כנס קצרין לארכיאולוגיה

כנס קצרין הרביעי לארכיאולוגיה התקיים בשבוע שעבר בקצרין יחד עם טקס הסבת שם המכון לחקר הגולן ל”מכון שמיר למחקר”. הדוברים סקרו את חדשות הארכיאולוגיה בגולן, והציגו שורה ארוכה של ממצאים מדהימים, תובנות חדשות ותגליות ייחודיות


כנס קצרין הרביעי לארכיאולוגיה התקיים בשבוע שעבר בנוכחות קרוב ל-200 משתתפים, שהופתעו לשמוע מארכיאולוג מחוז הצפון דרור ברשץ, שלא מתקיימים בישראל כנסים כדוגמתו.

הכנס נשא השנה את השם “חשיפות וחדשות בעתיקות הגולן” ובמהלכו השתתפו הבאים בטקס הסבת שם המכון לחקר הגולן ל”מכון שמיר למחקר”. במשך הכנס כולו היה מונח על בימת המרצים חפץ גדול, לוט בבד שחור, ותחושה של ציפייה לחשיפתו הורגשה באוויר.

קצר המקום כאן לכל התגליות החדשות בגולן, ולכן יובאו “פנינים” בלבד מהממצאים ומהתובנות שהועלו, ועם אישי הציבור והחוקרים, ותיקים וצעירים, הסליחה.

דימי אפרצב, ראש מועצת קצרין: “הגעתי לגולן ב-93, במקרה. מהרגע הראשון נחשפתי ליופי הנופי והאנושי, לא היה אפשר שלא להתאהב… אני נרגש לעמוד כאן, נעשה מאמץ להמשיך את מסורת כנסי קצרין לארכיאולוגיה שממקמים את קצרין במקום ראוי וחשוב”

 

הכנס נפתח בברכת יעל שטרסברג, אוצרת מוזיאון הגולן, אשר אמרה כי הפעילות הארכיאולוגית בגולן אינה מצטמצמת רק לחפירות ובשנתיים האחרונות נעשו עבודות שימור ופיתוח בהובלת רשות העתיקות והמועצה האזורית גולן ובסיוע מנהלת אתרי מורשת במשרד ראש הממשלה.

“דגש ניתן להנחלת העבר לדור הצעיר, בחפירות לימודיות ובסיורים, ויוזכר בהקשר זה שמריה גוטמן אשר ראה בתהליך החפירה הארכיאולוגית ערך חינוכי לכשעצמו,” אמרה שטרסברג. היא הזמינה את ראש מועצת קצרין מר דימי אפרצב לשאת דברים, וציינה כי החל את דרכו בגולן כמדריך בבית ספר שדה גולן. “דימי הוא אחד המובילים של התהליכים החשובים הנעשים לפיתוח מוזיאון עתיקות הגולן והפארק. זו גם הזדמנות להודות לו על כך”, היא ציינה.

“הגעתי לגולן ב-93, במקרה. מהרגע הראשון נחשפתי ליופי הנופי והאנושי, לא היה אפשר שלא להתאהב”, אמר אפרצב. הוא סקר תכניות לפיתוח קצרין, ואמר כי זו זכות גדולה ליהנות משימור ערכי עבר כאן ולשלבם בחיי היום יום. הוא בישר כי בפארק קצרין, שאליו יועתק המוזיאון, יקום מרכז חוויה סביב נושא המשנה והתלמוד.

“אני נרגש לעמוד כאן, נעשה מאמץ להמשיך את מסורת כנסי קצרין לארכיאולוגיה שממקמים את קצרין במקום ראוי וחשוב. ללא ספק יהיו גם כנסים חמישי, שישי ושביעי”, סיים אפרצב.

