בדרך מקרה, התברר שבשר מהגולן זה “פירמה” באטליזי ישראל. אתה שואל- מאיפה הבשר? עונים לך בגאווה – מהגולן! אם כן או לא – אתה בטוח שבשקית יש לך את הכי טוב. אגודת “מרעה גולן” הבינה ותתחיל לשווק את הבשר של חבריה ועוד עם תו האיכות “חי בריא”
תזמון מצוין הפגיש את ראשי “מרעה בגולן” עם יזמית תו האיכות “חי בריא” ומה שיצא הוא המותג הנפלא הבא שלנו, שיחזיר רבים מאתנו בתשובה, או בשאלה, אל סיר הבשר.
נסביר: הצרכן הישראלי שהורגל בכיסוח מדפי רשתות השיווק בלי חשבון, נבהל לאחרונה. כי על פי התקשורת: הבשר חשוד באנטיביוטיקה והורמונים, הסלטים – בקוליפורמים, הפירות בריסוס, דגני הבוקר – בעודף אנרגיה. לאזרח, שהתבהל כהוגן, לא נותר אלא לחוש לאחו ללקוט עשבים ולשתות מי הפשרת שלגים.
אלא שלפני חודש, נפל דבר בישראל. הושק תו איכות חדש למזון מן החי – “חי בריא”, בהשראה עזה מהעולם החופשי, נושא בחיקו בשורה מלבבת של דרישות גידול לחיות משק, המקיפות והמחמירות ביותר בישראל. הנהלים למי שרשאים לשאת את התו, נוגעים לסביבת הגידול, לרווחת החיות, לצרכיהן ומה שחשוב לצרכן בעיקר – איסור שימוש באנטיביוטיקה ברמה מניעתית, תזונה שאינה כוללת חלבון מן החי, הגבלת זמן ההובלה ואיסור על שימוש במזרזי גדילה.
לדברי היוזמים בעת השקת התו: בראש רשימת בתי העסק שכבר נמצאים עמוק במיזם – עשרות מגדלי צאן ובקר מרמת הגולן המאוגדים ב”מרעה גולן”.
מרכז “מרעה גולן”, טרי מונס: כמגדלים, אנחנו מאמצים את הפרוטוקולים של ‘חי בריא’, לא משתמשים באנטיביוטיקה מניעתית, אלא אם עלינו לטפל בעגל חולה, שזו גם מחויבות מוסרית, מעבר לפרנסה. אנחנו לא נשתמש במזרזי גדילה בתוך התערובת, או המזון, יש אף התייחסות לסביבה ולבעל החיים בעצמו, איך מעמיסים אותו, איך מטפלים בו עם פחות סטרס”
וכאן מתחיל באמת הסיפור.
לפני חמש שנים, הוקמה אגודת “מרעה גולן” – אגודה חקלאית שיתופית, שחברים בה כ-30 מגדלי בקר וצאן מהגולן, בהם משקים שיתופיים גדולים כמו מרום גולן, קשת, מבוא חמה, יונתן ומגדלים פרטיים קטנים מהם. מהות האגודה – ייצוג האינטרסים של מגדלי בעלי חיים במרעה, כגוף אחד מול מוסדות כמו רשות המרעה, השירותים הווטרינריים, רשות הטבע והגנים ואחרים. גם למוסדות אלה נוח לעבוד מול כתובת אחת ולא אישית מול כל אחד מעשרות המגדלים בגולן. לאגודה יש הנהלה ומרכז אשר מתחלף אחת לשלוש שנים, החברים משלמים מס נמוך לכיסוי הוצאות ונהנים מאפשרויות רבות, כמו רכישת מזון במחירים ובאיכות טובים יותר וקבלת שירותים במשותף, מה שעובד מצוין לשני הכיוונים, גם לספקים.
לפני כחצי שנה, באוגוסט, אירחה האגודה לראשונה בישראל מכירה פומבית של עגלי רבייה ואילי הרבעה, בחוות עליקה בצפון הגולן. בעקבות ההצלחה וההתלהבות, הן של המגדלים והן של האורחים, תהפוך המכירה הפומבית למסורת וכבר עובדים על הכנת האירוע הבא בחודשי הקיץ.
