הכוח הנשי שמוביל חינוך, חדשנות ועשייה ברשת "רוח הגולן" משלב תורה, דרך ארץ ומצוינות, תוך חיבור לערכים של אחריות, חדשנות ומנהיגות. לקראת יום האישה הבין-לאומי, הנה הן – מנהלות הרשת | חלק ג'
מאת: חגית דביר. צילומים: גבי גיל לוין
מוסדות החינוך של "רוח הגולן" אינם רק מוסדות חינוכיים. הם מרחבים של צמיחה, מנהיגות ועשייה. הרשת, המנהלת מוסדות מהנגב המערבי בדרום ועד לצפון הגולן, כוללת ישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבת הסדר, רשת "רגבים", כפר נוער לבנות, מכללה להנדסאים, מדרשה ייחודית לבנות שירות לאומי, מדרשת הגולן – מרכז תיירות תוכן ייחודי ומרכז יזמות וחדשנות חדש בחיספין.
במוסדות אלו, מתחנכים תלמידים ותלמידות המשלבים תורה, דרך ארץ ומצוינות, תוך חיבור לערכים של אחריות, חדשנות ומנהיגות.
הרשת מפעילה 16 מוסדות חינוך ומעסיקה כ-1,000 עובדות ועובדים, שמהם מנהלות רבות בתפקידי מפתח – מנהלות מוסדות חינוכיים, מנהלות תיכונים, מנהלות פדגוגיות ומנהלות מחלקות ואגפים.
לקראת יום האישה הבין-לאומי, יזמנו פרויקט מיוחד שמביא לקדמת הבמה את מנהלות הרשת. כל אחת מהן ענתה על שאלות שנוגעות לתפקידה, לדרך שעשתה, לאתגרים שאתם היא מתמודדת ולחזון שלה לעתיד.
נעמה כהן
מנהלת כפר הנוער "איילת השחר", "זוהי המקצועיות: הקשרים האנושיים. העניין המהותי בניהול זה האנשים, זה הקשר האישי והאנושי. עליו ובזכותו בונים את הקומות מעל"
מהו האתגר הכי משמעותי שאת מתמודדת אתו בתפקידך ואיך את מתגברת עליו?
"האתגר הכי גדול שלי הוא השגרה. ההתמדה, העקביות, היום-יום. בפרט אצל נערות כשלנו, שמכירות יותר את הנשירה, שוויתרו עליהן מהר מדי. להיות בעקביות, גם באמונה בהן וגם בעשייה היום-יומית. כל בוקר, כל ערב, כל שבת, כל שיעור, מה שהופך את האתגר להצלחה – הצוות! צוות שעובד יחד, בשותפות אמיתית, זה הדבר".
איזה רגע מהעבודה שלך גרם לך להרגיש שאת עושה שינוי אמיתי?
"כשאני רואה שנערה שלנו מוצאת את מקומה בעולם. את האמון בכוחות שלה בכישרונות שלה ובהצלחות שלה, את השייכות שלה לכפר ולחברה".
איך את משלבת בין המקצועיות שלך לבין הקשרים האישיים והאנושיים בעבודה?
"זוהי המקצועיות: הקשרים האנושיים. העניין המהותי בניהול זה האנשים, זה הקשר האישי והאנושי. עליו ובזכותו בונים את הקומות מעל, את העקרונות, את העשייה ואת האתגרים.
מה נותן לך השראה ומוטיבציה להמשיך ולהתפתח בתפקידך?
"הנערות המדהימות שלנו בכפר הן המוטיבציה, בלי להישמע קיטשית. זו האמת הכי בהירה. אם הן, עם כל הקשיים, האתגרים והמעכבים, מצליחות לחלום, לעמול, לדרוש מעצמן ביום-יום, אז אנחנו לא נמשיך בכל הכוח?"
מה לדעתך הופך את המוסדות ברשת שלנו למיוחדים?
"הם לוקחים את המושג 'חינוך' למקום האותנטי שלו. לשורש. לנער, או לנערה. איפה כל אחד מהם מוצא את כוחותיו ומממש אותם. מוסדות הרשת תמיד קשורים לחברה הישראלית, מה הבוגר או הבוגרת שלנו יתרמו ויעניקו לחברה".
מה היית אומרת לאישה צעירה שמתחילה את דרכה המקצועית ורוצה להשפיע בעולם החינוך?
"לכי על זה! זה הדבר האמיתי, אם יש בך אמונה ואהבה. גם כשתשאלי הרבה שאלות, גם שלא תדעי בדיוק בדיוק מה הדרך, גם כשלא תראי מיד פירות – אין ייאוש בחינוך. רק אמונה. וגם… זה מחזיר אהבה, שזה בכלל נהדר".
