מיקי נירון
מושב אודם הוא יישוב קולט שרבים מחבריו עוסקים ביזמויות ייחודיות, הבאות לביטוי בתיירות המפותחת במושב. דנה יוסף, ביישוב משנת 2006, מספרת על תהליך הקליטה, ועל תקופה של בנייה ועשייה שמובלת בימים אלה ע”י צוות ‘נעים באודם’
רוב האנשים מכירים את אודם בעיקר בזכות יער האיילים הייחודי או בשל אתר הג’ובה הגדולה הסמוכה למושב, אך היכרות מעמיקה מגלה שמדובר במושב קולט שרבים מחבריו עוסקים ביזמויות ייחודיות. בשנים האחרונות עברו לגור באודם כ-25 משפחות צעירות ביניהן משפחתה של דנה יוסף שמספרת במדורנו הפעם על המושב המתרענן בימים אלו.
דנה נשואה לתומר, אם למאיה ויובל וכיום משמשת כמנהלת הקהילה בקיבוץ שדה נחמיה. המעבר שלהם לאודם לא היה מובן מאליו אך לאחר תשע שנים, דנה כבר מרגישה בבית: “עברנו לאודם בשנת 2006 עם סיום הלימודים ולאחר חתונה, תחת אש אפשר לומר במהלך מלחמת לבנון השנייה. תומר שעוסק בתחום החשמל ומערכות האבטחה, נולד באודם וחלומו הגדול היה לשוב ולהקים את ביתו במושב. אני הסכמתי לתת צ’אנס ובתנאי שהמושב יתחיל לקלוט חברים נוספים ויצעיר את השורות. כשהגענו לאודם, הרוב המוחלט של התושבים היו דור המייסדים כלומר אוכלוסייה יחסית בוגרת, כאשר השכבה הצעירה ביותר הייתה ילדים שלמדו בכתה ו’.
לאחר כשנה נולדה מאיה בתנו הבכורה.”
באיזו מתכונת נקלטתם והאם התהליך נמשך עם משפחות אחרות?
“אנחנו נקלטנו באופן עקרוני למושב כשהוא היה עוד בראשיתו של תהליך מעבר ממושב שיתופי למושב עובדים. מדובר בתהליך ארוך ומורכב שהסתיים בפועל בשנת 2014, עם קליטת הבנים לחברות מלאה במושב העובדים וקליטת משפחות חיצוניות לפרויקט הנחלות. משנת 2006 ועד היום עברו לגור באודם כ-25 משפחות צעירות נוספות, חלקן משפחות בנים וחלקן משפחות מכל רחבי הארץ אשר בחרו לבנות ביתם בהרחבה הקהילתית או במסגרת הקליטה לנחלות במושב העובדים.”
מה ההבדל בין אודם שבו גדל תומר בעלך לבין אודם של היום?
“אודם התחיל כמושב שיתופי כמעט קיבוץ, אך במהלך השנים הוא עבר מספר שינויים מבניים, נקלטו חברים חדשים ועזבו אחרים. באמצע שנות התשעים נפסקה הקליטה לחברות והמושב הורכב בעיקרו משש עשרה המשפחות המייסדות, תחת השאיפה להסדרת הקיים ולמעבר למושב עובדים. חלק נכבד מהאנשים באודם הם יזמים ברוחם וזה בא לידי ביטוי בתיירות המפותחת במושב, שכולה פרי יזמויות עצמאיות של חברים.”
למרות הריחוק והרצון להתפרנס באופן עצמאי, נעשים מאמצים לשמור על המבנה הקהילתי בתחומי החינוך והחברה כפי שדנה מסבירה: “כיום אנשי אודם מתפרנסים ממגוון מקצועות חופשיים מחוץ למושב ונוסעים בין חצי שעה לשעתיים בכל יום שזה ממש לא קל. חלקם לוקחים חלק בעסקים עצמאיים, כאשר תחומי הליבה הם חקלאות ותיירות. מבחינה קהילתית חברתית היישוב נמצא בתקופה של בנייה ועשייה שמובלת ע”י צוות ‘נעים באודם’, בהנחייתה של רותם קבלו, המלווה הקהילתית של אודם מטעם המועצה. מטרת הצוות היא לבנות קהילה, לחבר בין אנשים ולהשפיע על האקלים החברתי. תחום החינוך באודם עדיין לא מפותח ופעיל. כיום אין מסגרת חינוכית פעילה מגיל לידה ועד נוער, כך שרוב הילדים מתחנכים במסגרות החינוכיות בקיבוץ אלרום. בשנה הבאה יהיו כבר 25 ילדים בגלאי לידה עד שש אשר ייסעו בכל יום מאודם לאלרום ובחזרה.”
איך את צופה שהישוב יתפתח בשנים הקרובות?
“הציפיות שלי לשנים הבאות, הן האצה של קצב הקליטה, הגדלת כמות הילדים והנוער במושב והחזרת הפעילות של מערכת החינוך באודם כפי שהייתה כשתומר בעלי היה ילד. הכוונה להקמת פעוטון, גן רב גילאי, חינוך חברתי קהילתי ותנועת נוער, שייצרו שכבות גיל משמעותיות, חברה בוגרת פעילה ואכפתית המאפשרת ליהנות מהחיים במקום הכי יפה בארץ. מבחינתי ללא ספק, אודם זו קהילה צומחת בלב היער.”
