הקשר שלי עם אלוהים הוא לא ממש מורכב, החוזה בינינו די פשוט – אני משתדלת להיות טובה לבריות והוא בתמורה טוב אליי
מאת: אלונה קוטלז'
שנה טובה לכולן, איך עבר החג? מהר מדי, אני יודעת. אבל תראו מה זה, למרות שכל החגים נופלים השנה על סופ"ש, בכל זאת, קיבלנו שני שבועות מקוצרים – השבוע הזה, של ראש השנה והשבוע הבא, של יום כיפור.
זה יפתיע אתכן אם אגיד שאני אוהבת את יום כיפור? אולי "אוהבת" היא לא המילה הנכונה, אבל "מתרגשת" זה לא מדויק ו"מתחברת" זה רוחני מדי. אני אוהבת את יום כיפור, כי אפשר להתחבר באמת ולצום ולכאוב ואף אחד לא יטיל ספק בכוונה שלי. בתור בחורה שחיה אורח חיים חילוני, לפחות מבחינה חיצונית – הלבוש, השיער, הדיבור – לפעמים, יש תחושה שאין לי רשות להתחבר לדברים שכביכול אמורים להיות רחוקים ממני.
הקשר שלי עם אלוהים הוא לא ממש מורכב, החוזה בינינו די פשוט – אני משתדלת להיות טובה לבריות והוא בתמורה טוב אליי. זה אומנם נשמע פשוט, אבל זה לא קל בכלל. זה לא קל להיות טובה למי שפוגע/ת בי וזה מאוד קשה להיות טובה לעצמי. אבל זה הצד שלי בחוזה וכשאני עומדת בו, אני מאמינה שגם אלוהים עומד בצד שלו ושהכול בסוף נעשה לטובתי, גם אם באותו רגע קשה לראות את זה.
אני מסתכלת על הקשר שלי עם אלוהים לאורך השנים ומרוצה מהמקום שאני נמצאת בו, שלמה עם האמונה שלי.
אני חושבת שזה היה מתישהו בתיכון, כשהחלטתי להתמקד בעבודה הפנימית, בערכים הטובים ולשים בינתיים את ההלכה בצד. לא שומרת שבת, אבל גם לא מתעצבנת מכל דבר. לא צמה בט' באב, אבל גם לא נוטרת טינה לאחרים. מצאתי את האיזון שהרגיש לי נכון ורצתי אתו. עם השנים, משהו בפנים נרגע, מצאתי שקט שלא היה שם קודם. פתאום, היה מקום לעבד מחשבות וזמן לעכל רגשות ואז גם התחלתי לכתוב. בהדרגה, בצעדים קטנים, התחלתי גם לצום ביום כיפור ולשמור כשרות.
בדיוק מי שאני
בכלל, נדמה לי שיותר ויותר אנשים מתקרבים לדת, בשנים האחרונות, בעיקר בהשפעת האירועים האחרונים שעברנו. שומעים את זה במוזיקה, רואים את זה בטלוויזיה וכן, זה מורגש גם בדברים הקטנים – כולם אומרים "ברוך השם", כששואלים אותם למצבם, ו"בלי נדר", כשקובעים תוכניות.
ככל שהמציאות יותר מטלטלת, ככה יותר מחפשים במה להיאחז. אני לא מאשימה אף אחד. להפך, אני דווקא חושבת שיכולה להיות לזה השפעה ממש טובה. אני בעד לשחק עם זה עד שמוצאים את האיזון שנכון לנו.
אולי זו הסיבה שאני אוהבת את יום כיפור. הוא מאפשר לי להיות בדיוק מי שאני – חילונית, מאמינה, צמה, מתפללת לפעמים ובעיקר מנסה להיות בן אדם טוב. בסופו של דבר, הקשר שלי עם אלוהים הוא שלי ושלי בלבד. בינתיים, כל מה שנשאר לי לעשות זה לקיים את הצד שלי בחוזה, ביום כיפור ובכל יום אחר.
גמר חתימה טובה לכולן, צום קל למי שצמה ושבת שלום