 

דרור ברשץ, ארכיאולוג מחוז הצפון רואה את הכנס כתופעה ייחודית לגולן. “אנחנו מאושרים כשהתושבים בגולן מבקשים שהעתיקות יהיו חלק מהתרבות לדורות הבאים” אמר. “אנחנו עסוקים בעשיה חינוכית בלתי פוסקת בשיתוף עם המועצות בגולן, וזה לא קורה בכל מקום. כל ילד בגולן שותף ללמידה ארכיאולוגית. מנהל רשות העתיקות שאל אותי כיצד יתכן, שיותר מחמישים אחוז מתלמידי הגולן דיווחו על קשר קודם עם ארכיאולוגיה לפני שהשתתפו בחפירות חינוכיות וכולם אף השיבו שהם רוצים לחזור לכך שוב. זה לא מובן מאליו, הילדים הגדלים לתוך הדבר הזה”.

 

ביניים: יפה לקבל ד”ש מכתובת שנפתחת במילים ‘זכרין לטוב’ ומסתיימת במלה ‘אמן’

 

שריה פרידמן, דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן וחוקר התקופות הקלאסיות בגולן, שמייצג דור חדש של חוקרים צעירים בגולן, הנחה את מושבו הראשון של הכנס שעסק בחדשות בעתיקות הגולן. פרידמן הזכיר את שני המנחים בהמשך הכנס ואמר כי “כל מחקר ארכיאולוגי – ההלניסטי, הרומי והביזנטי בגולן, מושתת בדרך זו או אחרת על מחקריו של ד”ר משה הרטל ותרומתו של אורי הייטנר בתחומי הפוליטיקה, החברה והיהדות”.

ד”ר אליעזר שטרן, ארכיאולוג מחוז גליל וגולן ברשות העתיקות, אשר סקר את הפעילות הארכיאולוגית בגולן בשנת 2015, ציין בפליאה את מספר האתרים הרב שנחשפו עם פיתוח ההרחבות והנחלות ופעילות צה”ל בגולן. “הארכיאולוגיה שלנו מציינת תרבות, שפיות, המשלחות שמגיעות מכל העולם וחוזרות לבתיהן מעידות על כך. אנחנו מייצאים מכאן ערך אחר לחלוטין ממה שמנסים לייצר לנו שם”, אמר. הוא הרחיב כי שיתוף הפעולה עם תושבי הגולן והרשויות, יהודים ודרוזים, מעורר גאווה והזכיר את פיתוחם המתקדם מאוד של בתי הכנסת התלמודיים בדיר עזיז, אום אל קנטיר והכנתם לכניסת מבקרים.

 

לענין עצום זכתה הרצאתה של ד”ר מיכל ארצי, אשר עומדת בראש המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה וגילתה את בית הכנסת והכתובת באתר כורסי.

ארצי: “לאחר עבודת בירוא מסיבית של סבך הקנה והפטל, אותרו פריטים ארכיטקטוניים שנראים כמבני מגורים ושרידי אבן סף וקיר של חלק ממבנה ציבור. הבנתי שאנחנו נמצאים על תל וכנראה זו כורסי התלמודית. יצרנו בור חפירה והתברר שאנחנו בבית כנסת! יחסית נמצאו כאן נרות רבים, סימן שהמקום חשוב. הדבר החשוב ביותר היה מציאת כתובת שגודלה כ-70 x 100 ס”מ, והיא כתובה בשפה ארמית-עברית. מאוד יפה לקבל כך ד”ש מכתובת שנפתחת במילים ‘זכרין לטוב’ ומסתיימת במלה ‘אמן’. הכתובת מחזקת את ההנחה שמבנה זה הינו חלק מיישוב יהודי בשולי הגולן המערביים, לחוף הכנרת בתקופה הביזנטית/רומית.

 

ביניים: כל חוקר רוצה שמה שהוא חוקר יהיה גדול מסוגו

 

כותרת המושב השני של הכנס היתה “מעבירים הילוך בחקר הגולן”, ויושב הראש היה ד”ר משה הרטל.

ד”ר רמי ערב חוקר את בית ציידא מזה 30 שנה, מידי שנה נערכות באתר חפירות בנות ששה שבועות, אותן מבצעים כ-100 סטודנטים ואנשי סגל. החל משנת 1991 הבית האקדמי של החפירות הועבר לאוניברסיטת נברסקה בארה”ב.