איילת הלבורסן
מנהלת פדגוגית, "רגבים בגולן", "כל רגע שאני פוגשת את התלמידים של ישיבת 'רגבים' זהו רגע של גאווה. המסירות שלהם לחברה הישראלית מרגשת אותי בכל פעם מחדש"
איך את משלבת בין המקצועיות שלך לבין הקשרים האישיים והאנושיים בעבודה?
"אני מאמינה שחשוב לבנות קשרים אמיצים עם התלמידים והמורים. אני משתדלת לפנות זמן לשיחות אישיות ושדלתי תהיה תמיד פתוחה, מה שמחזק את הקשרים ומאפשר לנו לעבוד ביעילות רבה יותר".
אם לא היית בתפקיד הזה, מה לדעתך היית עושה היום?
"אם לא הייתי בתפקיד הזה, הייתי כנראה עוסקת בתחום החינוך במקומות אחרים, או בקידום פרויקטים של חינוך והוראה לבעלי הצרכים המיוחדים בקהילה".
איזו אישה מהווה עבורך מודל לחיקוי ולמה?
"לאורך השנים, ליוו אותי דמויות שונות ואיכותיות. מצאתי שאני לוקחת מכל אדם משהו שאותו אני רוצה לאמץ. אך האנשים שמהווים בעבורי דמויות לחיקוי הם מורים ומחנכים אשר אוהבים את תלמידיהם בכל נימי גופם".
מהו הרגע שבו הרגשת גאווה מיוחדת בעשייה שלך במסגרת הרשת?
"כל רגע שאני פוגשת את התלמידים של ישיבת 'רגבים' זהו רגע של גאווה. המסירות שלהם לחברה הישראלית מרגשת אותי בכל פעם מחדש. לפני כשלוש שנים, באתי לעודד את התלמידים שלי שהשתתפו בהאקתון של 'רוח הגולן', התלמידים הציגו רעיונות למוצרים מהפכניים והציגו אותם מול קהל מכובד. פתאום, ראיתי תלמידים שנחשבו בעיני לביישנים, עומדים מול קהל ומספרים על המוצר שלהם. הלב שלי התפוצץ מגאווה.
"מה שמייחד את מוסדות 'רוח הגולן' הוא האופי הפלורליסטי שלו. מוסדותיה הם אומנם מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים, אך יש בהם מקום לכל חלק בחברה הישראלית. זוהי עמותה שמחפשת את החוזקות של כל עובד ומאפשרת לו או לה לגדול ולהתפתח ובנוסף, מאפשרת לתלמידיה חווית לימוד אשר מקנה כלים להתמודד עם שונוּת. קחו אותי, למשל. אני אישה חילונית, שעובדת בישיבה תיכונית-חקלאית. בשנים הראשונות, רוב הצוות היה גברי. היום, אני מוקפת באנשי צוות מגוונים ושונים, עם השקפות ודעות שונות ולכולם יש את המקום שלהם, תוך שהם מקפידים לשמור על המקום והכבוד של האחר".
אילו חלומות מקצועיים או אישיים עדיין לא הגשמת ומהו הצעד הבא שלך?
"לאורך השנים, השתדלתי לחלום בגדול וברוך השם, זכיתי להגשים כל חלום. בעזרת עבודה שאינה מחפשת קיצורי דרך, ניגשתי להגשמת כל חלום במסירות. מה שתמיד היה חשוב היה לדעת לחלום חלום חדש, עוד לפני שהגשמתי את הקודם".
מה היית אומרת לאישה צעירה שמתחילה את דרכה המקצועית ורוצה להשפיע בעולם החינוך?
"אם את רוצה להשפיע בעולם החינוך, הישארי נאמנה לערכים שלך, חפשי דרכים ליצור קשרים עם תלמידים והאנשים בסביבה שלך ותמיד זכרי שהשפעה קטנה יכולה ליצור שינוי גדול".
ליז שירה כהן
מנהלת המרכז ליזמות וחדשנות בגולן, עו"ד, מרצה ומפתחת תכניות לחדשנות פדגוגית, "אני מודה על הזכות לשמש קרקע פורייה לתלמידים ומנוף לעשייה חינוכית פורצת דרך"
מה נותן לך השראה ומוטיבציה להמשיך ולהתפתח בתפקידך?
"במילה אחת – הרוח! בשתי מילים – 'רוח הגולן'!
