מערכת שישי בגולן
לראשונה בגולן: מומחים מרחבי הארץ הגיעו למכללה האקדמית לחינוך “אוהלו” בקצרין והשתתפו ב”כנס הגולן הראשון” – כנס מדעי רב-תחומי, שנערך ביוזמת המכללה ובשיתוף “מכון שמיר למחקר”, מו”פ צפון-מיג”ל ו”יד יצחק בן צבי”
לכבוד שנת היובל לגולן, הוחלט לקיים את “כנס הגולן הראשון”, המציג מגוון מחקרים הנערכים בחבל ארץ זה בשנים האחרונות. החקלאות המודרנית השוכנת בלב השטחים הפתוחים, המרחבים הרציפים יחסית שמייחדים את הגולן והקהילות הפזורות ברחבי הגולן, כל אלה חוברים ליצירת חבל ארץ שונה וייחודי. הגופים העוסקים במחקר והוראה אקדמית בגולן, מכללת “אוהלו” בקצרין, “מכון שמיר למחקר” ומו”פ צפון, החליטו על שיתוף פעולה פורץ דרך, על מנת לחשוף את הקהילה האקדמית והקהל הרחב לידע הרב שמצטבר במסגרת פעילויות אלו. במסגרת הכנס, חשפו המציגים קשת רחבה של תחומים, החל בחינוך וחברה, דרך ארכיאולוגיה והיסטוריה ועד חקלאות וסביבה.
האירוע התקיים ביום רביעי (26.10) וכינס לראשונה אנשי אקדמיה ואנשי שטח, שסקרו וחשפו לציבור קשת רחבה של תחומים הקשורים לייחודיותו של הגולן.
נשיא המכללה האקדמית “אוהלו” בקצרין, פרופ’ שמעון עמר: “פיסת ארץ זו טומנת בחובה היסטוריה רבת-שנים, בה שזורים תחומים שונים ומגוונים ובעיקר – מרתקים. לאורך הדורות של עם ישראל והעמים השכנים, אנו עדים להתפתחויות משמעותיות ולמחקרים פורצי דרך, בין השאר בהיסטוריה, מקרא, ארכיאולוגיה, התיישבות, חקלאות ולאחרונה, גם בחינוך. מחקרים אלו הופכים את האזור לא רק לפנינה תיירותית, אלא גם למוקד אקדמי אליו עולים לרגל מובילי דעה בתחומים שונים מהחינוך ומהאקדמיה”.
במהלך המושב שעסק בחינוך בפריפריה, הוצגו ארבעה מחקרים חדשניים, המשפיעים על מערכת החינוך בישראל. ראש הפקולטה לחינוך במכללת “אוהלו”, ד”ר יונית ניסים, הציגה דרכים בהם מורים יכולים להתמודד עם לחץ (סטרס) בעבודתם. ד”ר אור לונטל, ממכללת “אוהלו”, דיבר על תפקידה החינוכי של קבוצת ספורט בכירה בפריפריה הישראלית. ד”ר עירית ששון, ממכללת תל חי, הציגה מודל לוגי להצלחה בית-ספרית בחינוך המדעי-טכנולוגי. ד”ר אורה גייגר, ממכללת “אוהלו”, השוותה תכני שירה בגני הילדים בפריפריה הצפונית של ישראל מול גנים במרכז הארץ ומצאה הבדלים ניכרים.
במסגרת המושב שעסק בהיסטוריה וארכיאולוגיה, הציג ד”ר אודי מנור, ממכללת “אורנים” והמרכז האוניברסיטאי אריאל, את “השיגעון הדרוזי של אלון ומדתו הכלל-ערבית של חאלד קוטמא”. ד”ר קרן לוי, ממכללת “אוהלו” בחנה את מעמדם של קברי הצדיקים בטבריה. ערן מאיר, מ”מכון שמיר למחקר”, אוניברסיטת חיפה והחוג ללימודי ארץ ישראל במכללת “אוהלו”, הציג גילויים חדשים בנוגע לאתר כורסי וד”ר ארלטה קובלבסקה, מאוניברסיטת חיפה, הציגה גילויים מרשימים על בית המרחץ הדרומי של סוסיתא.