ערב: “תל בית ציידה הינו הגדול בארץ, מצאנו בו רק מבנים מונומנטליים, גם שער העיר הוא הגדול והשמור ביותר בארץ, לידו נמצא ארמון המלך. כל מה שנחפר כאן הוא מונומנטלי, עשוי סלעי בזלת ענקיים ששוקלים טונות. הודות לגודלה יידרשו עוד 200 שנה כדי לחשוף את כולה. תרומת בית ציידה למדע הינה בהיותה בירת ממלכת גשור. תושביה דיברו ארמית והיא הבירה היחידה במאות העשירית והשמינית לפסה”נ שהותירה ממצאים וניתן לחפור אותה. אמנם היו קיימות אז דמשק, צור, רבת עמון, שומרון וירושלים, אך כל אלה לא הותירו ממצאים ולא ידוע עליהן דבר. בית ציידה הוקמה כעיר בירה מתוכננת מיסודה, על גבי טרסות, דרך מרוצפת ברוחב ארבעה מטרים הובילה אליה, והתאימה לכלי רכב על גלגלים, עדות לשלטון של חוק וסדר, היחיד במרחב ישראל ויהודה באותה עת”.

 

“כל חוקר רוצה שמה שהוא חוקר יהיה הכי גדול מסוגו”, פתח אורי ברגר, אשר ביחד עם רונן שרון חקר את שדה הדולמנים של שמיר ושאל את עצמו ואת הקהל: “מי היו האנשים האלה שהזיזו אבן במשקל של 40 טונות לפני 4000 שנים? אולי היו נוודים עם סטייל?”…

ברגר ושרון חפרו לראשונה בשדה הדולמנים המגה-ליתיים סביב לקיבוץ שמיר בשנת 2014 ומצאו דולמן מסוג אשר עד כה לא היה מוכר במחקר. “זהו דולמן עצום מימדים, המשקיף אל עמק החולה ומורכב מתא קבורה מרכזי גדול ומארבעה תאים קטנים יותר, המאוגדים בטומולוס אדיר ובראשו אבן קירוי במשקל של למעלה מ-50 טונות! חפירת דולמן זה הניבה מגוון ממצאים עשיר אשר משנים את תפיסותינו אודות שימושם ואופיים של הדולמנים באזור,” אומרים החוקרים, שאף הציגו צילומים של ציורי סלע שנתגלו על קיר הדולמן.

 

ביניים: רגע השיא: מסכה השווה 1-3 מיליון דולר

 

רגע השיא של הכנס התחולל כאשר ניגש ד”ר מיכאל איזנברג, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, להסיר את הלוט שכיסה במהלך שעות את מסכת האל פאן, שנתגלתה לפני חודשים ספורים בסוסיתא. הבזקי מצלמות ורחש התפעלות ליוו את הצגת המסכה, שהינה אחד הממצאים המיוחדים השנה בעולם המערבי ושוויה מוערך בכ-1-3 מיליון דולרים. “הסתכנתי והבאתי אותה כהוקרה לאלי מלכה ולבאי הכנס”, אמר איזנברג. “זו מסכת ארד מאוד איכותית, משקלה כחמישה ק”ג והבעת פניה היא בין טרור לפאניקה. מחקר סוסיתא נמשך כבר למעלה מעשר שנים, כעת אנחנו מתעניינים בתחום האדמיניסטרטיבי הצפוני של העיר, נתגלו כאן אתרים ושדות קבורה חדשים.”

הרצאות נוספות במושב זה היו של מיכאל אזבנד – על יחסים חברתיים-כלכליים בגולן בתקופה הרומית ושל ערן מאיר אודות ביצורים מנדטוריים בגולן ובשוליו.

 

המושב השלישי של הכנס הוקדש לזכרו של שמריה גוטמן במלאת 20 שנה לפטירתו ו-40 שנה לחפירות גמלא ונוהל בידי אורי הייטנר, חוקר במכון לחקר הגולן, שהינו אף בעל הרעיון להקדיש לשמריה חלק זה של הכנס.