"ואם כבר ניתנו תשעה קבין, אז קצת יותר מזה…
"לפני כארבע שנים, כשהחלטנו לעבור אל הגולן, התייעצתי בעניין העבודה עם חברה שבמקור מהגולן וגם היא עוסקת ביזמות חינוכית. עד היום, אני זוכרת את תשובתה: 'אם את רוצה לעשות דברים משמעותיים בתחום החינוך – לכי ל'רוח הגולן'. אכן, אני לא מפסיקה להתרגש ולהשתאות אל מול העשייה היום-יומית ברשת. עשייה שהמאפיין המשותף המרכזי שלה הוא ראיית כל ילד כעולם שלם ומתוך זאת, עשייה מגוונת למען הכלל.
"במרכז ליזמות וחדשנות, אני פוגשת את מגוון מוסדות החינוך ונפעמת מעוצמות התלמידות והתלמידים וכמובן מהצוותים המלווים אותם. אני מודה על הזכות לשמש קרקע פורייה לתלמידים ומנוף לעשייה חינוכית פורצת דרך שמאפשרת לכל תלמידה ותלמיד בגולן לקבל את כל הכלים שתלמידים במרכז זוכים להם ואף יותר".
איזה רכיב בעבודה שלך גורם לך להרגיש שאת במקום הנכון?
"חדוות העשייה! להרגיש את חדוות העשייה יום יום זו זכות שאני מודה עליה לקדוש-ברוך-הוא.
אני מרגישה שזו זכות גדולה לנהל את 'המרכז ליזמות וחדשנות בגולן', שהוא בית לעשייה ויוזמות ממגוון תחומים ולמגוון קהלים. לנהל פלטפורמה כל כך רחבה ומדהימה זאת בהחלט אחריות שהיא זכות, הממלאת אותי בחדווה עמוקה.
"מרגש אותי, בכל פעם מחדש, לראות מיזמים מדהימים שתלמידים עושים ושצוותים חינוכיים מובילים תוך חיבורים לעשייה אמיתית במגוון תחומים. האפשרות להעניק לתלמידים ולתלמידות מצטיינים ומתקשים את היכולת לממש את החבוי בהם ממלאת אותי בשמחה ותחושת משמעות. אני מתפללת יום יום להיות ראויה להם".
איזו אישה מהווה עבורך מודל לחיקוי ולמה?
"אימא שלי.
"אימא שלי היא ללא ספק האישה המהווה עבורי מודל לחיקוי. אמי שתחיה עלתה לארץ מעיראק לפני 74 שנים, בהיותה בת 10 ועל אף כל הקשיים והאתגרים שהיו בדרכה, היא תמיד פעלה מבלי להתלונן, מתוך ציונות טהורה ומסירות טוטאלית. בתבונתה העמוקה ובחיוניות שלה, היא טיפחה משפחה בת שבעה ילדים. היינו תמיד בראש סדר העדיפויות שלה. אימא הייתה סייעת בגן ילדים, שם ראתה כל ילד וילדה כילדים הפרטיים שלה. כל ילד הוא עולם ומלואו.
"כיום, בסיטואציות היום-יומית, בניהול קונפליקטים, בהתלבטויות, בעמידה באתגרים ובכלל, אני שואבת כוח מהאישה המדהימה הזאת, אימא שלי, שלעולם לא התביישה ללמוד ממבוגר ומילד כאחד ותמיד עשתה ועושה את הכול בחיוך, מתוך מחשבה על האחר. יש משפט יפה של אימא שלי שמתמצת כל כך את הפשטות ואת הטוב שבה: 'תתפללי ותדאגי תמיד שיהיה לך את כל מה שאת צריכה ושלאחרים יהיה יותר…'.
"שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים"
"מתפללת שאזכה ושנזכה כולנו לעשות מתוך הניגונים ששתלו בנו הורינו…".
מה היית אומרת לאישה צעירה שמתחילה את דרכה המקצועית ורוצה להשפיע בעולם החינוך?
"הייתי אומרת לה שהיא בחרה בתחום המשמעותי ביותר בו אפשר להשפיע טוב. כדבריו של יאנוש קורצ'אק: '…הדואג לדורות מחנך אנשים'.
"לפני כמעט תשע שנים, כשבחרתי לעשות הסבה ממקצוע עריכת הדין בו עסקתי אל עולם החינוך, ידעתי שישנם הבדלים רבים בין עולם המשפט לעולם החינוך, אך יש שתי נקודות שמלוות אותי לאורך הדרך. האחת היא ההבנה שעולם החינוך הוא זה שיוצר את פני החברה אתה יצטרך להתמודד עולם המשפט. ההבנה השנייה אתה אני קמה כל יום ומלווה אותי החל מיומי הראשון כמורה ועד היום, היא שבעולם המשפט אנחנו ניצבים אחת לכמה זמן מול שופט בשר ודם, בעולם החינוך אני מתייצבת מול שופט ויוצר העולם בכל בוקר וערב, בתקווה ותפילה, שעשיתי טוב לילדיו. שיצרתי טוב בעולמו ושעשיתי הכול כדי להיות ראויה לאחריות העצומה שנתן לי.
