אלפי דונמים נשרפו כליל במהלך השבוע, בשריפה לילית שפרצה בשבת שעברה, בשמורת סוסיתא, בגולן. האש הגיעה עד בתי קיבוץ כפר חרוב
2,500 דונמים נשרפו במהלך שבת בלילה, בשריפה שפרצה בשמורת הטבע סוסיתא שברמת הגולן. השריפה התפשטה במהירות בחסות החום הקיצוני ששרר ונמשכה לאורך כל הלילה. בשעות הבוקר, הושגה שליטה על האש והשריפה לקראת כיבוי סופי.
במאמצי הכיבוי, שנמשכו לתוך הלילה ועד הבוקר, השתתפו לוחמי האש, יחד עם פקחי רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, בוקרים וחקלאים מהאזור. זאת, בסיוע של מטוסי כיבוי שהוזנקו לאזור. ברשות הטבע והגנים, מציינים כי שמורת הטבע סוסיתא, המתלול היורד מרמת הגולן ועד הכנרת, מאופיינת בבתה עשבונית עם מעיינות זעירים וצמחיית גדות סבוכה.
במצוק נחל עין גב, צומחת קבוצת עצי אורן ירושלים טבעיים, היחידים הידועים כיום בגולן. השמורה מהווה גם בית גידול ואזור שוטטות לדרבנים, צבאים, עטלפי חרקים ומגוון עופות דורסים המקננים במצוקים. שטח השמורה הכולל הוא כ-18 אלף דונם ומתוכו כאמור כילתה האש, על פי הערכה ראשונית, כ-2,500 דונם.
תושבת כבר חרוב, מספרת: "עברנו פחד גדול. היינו בסכנת חיים ממשית.
קשה לתאר את החוויה. שש בערב, כל תושבי הכפר בבתיהם, בהכנות לקראת שבת וארוחת ערב שישי.
"פרצה דלקה למרגלות המצוק, שהתפשטה במהירות שאין לתאר. הרוח הייתה חזקה ולא הייתה שליטה. תוך דקות, האש התפשטה ועלתה לכיוון הבתים. רק ברגע הזה, הבנו שצריך לצאת. אף אחד לא התריע, אף אחד לא הודיע. אף אחד לא אמר מילה. בשניות, הבית התמלא עשן לבן, סגול, אדום וורוד.
"כולנו נסנו על נפשנו, יחפים, עם גופייה ומכנס. כל אחד מה שהיה עליו, בשבילי הקיבוץ, בתוך עשן, כל משפחה בורחת מהבית. משפחות, ילדים ומבוגרים. הרגשתי שמרוב מהירות הרוח, האש הולכת לתפוס אותנו ושורפת אותנו חיים וגם דמיינתי איך ברגע הבית שלנו הולך להישרף כליל.
"ברגעים אלה, מכבי האש כבר הגיעו. נלחמו במאבק קשוח ורק בחצות, השתלטו על רוב המוקדים. כל הזמן התפתחו דלקות במוקדים שונים.
"האש הגיעה לבריכה ולצימרים ופינו את האורחים.
"אנחנו הגענו הביתה רק באחת בלילה, לאחר שוטטות בין משפחות. באחת בלילה, חוזרים יחפים, עם חולצות צבועות מגשם מעכב הבערה. לא ידעתי איך אמצא את הבית, מפויח, צבוע אדום מהחומר שנזרק כאן.
"תודה לאל, הבית לא ניזוק. נרדמתי סביב ארבע בבוקר, עם ריח עשן חזק. למחרת, קמנו לקיבוץ מפויח. מראות קשים.
ראינו כמה מזל גדול היה לנו. עדיין היו כמה מוקדי אש באזור הצימרים והמטוסים המשיכו לפעול לכיבוי האש. בחוץ, הכו היה אפוף עשן והומלץ להישאר בבתים, עם חלונות סגורים. שמענו מטוסים רבים חגים מסביב.
"מה שעברנו, אין לתאר במילים. בעיקר בפחדים. היה מחדל גדול, לצד מזל גדול. ברכת הגומל"
