אדם סברה, חקלאי ממסעדֶה, יודע שהמטעים שלו צריכים לקבל את שלהם, בלי קשר לרגיעה, שגרה, או חירום. ריאיון מהשטח על המציאות המורכבת בשדות
מאת: גלעד כהן
עבור אדם סברה, חקלאי מהיישוב מסעדה שבצפון הגולן, העונה החקלאית היא לא משהו שאפשר לעצור או לדחות – היא לא מחכה לסיום הקרבות, או לרגיעה בביטחון. למרות המתיחות הביטחונית הכבדה, שמשפיעה על האזור כולו ויוצרת חוסר ודאות יום-יומי, המשק של אדם ממשיך לתפקד כסדרו, ככל הניתן. יצאנו לשטח, אל המטעים הירוקים, כדי לשמוע ממנו מקרוב איך נראית המציאות המורכבת בשדות ומהו אותו כוח פנימי שמחזיק את החקלאות המקומית בחיים, דווקא בימים המאתגרים האלו.
ספר לנו קצת על החיבור שלך למקצוע – איך הפכת להיות חקלאי?
"הכול מתחיל קודם כול מאהבה פשוטה ועמוקה לאדמה הזו ולנופים של הגולן. מבחינתי, העבודה בשטח היא לא רק מקצוע, אלא הידיעה שזו הדרך הטובה ביותר והאמיתית ביותר לשמור על הגולן שלנו ירוק ומשגשג. חקלאות עבורי היא הרבה מעבר לגידולים. זו הדרך המוחשית ביותר להוכיח שאנחנו כאן, שאנחנו נטועים עמוק ולא מוותרים על הגולן בשום פנים ואופן".
איך נראה סדר היום שלך בתקופה הזו, כשברקע נשמעים הדי המלחמה?
"זו תקופה קשה ומורכבת מאוד עבור חקלאי הגולן. אנחנו נאלצים להתמודד עם מציאות ביטחונית משתנה, שדורשת מאתנו דריכות מתמדת. מצד אחד, אנחנו מקפידים לשמור על הנחיות פיקוד העורף, כדי לשמור על החיים ומצד שני – אנחנו תמיד נשארים עם ראש מורם. אנחנו פשוט לא נותנים לאויבים מסביב את התענוג של למנוע מאתנו להמשיך לעבוד, ליצור ולקיים את מה שבנינו כאן".
האחריות נותנת כוח
מה נותן לך את הכוח לקום בכל בוקר מחדש, למרות שהשמים רועשים?
"יש כאן שני דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא העיקרון. אני לא מוכן לתת לאויבינו את היכולת למנוע מאתנו להמשיך בשגרת חיינו ולגדל את הילדים שלנו בנחת ובביטחון בבית שלהם. הדבר השני הוא המציאות הקיומית – זו הפרנסה שלי, של משפחתי ושל עוד משפחות רבות מתושבי הגולן שתלויות באדמה הזו. האחריות הזו נותנת כוח".
תוכל לשתף אותנו ברגע אחד מהעבודה בתקופה הזו שלא תשכח לעולם?
"זה קרה באחד הימים במטע. פתאום, נשמעה אזעקה חזקה באמצע העבודה. ברגעים האלו, המחשבה הראשונה והאוטומטית רצה מיד למשפחה שנמצאת בבית, ואני מוצא את עצמי נקרע בין שתי דילמות שקשה להסביר: הדאגה העמוקה לשלום הילדים בבית, מול הצורך והחובה להמשיך בטיפול במטע. בסופו של דבר, בחרתי להמשיך בעבודה, מתוך החלטה נחושה שלא לוותר. עבורי, שניהם חשובים במידה שווה – גם הבית הפיזי וגם האדמה שאנחנו מעבדים. זו תחושה של שליחות עמוקה שליוותה אותי באותם רגעים ואני בטוח שלא אשכח אותה לעולם".
אם היית צריך לבחור מילה אחת שתתאר את החקלאות בגולן בתקופה הנוכחית – מה היא הייתה?
"הישרדות".
לסיום, מה המסר שלך לשאר תושבי הגולן?
"לקום כל בוקר עם תחושה שלא מוותרים. נלחמים על הגולן ירוק ופורח ובנוסף, כלל תושבי הגולן, ביחד אנחנו חזקים! לא לתת לאויבינו למנוע מאתנו להמשיך בשגרת החיים. החקלאות חזקה והגולן חזק. נקווה לימים טובים יותר. עם ישראל חי".
