובחברה“.
מנכ“לית המכון, דינה גלעד: “מעבר לפן המחקרי, נדרשים החוקרים לבצע עוד משימה, לא רגילה במונחים אקדמיים ולעתים, קשה במונחים ישראליים והיא – לעבור לגור בגולן. מתוך אמונה שחוקר המתגורר בגולן, חי במקצב החיים הגולני ומכיר מקרוב את נושאי הליבה באזורנו, ב‘מכון שמיר למחקר‘ מבקשים מהמועמד לעבור להתגורר בגולן עם משפחתו ובכך שותף המכון בקליטת משפחות צעירות ובמתן אפשרות גם לבעלי תואר דוקטור להתגורר בגולן ולהתפרנס בתחום עיסוקם“.
קליטת חוקרים חדשים לגולן והרחבת תחומי הפעילות של המכון מחזקת את הסביבה הגאוגרפית ברמה הכלכלית והחברתית. המכון עומד לקראת הרחבה תשתיתית של מבנה מעבדות, שיכיל 12 מעבדות לחדשנות בתחום האגרי–טק ולצדן, מעטפת מחקרית של חדרי גידול, מעבדות כלליות וכמובן חדרי חוקרים וצוות מחקר. לקראת אכלוס המבנה, ימשיך המכון בקליטת חוקרים מצטיינים ומשפחותיהם לגולן.