בסקרי השוק חיכתה למגדלים הפתעה
למרכז האגודה, טרי מונס, 48, מזה 25 שנה בנאות גולן ובעל עדר של כ-200 ראש בקר, ולהנהלתה חיכתה הפתעה ענקית, עת חזרו אליה נציגי חברה לבדיקת היתכנות, לאחר סיבוב במסעדות ובשווקים.
מונס: “לפני כשנתיים, אחרי שבדקנו איפה אפשר לחסוך בקניות מרוכזות, אמרנו לעצמנו: בואו נלך קצת להרוויח. בסיוע מימון של משרד החקלאות, שאחד מיעדיו הוא התארגנויות מקומיות, פנינו לחברה שמתמחה בבדיקת היתכנות, על מנת לבדוק אם כדאי להמשיך כאן את שלבי הגידול של פיטום, שחיטה, אולי אף שיווק של הבשר. במצב הקיים היום, העגלים נולדים בחודשי החורף ובתחילת האביב כבר נמכרים למפטמות מחוץ לגולן, שבהן מקבלים מזון מוגש.
“בסקרי שוק שערכה החברה, התברר כי כאשר באים לאיטליז, או למסעדה, לקנות בשר ושואלים למקורו, התשובה שמתקבלת במקומות רבים היא: רמת הגולן!
“מכאן הבנו את ערכו של השם הזה – בשר מהגולן. אמרנו לעצמנו: אם יש לזה בסיס וזה באמת שייך לנו, מדוע שלא נאחד את זה ונרוץ עם הדגל הזה הלאה; בשיטה הכי שקופה, הכי אמיתית, הכי אמינה.
“באביב זה, אחרי קרוב לשתי שנות עבודת הכנה, אנחנו נכנסים למהלך של פיטום; בתחילה נפטם 1000 עגלים ו-1000 טלאים ואז נתחיל לשווק את הבשר שלנו”.
איפה תפטמו?
מונס: “בחלק מהמשקים, כמו מבוא חמה ומרום גולן, יש עדיין מפטמות מהעבר, כי אנשים הפסיקו לפטם בעקבות יבוא ענק של עגלים מחוץ לארץ. המתקנים קיימים, הניסיון עדיין נמצא אצל המגדלים. אנחנו מאמינים שבשנה הבאה נפטם כפול. היעד הוא להגיע ל-5000 עגלים ומספר זהה של טלאים, בתוך ארבע שנים.
עם העגל הזה נמשיך לבית המטבחיים, לחילוק, לאטליזים ונגיע עד נקודות הקצה – למסעדה ולעקרת הבית”.
כיצד תוכלו למנוע זיופים של המותג?
“כאן הגענו לחיבור עם ‘חי בריא’, תו האיכות הראשון במדינה שעוסק במוצרי מזון מן החי, כמו שמקובל מאוד בעולם. הבעלים של התג היא לימור אברבוך, אשר באה מתחום הניהול החקלאי. ממש בתחילת הדרך שלה, נוצר קשר בינינו והחיבור הזה מאוד משלים ומאוד בריא. כמגדלים, אנחנו מאמצים את הפרוטוקולים שלה, לא משתמשים באנטיביוטיקה מניעתית, אלא אם עלינו לטפל בעגל חולה, שזו גם מחויבות מוסרית, מעבר לפרנסה. אנחנו לא נשתמש במזרזי גדילה בתוך התערובת, או המזון, יש אף התייחסות לסביבה ולבעל החיים בעצמו, איך מעמיסים אותו, איך מטפלים בו עם פחות סטרס.
“דבר נוסף בעל חשיבות עצומה הנו מעורבות של חברת פיקוח חיצונית – ‘אגריאור’ – אשר עוסקת בפיקוח ואישור אורגני, שאנשיה יפקחו הן במשקים, הן בפיטום ובאטליזים”.
ה-DNA יוכיח ויאשר, גם כאשר הסטייק מוכן
מונס: “עכשיו נשאלת השאלה, כיצד, בעולם שיש בו גם זיופים, אנחנו יכולים לומר לעקרת הבית, או לבעל האטליז, שאנחנו באמת הדבר האמיתי.