המושב שעסק בסביבה אנושית בגולן היה מגוון ובמהלכו הציג אורי הייטנר, מ”מכון שמיר למחקר” ומכון בן גוריון, את הרעיון שמאחורי הקמת קצרין, עיר במרכז הגולן. ד”ר עדי ויטמן שור, מ”מכון שמיר למחקר” ואוניברסיטת חיפה, בחנה את הנגישות האובייקטיבית לעומת תחושת הנגישות של קשישים בפריפריה הצפונית. פרופ’ ח’אלד סנדאווי, ממכללת “אוהלו”, הסביר על זהותם הדתית של העלאווים בכפר ע’ג’ר.
תחום המים והסביבה התייחס להשפעת השימוש במים מותפלים על מי הכנרת ממספר כיוונים. פרופ’ משה גופן, ממיג”ל – מכון למחקר מדעי, התייחס להשפעת שינויי האקלים בצפון הארץ על מליחות מי הכנרת. ד”ר נתי ברגמן, מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אוניברסיטת חיפה, הציג תוצאות ראשונות לניטור מרכיבי המים והסחף הנכנסים אל בקעת בית ציידה ואל הכנרת לאור המעבר לעידן ההתפלה.
ביניים: המחקר בגולן – לאן?
שני מושבים נוספים עסקו בחקלאות וכינסו חוקרים מכל הארץ: האחד, התמקד בגורמים בגפן המשפיעים על איכות היין ואילו השני עסק בחקלאות וסביבה: מחלות צמחים בכרם ובסביבה.
במושב הראשון, הציגה ד”ר תרצה זהבי חידושים אחרונים באבחון וירוסים בגפנים, ד”ר ישי נצר הראה כיצד כנות משפיעות על ביצועי הגפנים, אמיר שריג הציג בחינת הבדלים בין איכויות היין המתקבלות מגפנים שונים וד”ר אמנון ליכטר את השפעות הסביבה על צבירת סוכרים וטעם בענבים.
במושב השני, הציגו ד”ר לילך יסעור וד”ר ורד נאור דרכים חדשניות להילחם במחלת הצהבון על ידי שימוש בחיידק אנטגוניסט. עומר פרנקל הציג תוצאות מרתקות על קיומן של אוכלוסיות שונות של פטריית הקימחון בכרמים בארץ – תוצאות אשר ישפיעו על אופן ההתמודדות עם המחלה בעתיד. ד”ר עידן קופלר העשיר את המושב בתיאור תופעה מעניינת של התייבשות ותמותת עצי אלונים בחורשי הגולן וגילה כי ייתכן ומעורבת בתופעה זו פטריה פתוגנית, אשר זוהתה לראשונה בישראל במחקר זה ומאופיינת בימים אלו.
פאנל הסיכום של הכנס, בהנחית ד”ר דן מלקינסון, דן בשאלה “המחקר בגולן – לאן?” והאיר את היתרונות, מחד והקשיים, מאידך לקיום מחקר, חדשנות ויזמות בפריפריה. אלקנה בן ישר וד”ר עמוס נאור ציינו כי הגולן מתאפיין בחקלאים מצטיינים ובתמיכת מו”פ פורייה. ד”ר חנוך מרקשייד הדגיש כי קיום יזמות וחדשנות בפריפריה תורמים ונתרמים באופן דומה לקיים במרכז ולא נפגעת כתוצאה מהמרחק הפיזי. ד”ר אורן זינבוים ציין את ייחודיות הגולן בשפע של אתרי ארכיאולוגיה ושילובם עם תכניות פיתוח היישובים והחינוך. ד”ר דן מלקינסון הדגיש כי תהליך פיתוח הגולן, בו מתבצע בימים אלו תהליך של קליטת תושבים וחקלאים, מתחשב במאזן האקולוגי ומשלב תושבים בתכניות ניטור המרחב האקולוגי ומגוון המינים בגולן.
“תקוותנו שכנס זה יהיה ראשון במסורת ארוכה. לנגד עינינו עומדת ההבנה כי המחקר לא יכול להתקיים במנותק מהקהילה המקומית ומן הסוגיות השונות שהיא מתמודדת איתן ועל כן אנו רואים צורך בדיאלוג מתמיד בין קהילה למדע”, אמרו חברי הוועדה האקדמית: ד”ר ענת קדרון, מהמכללה האקדמית “אוהלו” בקצרין, ד”ר דן מלקינסון, מ”מכון שמיר למחקר” וד”ר מרי דפני ילין, ממו”פ צפון-מיג”ל.