"אני מאחלת לכל מי שמתחילה את דרכה בעולם החינוך שתזכה להשתמש בכלים ובעוצמה המופלאה שבידיה, בכדי להשפיע טוב, מתוך צניעות, יחד עם הבנה שיש בכוחה להשפיע טוב בעולם".
אם היית יכולה לתת עצה אחת לעובדת, או מנהלת, בתחילת דרכה, מה היא הייתה?
"הכירי בעומק יכולותייך והשתמשי בהן!
"כנשים, יש לנו יכולות רבות ומגוונות. אני מאמינה כי ראשית, עלינו להכירן בעומקן, לדעת כי חבוי בהן אוצר ולתת מקום לכל אחת מהיכולות הללו.
בחיים הפרטיים שלנו, כנשים, אנחנו מצליחות לשלב בין כל כך הרבה משימות ותחומים ולפתור בתבונה הנשית שניחנו בה סיטואציות פשוטות ומורכבות גם יחד. כשאנחנו זוכות להביא את עצמנו, על כל גוונינו, ועם אותם האוצרות המשמשים אותנו בחיינו הפרטיים, אל הצרכים המקצועיים שאנחנו פוגשות, אנחנו מצליחות לייצר מציאות שלמה ומפרה לנו ולסביבה שלנו".
לאה קליינשפיז
ראש אולפנת "רגבים בגולן", "החזון האישי שלי הנו להשתדל ככל יכולתי לצמוח ולהצמיח נשמות גדולות מתוך התמסרות תמידית של כולנו יחד למשימה לאומית כלל ישראלית"
מהו האתגר הכי משמעותי שאת מתמודדת אתו בתפקידך ואיך את מתגברת עליו?
"מבחינתי, האתגר המשמעותי ביותר הוא גודל האחריות לעשייה החינוכית. אני נושאת תפילה תמידית לסייעתא דשמיא, להצליח להוביל את הנשמות המופקדות בידי בצורה בריאה ומגדלת".
מה נותן לך השראה ומוטיבציה להמשיך ולהתפתח בתפקידך?
"את ההשראה והמוטיבציה להמשך עשייה חינוכית יום-יומית אני שואבת מארבעה מקורות: מהצוות הנפלא ב'רגבים בגולן', שמגיע בכל יום כדי לצמוח ולהצמיח אדמה ונשמות, מהבנות הנפלאות שלנו, שכוחות החיים והבריאות הטבעית שלהן ממלאות אותי בכוחות, מהוריי היקרים, מהם ספגתי אהבת אדם ואדמה ומריבונו של עולם, המחדש בטובו כוחות בכל יום".
אם היית יכולה לתת עצה אחת לעובדת, או מנהלת, בתחילת דרכה, מה היא הייתה?
"המשנה במסכת אבות 'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להִבטל ממנה', (אבות ב', ט"ז) היא העצה המדויקת בעיניי לכל שליחות ובוודאי בחינוך. המחויבות המלאה שלי לעשות מאמץ עליון ככל יכולתי ויחד עם זה, הידיעה התמידית שאני רק שליחה ויש מנהיג לבירה, הממונה על תוצאות השתדלותי".
מהו החזון האישי שלך בתפקידך הנוכחי וכיצד הוא משתלב עם החזון הכללי של רשת המוסדות?
"החזון האישי שלי הנו להשתדל ככל יכולתי לצמוח ולהצמיח נשמות גדולות מתוך התמסרות תמידית של כולנו יחד למשימה לאומית כלל ישראלית. ההתמסרות לכלל ישראל היא המנוע לחיי משמעות, היא עמוד שדרה פנימי המגדל גבורה ושייכות והיא המגדלת תשתית אישיותית של זהות, אמונה ונחישות בדור של גאולה".
מה היית אומרת לאישה צעירה שמתחילה את דרכה המקצועית ורוצה להשפיע בעולם החינוך?
"הרמב"ם בהלכות מתנות עניים, (פרק י' הלכה ז'), מונה את מדרגת הצדקה הגבוהה ממתן מתנה, או הלוואה: "ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו, עד שלא יצטרך לבריות". באופן דומה, אני רואה בעולם החינוך את מפעל החסד הגדול ביותר בעולם: לסייע לבניית תשתית אישיותית מגובשת ובריאה, כך שתוכל לעמוד איתן באתגרי החיים ולמלא את סביבותיה בהשפעת טוב, בעזרת השם".