“לקח לי יממה להתאהב בגולן ובשמריה הרבה פחות” אמר ד”ר דני שיאון, שעדיין מנסה לפענח את סוד המטבע המפורסם שנטבע בגמלא במהלך המרד. “נמצאו 11 מטבעות מסוג זה, כולם נטבעו בבית יציקה בעיר. עיקר המטבע הוא כתובת, אשר פענוחה בעייתי, שכן חלק מהאותיות הוא בכתב ראי. הקריאה הראשונה של הכתובת קבעה שהנוסח הוא – פנים: לגאלת, גב: ירושלם קד (או הק), כלומר “לגאולת ירושלים הקדושה”. הודות לכך אומצו המטבע והסיסמה על ידי ההתיישבות החדשה בגולן. בדיקה מחודשת של הכתובת על ידי מומחים העלתה שקריאה סבירה יותר של כתובת הפנים היא “בגמלא” במשמעות של “בעיר גמלא” או במשמעות של “גמלא, שנה ב”. לגבי הכתובת על גב המטבע לא היו המומחים מוכנים להתחייב וכך אנחנו במצב שהמילה האחרונה על המטבע של גמלא עדיין לא נקראה ולא נאמרה,” סיים שיאון.

 

“האם גמלא הייתה מצדה של הגולן?” זה היה נושא הרצאתו של פרופ’ חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כנרת. בן דוד הפריך את המיתוס אשר גרס התאבדות המונית בגמלא, בהשראת סיפור מצדה. הוא הסביר מדוע גמלא אינה מצדה של הגולן ומה ההבדלים בין שני האתרים.

בן דוד הזכיר כי על פי פלוויוס אחרי התבוסה הראשונה קרא אספסינוס לצבאו לנקום בלוחמים. לאחר מותם ביקשו האזרחים להיכנע, אך הם נטבחו בידי הצבא הרומי ולנותרים לא נותרה ברירה אלא לנסות להציל נפשם בקפיצה לתהום. בן דוד הביא כדוגמה את ההבדל בין אנשים בארה”ב אשר בעת המשבר הגדול התאבדו בקפיצה מגורדי השחקים, לעומת אלה שניסו למלט נפשם בקפיצה בעת אירוע הטרור בבנייני התאומים. אחת היא התאבדות והאחרת היא ניסיון להציל נפש, והתיעוד על כך מופיע במפורש בספרו של פלוויוס, סיים בן דוד.

 

בוקסה: למי תודה?

 

בפתח הכנס ביקשה יעל שטרסברג להודות למסייעים לקיימו: “בראש ובראשונה לראש המועצה האזורית, אלי מלכה ומנהל המכון לחקר הגולן, פרופ’ משה ראובני, שתמכו ועודדו את עריכת הכנס, למכללת אוהלו ומנהלה פרופ’ שמעון עמר ששמח לארח אותנו ולשמש אכסניה לכנס, לרמונה בר לב וברוך כהן שניהלו ביד רמה את ההפקה, לארכיאולוגים של הגולן שסייעו בבניית תוכן הכנס – חיים בן דוד, מיכאל אזבנד, ערן מאיר ואורן זינגבוים וכמובן למרצים שפינו מזמנם להאיר את עיננו”.

 

בוקסה: זה עליו, לא עליך!

 

דרור ברשץ, ארכיאולוג מחוז צפון, סיפר לקהל כי כשנולד נכדו בכורו ושמו נקרא גולן, התקשר לבשר על כך לאלי מלכה וזה השיב לו כי “נחלה אחת אני רושם עליך”.

מתוך הקהל תיקן אותו מלכה: “זה עליו, לא עליך!”.

 

כתבות שיכולות לעניין אותך

אפריל 2024

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
31
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
1
2
3
4
אירועים שיתקיימו ב 1st אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd אפריל
אירועים שיתקיימו ב 3rd אפריל
אירועים שיתקיימו ב 4th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 5th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 6th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 10th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 13th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 15th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 16th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 17th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 21st אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 26th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 28th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th אפריל
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th אפריל
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?