“כאן נכנס לתמונה עולם ה-DNA. היום אנחנו לוקחים דגימה מכל ולד שנולד אצלנו ושולחים למעבדה הגדולה בעולם בנברסקה. נשמח אם בעתיד נקבל את השירות במעבדות בקצרין. הפרויקט של ה-DNA התחיל מסיבות אחרות, גם בגלל הגניבות וגם בזכות רעיון נוסף שהתחלנו לגלגל – מבחן הצאצאים. הלכנו רחוק, כאשר אנחנו רוצים ללמוד איזו תרומה יש לכל פר אצלנו בעדר, כמה עגלים הוא הביא לנו ומה איכותם.
“עכשיו, בנוסף, אנחנו רוצים להגיע עד לאטליז, לקחת דגימה של הסטייק, וזה ניתן לבצע גם אחרי שהוא כבר היה על האש, ולאמת את זה עם ה-DNA של העגלים שלנו.
“אני רוצה לספר לך על קוריוז קטן: מבחינת נתונים של מדינות מערביות, עולה כי הקפיצה הכי גדולה בכמות הטבעונים היא בישראל. כאשר בדקו, אנשים העידו שהם פנו לטבעונות לא בגלל אידאולוגיה, אלא כי הם פשוט לא סומכים יותר על אף אחד. בחוץ לארץ, מאוד נהוג לשאול באטליז ובמסעדה מה מקור הבשר, מה גיל בעל החיים, זכר, או נקבה. אפשר לקבל נתונים כפי שהם ניתנים על בקבוק של יין. כאן, השוק של הבשר כל כך פרוץ ומעורפל, שהרמת הדגל הזה, ללכת עם הדבר האמיתי, היא אתגר: הוולד הזה נולד כאן, גדל כאן, החקלאים מהגולן מתפרנסים ממנו, לפחות מנסים וזה התוצר שאנחנו רוצים להביא לתושבים”.
כמה מהמגדלים בגולן כבר בתוך הסיפור הזה של “חי בריא”?
“בימים אלה, סוגרים חוזה עם ‘חי בריא’ כ-15 ממגדלי הבקר שחברים באגודה”.
חזון אחרית הימים, אפשר שוב לצרוך בשר בישראל?
“כן, זה עצום. מעבר לנושא האנטיביוטיקה וההורמונים, יש כאן גם הנושא של פרנסת החקלאי הישראלי, שהיום כל כך מדברים עליה. אנחנו לא באים לשכנע אף אחד, כל אחד יקנה את הבשר שנראה לו. אבל מי שירצה לקנות את המותג מהגולן, תהיה לו אפשרות להיות בטוח במאה אחוז שאכן מדובר בכך”.
בכמה זה יהיה יותר יקר?
“אנחנו לא משתמשים במזרזי גדילה, לכן העגל גדל לאט יותר ומושקע יותר זמן בגידול. גם אם הבשר יהיה יותר יקר, זה יהיה ממש בשוליים, לא מוצר לעשירים בלבד. אבל אם מסתכלים קדימה ובהיקף עולמי: אנשים יאכלו פחות בשר ויותר איכותי, זה הכיוון עכשיו”.
ואז אצטרך לנסוע למרכז בשביל שני קילו בשר כתף ידידותי?
“אנחנו מקבלים שאלות כאלה גם מבאר שבע וחיפה… קודם כול, יהיו לפחות שתיים או שלוש נקודות מכירה כאן בגולן, גבול גליל עליון. אבל בואו נלך לאט לאט, לא נקפוץ גבוה מדי, לא ניכנס לכל מיני הרפתקאות. עבדנו על זה כל כך קשה, נתחיל עם 1000 עגלים, נראה איך השוק מגיב להם. זה ייקח עוד זמן. בשר הבקר אמור לצאת לשוק רק בספטמבר-אוקטובר, הצאן מעט לפניו”.
האם גידול הבקר עדיין רווחי בגולן?
“זה ענף לא פשוט, עם הרבה אתגרים – מחלות, פלישה לשטחי מרעה, שריפות, מטיילים, פרות על הכביש, מחלות שמגיעות מחוץ לארץ. זה לא ענף שתהיה עשיר ממנו, ברור לחלוטין, אבל גם לא של הפסד; אחרי הוצאות ומשכורות, אנחנו תמיד על גבול הרווח. על ידי מהלך כזה, נוכל לחסוך באנשי ביניים, בתקווה שגם נוכל להרוויח קצת”.
