“בית זה קירות”, אומרת טלי, “מה שחשוב זה המשפחה”. עכשיו מרגישה שהגיעה לגיל בו היא קוצרת את הפירות בכל המובנים
ספרי קצת על עצמך
“אני טלי, נשואה לאבי, אימא לנועם, עמית, הילה ויהונתן. נולדתי בנתניה וחייתי שם עד הצבא. אחרי הצבא, למדתי ארבע שנים סיעוד והחלום תמיד היה לעבור לגולן. לקח לי ולאבי 10 שנים עד שמימשנו אותו ועברנו לגולן. בתחילה, גרנו במושב יונתן שלוש שנים ואז בנינו את ביתנו בקצרין. שלושה מהילדים נולדו בעצם במרכז ויהונתן בן הזקונים נולד כבר בגולן. בעקבות השאלה שחוזרת על עצמה: לא, יהונתן לא נקרא על שם מושב יונתן.
כיום, אני אחות בטיפת חלב בשלושה קיבוצים בעמק החולה ונהנית מכל רגע. יש לי למעלה ממאה תינוקות ופעוטות.
“בזכות נועם, הבן שלי, שהוא בן 23, הפכתי לאימא ‘מיוחדת’ וביחד עם עוד הורים, הקמנו את ממ”ש – משפחות מובילות שינוי. ביחד, הצלחנו לקדם פתרונות שמסייעים לילדים המיוחדים שלנו בכל התחומים. הקמנו קבוצת בוגרים, ‘בית לחיים’, מובילים את הפנינג המשפחות ועוד פעילויות רבות ומגוונות”.
“אני אוהבת בבית את החלונות. אני אוהבת שהאור נכנס לכל מקום ושרואים את הגינה מכל מקום בבית. אני לא מסתירה כלום עם וילונות. בנוסף, יש לי בבית פינה אהובה – ‘הפטיו’, שם יש חלונות גבוהים ומרשימים”
מהו החלק האהוב עלייך בבית?
“אני אוהבת את הגינה שלי, במיוחד את גינת הוורדים. אני אוהבת לגזום ולטפח. יש לנו בגינה מגוון עצי פרי ואני נהנית לראות את הפירות ולקטוף אותם. כל הגדר החיה מסביב לבית נותנת פרי. יש בה גפן, פיטנגו, פיג’ויה וגויאבה תותית. עכשיו, למשל, אנחנו ממתינים להבחלה של האבוקדו”.
מהו הפריט האהוב עלייך בבית?
“אני לא בן אדם שנקשר לחפצים. יש לי מזכרות ודברים נחמדים, אך אני לא קשורה לכלום. בית זה קירות. מה שחשוב זה המשפחה. כל פינה בבית הוקדשה לה מחשבה ואני אוהבת כל דבר בו.
“על קיר הסלון יש לי תמונה, שלטעמי היא מאוד מיוחדת. זו התמונה היחידה בבית. התמונה מוסגרה על ידי והיא מכילה קלף אמתי, שעליו כתוב שיר השירים בכתב יד ומאויר גם כן בעבודת יד. כל מי שמתקרב לתמונה קורא את שיר השירים וזה מקסים. את הקלף רכשתי כשעברנו לגולן בחנות קטנה למזכרות ומתנות, במושב קשת.
“דבר נוסף שאני אוהבת בבית אלה החלונות. אני אוהבת שהאור נכנס לכל מקום ושרואים את הגינה מכל מקום בבית. אני לא מסתירה כלום עם וילונות. בנוסף, יש לי בבית פינה אהובה – ‘הפטיו’, שם יש חלונות גבוהים ומרשימים”.
המטבח זה אני
הקנייה האחרונה שלך לבית
“בזמן בניית הבית, כבר תכננתי מרפסת שמש עתידית. כעת, שתים עשרה שנים אחר כך, זה סוף סוף יצא לביצוע. עדיין לא סיימנו, אבל אנחנו בדרך. בצמוד למרפסת השמש, נמצאת הרכישה החדשה. ביום ההולדת האחרון, אבי הפתיע אותי וקנה לנו ג’קוזי ספא לחצר, מה שמשלים את החוויה בגינה”.
מהו החלק בבית שהכי מייצג אותך?
“המטבח זה אני. בישול עבורי הוא לא רק מענה לאוכל, אלא סוג של הנאה צרופה. אני אוהבת להכין, לבשל, להמציא מתכונים ולהפתיע. כל הדיונים בבית מתנהלים סביב השולחן המרובע, באמצע המטבח ושם מתקבלות ההחלטות החשובות”.
האם היית משנה משהו בבית?
“אני אוהבת את הבית כמו שהוא. אני תכננתי אותו וזהו בית חלומותיי, לא הייתי משנה כלום.
“אם בגיל עשרים, היו אומרים לי שאגור במקום כזה, לא הייתי מאמינה. זה לא היה נראה לי משהו בר-השגה. זה משהו שרציתי, אבל לא חשבתי שאצליח להגשים את זה”.
יש משהו שחשוב לך להביע?
“תודה לבורא עולם על שזכיתי לגדל ארבעה ילדים לתפארת ואני בגיל שמתחילה לקצור את הפירות. בהחלט זכיתי לגור בבית חלומותיי עם המשפחה, שזה הכי חשוב. המשפחה מעל הכול”.
