ב-19.1, יתקיים במדרשת הגולן כנס ההתיישבות ה-15, לזכרו של משה גורליק. הנושא השנה הוא "תכנון וצמיחה במרחב הכפרי". מה רואים, כשמסתכלים מהגולן לכיוון שנת 2048?
דוברות מכון שמיר למחקר
מתי היו הימים שכפר סבא הייתה באמת כפר? שבדרך אם המושבות בפתח תקווה נסעו טרקטורים? במרכז הארץ, כבר מזמן, פרדסי התפוזים מצמיחים בעיקר בניינים רבי–קומות. גם ביישובים רבים כיסו שכונות ההרחבה את התלמים. נראה שלפחות את החזון הציוני "נלבישך שלמת בטון ומלט" מימשה מדינת ישראל בדבקות רבה. האם גם אנחנו בגולן מייחלים ליום הזה, או אולי חוששים ממנו?
בשנה האחרונה, נשמעו בגולן לא מעט דיבורים על צמיחה. כולנו זוכרים את הטקס החגיגי בו הושק היישוב החדש "רמת טרמפ". אבל די ברור שהרעיון לא נולד פתאום, לרגל ההכרה האמריקנית בהיותו של הגולן ישראלי. הרצון להגדיל את כמות התושבים בגולן אינו חדש. אנחנו אוהבים לדבר על איכותו של הגולן, אבל לפעמים הכמות היא הקובעת. בעשור החולף, הושקעו כספים רבים ומאמץ לא מבוטל בהגדלת הנחלות החקלאיות, כדי לאפשר קליטת חקלאים נוספים. היעד הנוכחי הוא הבאת תושבים, לאו דווקא חקלאים, עד כדי הכפלת האוכלוסייה.
כל יישוב קטן מכיר את ההתלבטות בין הרצון לשמור על האופי היישובי לבין הצורך לקלוט משפחות חדשות. "למלא את גני הילדים", כמו שקוראים לזה. במדינת ישראל, כבר נשמעים בשנים האחרונות קולות שמסתכלים 30 שנה קדימה. תחזיות שונות מדברות על מעל 15 מיליון תושבים שיחגגו למדינת ישראל את יום הולדתה ה-100. את העשן של הנרות על עוגת יום ההולדת הזו, או אם תרצו את עשן המנגלים, לא נוכל שלא להריח גם בגולן. או במילים אחרות: מה רואים, כשמסתכלים מהגולן לכיוון שנת 2048?
ביום ראשון, כ"ב טבת, 19.1, יתקיים כנס ההתיישבות ה-15, לזכרו של משה גורליק, בהובלת "מכון שמיר למחקר" והמועצה האזורית גולן. השנה, יוקדש הכנס לנושא "תכנון וצמיחה במרחב הכפרי". למי שלא מכיר, מוישיק היה בין אלו שעמדו על יד עריסת התינוק הזה שנקרא ההתיישבות בגולן. בתפקידיו, כראש המועצה הראשון וכמנהל חבל הגליל והגולן, במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, היה מוישיק בין אלו שעיצבו את הגולן כפי שאנחנו מכירים אותו היום.
עבר, הווה ועתיד
ההרצאות בכנס מתפרשות על כל ממדי הזמן. להתיישבות בגולן, יש קצת תדמית של אירוע מתגלגל, מין יוזמה מקומית, שהתפתחה באופן ספונטני. אבל האמת היא שכבר מההתחלה, היה מי שבחן את הדברים בראייה רחבה והפעיל בתוך המציאות יד מכוונת. אחד מאותם אנשים היה עוזי גדור, אחת הדמויות המרכזיות בתכנון ההתיישבות בגולן. בארכיון הגולן, אפשר למצוא מפות, תזכירים, חוברות ושלל תכניות שהנפיק עוזי, באותן שנים ראשונות, בהן הכול היה פתוח.
מן הקצה השני, פרופ' שמאי אסיף, מהטכניון והאדריכל, דני קידר, יהיו בין הדוברים שיציגו את העתיד. מהן המגמות אליהן הולכת מדינת ישראל, בכלל והמרחב הכפרי, בפרט? בין שניהם, ה"כאן ועכשיו", איך לא מאבדים צביון שעוצב בחמישים השנים הראשונות? שמירה על ערכי הקהילה ועל ערכי הטבע. בשני אלו, הרי אנחנו מתברכים ועליהם גאוותנו. איך להתקדם מבלי להתעורר יום אחד ולגלות, שלא לילד הזה פיללנו. בין הדוברים בחלק זה, תהיינה רותם קבלו, מאגף הקהילה במועצה וניקול בכר, מעמותת "שומרי הגולן".
הציבור הרחב מוזמן למדרשת הגולן בחיספין
בתמונה: מפת הגולן ובה סימון יישובים קיימים ומתוכננים (חלקם לא הוקמו בסופו של דבר)
המקור שמור בארכיון הגולן
אולי יעניין אותך גם:
-
כנס קצרין לארכיאולוגיה
כנס קצרין הרביעי לארכיאולוגיה התקיים בשבוע שעבר בקצרין יחד עם טקס הסבת שם המכון לחקר…
-
כנס המגזר הכפרי
כנס המגזר הכפרי השנתי, המפגיש מדריכים מכל הארץ, המחנכים במועצות אזוריות ובשטחים כפריים, התמקד הפעם…
-
כנס בנושא בית השלישי בחלקת המגורים בנחלה
כנס לתושבי הפריפריה ורמת הגולן שייערך בקצרין בשבוע הבא יעסוק בתהליכים, שומות וטפסים שבעלי הנחלות…