היא מנהלת יחד עם אמה את "פרחים אצל רחל" שבהמשך נוסף לה גם "עולמם של קטנטנים", בקניון "לב קצרין". יום שישי "זה היום שאני הכי אוהבת בחנות. כולם באים לקנות פרחים, לקשט את שולחן השבת בזר מיוחד". האורחת שלנו לשבת היא חיה נמימי, מקצרין
קצת על עצמך
"חיה נמימי. גרה בקצרין יחד עם אימא שלי. יש לי שלושה אחים – איתן, שגר בקצרין ובתאל ושלומי, שגרים במרכז הארץ. בצבא, שירתי בגבעתי. אחר כך למדתי לתואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה, במכללת עמק הירדן".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בטבריה".
מגורים
"גרה בקצרין כבר 35 שנה. הגענו לקצרין כשהייתי בת תשע והתאהבתי במקום. במשך השנים, עזבתי להפסקת לימודים וחזרתי".
עיסוק
"מנהלת ביחד עם אמי רחל את החנות בקניון 'פרחים אצל רחל' ו'עולמם של קטנטנים'.
החנות פתוחה כבר 35 שנה, מאז שהגענו לקצרין. בהתחלה, במרכז המסחרי וכשנפתח הקניון, עברנו אליו.
"זה התחיל כחנות פרחים, שמשלבת גם מארזים מיוחדים, עציצים, בלונים, מתנות ועוד הפתעות. בהמשך, פתחתנו גם את 'עולמם של קטנטנים' – בגדים לתינוקות, צעצועים ומוצרים לילדים עד גיל שבע. עד אז לא הייתה חנות לתינוקות בקצרין. מתוך הצורך, החלטנו לתת גם מענה למוצרים ולבגדי תינוקות. בהמשך, בעקבות הביקוש, הגדלנו את מגוון המוצרים וכל הזמן אנחנו משתדלות לחדש ולתת את השירות הכי טוב שיש".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי שלי מתחיל בעבודה. זה היום שאני הכי אוהבת בחנות. כולם באים לקנות פרחים, לקשט את שולחן השבת בזר מיוחד. אנחנו מגיעות מוקדם, מכינות זרים למי שרוצה זר מוכן וגם אפשר כמובן להכין בהתאמה, לפי מה שמבקשים. יש לנו מגוון של פרחים יפים וצבעוניים ואווירה חגיגית.
"אנחנו סוגרות בימי שישי בשעה שלוש והולכות הביתה להתארגן לשבת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"משתדלים לגוון בין שבת לשבת, אבל מה שתמיד חייב להיות זה סלטים, דגים ועוגה. כל השאר – עושים לפי מה שמתחשק באותו שבוע".
זיכרון ילדות משבת
"היינו הולכים בשבת לסבתא שלי, נג'יה ז"ל, שגרה בטבריה. אני מאוד מתגעגעת אליה ולפינוקים שלה. כל המשפחה הייתה נפגשת אצל סבתא, צוחקים הרבה ואוכלים. סבתא, ממוצא עירקי, הייתה מבשלת קובה מעולה וחמין וארוחות בוקר מיוחדות".
מאכל אהוב
"בעיקר סלטים ומאכלים חלביים".
המלצה על ספר
"יש הרבה… הספר שהכי אהבתי זה הספר של איין ראנד 'מרד הנפילים'".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"בשבת, אני מקפידה בעיקר לנוח, לשבת בגינה עם משפחה וחברים".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"הכי הייתי רוצה זה לשבת עם סבתא שלי נגיה ז"ל. מתגעגעת אליה מאוד".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"מטיילת, מטפלת בגינה, זו התרפיה שלי. סתם יושבת בחוץ, מסתכלת על הנוף, או קוראת איזה ספר טוב".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"תקופה קשה. המחשבה על החטופים ומה שהם עוברים, על המשפחות שלהם, על החיילים. הלב ממש כואב".
מהו המוטו שלך בחיים?
"כל מה שקורה – קורה לטובה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"הנופים, השקט, הרוגע".
מה את מאחלת לעצמך?
"לעצמי ולמשפחתי, אני קודם כול מאחלת בריאות וגם לכל עם ישראל וכמובן, החזרת החטופים במהרה".
