גמלא העתיקה בגולן – מי בונה עיר במיקום כזה?

יש כמה וכמה דברים שלא ידענו על גמלא, והטיול השלישי של החצ”בים ביום שישי האחרון אל שכונת סביון הגמלאית בת האלפיים, מספק לנו הזדמנות להשלמות. בהדרכתו של פרופ’ חיים בן דוד אנו מקבלים תשובות לכמה שאלות, ובראשן: מי בונה בכלל עיר במיקום כזה?


Ain’t No Mountain High Enough – שום הר אינו גבוה דיו, אמר מרווין גיי והוסיף גם שאין עמק נמוך מדי, מה שלמדנו בטיול השלישי של החצ”בים השנה ופוקקנו ברכיים אל גמלא ובחזרה.

בהדרכת פרופ’ חיים בן דוד, ירדנו אל גמלא, אחר כך עלינו ואחר כך שוב ירדנו, במדרגות תלולות אל שכונת סביון הגמלאית בת האלפיים. מבחן של אמת למערכות האישיות נערך בטיפוס למרומי ההר, ומשם לרדת ואז שוב לעלות. בספירת מלאי בטרם מכונית הביתה נמצא כי כל המערכות תקינות, את התכווצות השרירים שמרנו לשבת.

מהדרכתו המופלאה של בן דוד עולה, כי יש כמה וכמה דברים שלא ידענו על גמלא וראוי לחלוק עם תושבי הגולן, כולל אלו שלא העמידו עצמם למבחן הכושר של החברים הצעירים ברוחם ביום שישי האחרון.

שאלה ראשונה: מי בונה עיר במיקום כזה?

הפיכת גמלא לעיר מתחילה בתקופה ההלניסטית, עת אלכסנדר ינאי כובש את המבצר הקיים כאן ומחליט להפוך אותו למרכז השליטה שלו באזור. יצוין כי ינאי היה הראשון שקרא לאזור בשם גולן. האדמה הגירנית שכאן אפשרה להקים טרסות ולבנות מעין שכונות מדורגים באבני הבזלת המכסות את פני הקרקע. את מה שקרה לגמלא אפשר להבין ממקרה דומה שאירע לצפת, שהיתה אלפי שנה כפר לא גדול ופתאום הפכה לעיר למשך אלף שנים בעקבות מפגש הממלוכים עם המבצר הענק שבה. גם בצפת הוצבה פקידות ונסללו הכבישים שמתחברים אליה.

גודל גמלא כולה היה כ- 100 דונם, אך ישבו רק ב- 80 כי הרובע החשמונאי ניטש ובנו סביב לו.

באשר למגדל הנישא בראש חומת העיר, יש חוקרים שטוענים שהמגדל הוא הביצור המקורי, יש אומרים שהוא הלניסטי. ד”ר צביקה מעוז, שחקר אותו לאחרונה, אומר שאין הוכחות שהוא הביצור ההלניסטי המקורי. מדרון שלא נחפר מוביל אל המגדל, אפשר והינו הסוללה הרומית שנשפכה כאן ובמקורו היה תלול יותר. שני השבילים המוליכים לעיר אינם עתיקים ולא בהכרח היו הכניסות לעיר.

עיר ללא חומה שהוכרזה כמוקפת חומה

בן דוד מציין כי עד כמה שזה מפתיע, לעיר לא היתה חומה עד למרד וכמובן גם לא שער. פלוויוס כתב שאנשיו בונים חומות ערב המרד, בגמלא וגם ביודפת.

מכיוון שהעיר התנהלה לפני כן בלי חומה, כיצד הכריזו שהיא מוקפת חומה מאז ימי יהושע בן נון?

נמצא, כי חלק אחד של החומה שנבנתה ערב המרד, הושתת על חומת העיר הבצורה מתקופת הברונזה הקדומה, שקדמה לגמלא. חומת העיר הקודמת היא הסיבה שחז”ל קבעו אותה כאחת מהערים מוקפות החומה מתקופת יהושע בן נון.

גמלא הובילה למהפכה המחקרית בגולן לגבי תקופת הברונזה הקדומה. עד לחשיפתה סברו החוקרים שכל תושבי האזור היו נוודים. תפיסה זו השתנתה כשגילו שכאן יש יישוב קבע, כמוהו גם במתחם לביאה ואתרים נוספים.

חומת גמלא מרובת זוויות, כי הושתתה על קירות בתי העיר הקיצוניים שעובו וסגרה על פתחי רחובות, לכן חלק מהבתים ובורות המים נשארו מחוץ לה.

בתוך בית הכנסת המוכר של גמלא, מזכיר בן דוד את יצחקי גל, מגלה גמלא ואת שמריה גוטמן, שהתחיל בחפירת בית הכנסת לראשונה בשנת 76. בית הכנסת הינו מתקופת בית שני, הוא נבנה עשרות שנים לפני המרד, ולימים נתגלו בארץ בתי כנסת נוספים מאותה תקופה, האחרון במגדל. בארץ נתגלו כמאה בתי כנסת נוספים, כולם לאחר מרד בר כוכבא.

בית כנסת, ולא לתפילה

המבנה כאן ציבורי מובהק, מדוע להכריז עליו כבית כנסת? הרי לא נמצא בו שום עיטור יהודי, לא ארון קודש והוא אינו פונה לירושלים. המקום מתאים לכינוס, בארבע פינותיו עמודי לב, המבנה והישיבה ממורכזים. בן דוד עונה, כי ברור שהיה כאן יישוב יהודי על סמך מאפיינים יהודים כמו קערות אבן ומקוואות. לפי כל המקורות ההיסטוריים, מבנה ציבור בעיר לא גדולה בימי בית שני, הוא בית כנסת. מה המשותף לשלושת בתי הכנסת באתרים מצדה, הרודיון וגמלא? שואל בן דוד ועונה: שלא בנו מעליהם מחדש לאחר המרד. מעל כל בתי הכנסת האחרים שנמצאו בנו ואילו כאן יש חיתוך אל מעין ‘קפסולת זמן’, הרי אין כאן חיים לאחר 67 לספירה. חשיבותה של גמלא היא שכולה כזו, עיר בה הזמן נעצר מלכת.

בן דוד עמד על מהפכה שעברו בתי הכנסת לאחר מרד בר כוכבא. בימי בית שני אי אפשר היה להגיד על בית כנסת שהיה כ’מקדש מעט’, כי לא עסקו בו בתפילה אלא בקריאת התורה ולימוד מצוות. ואמנם המבנה נקרא בית כנסת ולא בית תפילה. בחפירות עיר דוד נמצאה אבן עם כתובת יוונית שאומרת שהסינגוגה הזה נבנה בשביל קריאת התורה ולימוד מצוות, לא נכתב שהוא נבנה לשם תפילה. גם במקורות נוספים כמו מסעות ישו בגליל נמצא כי הוא עבר בבתי הכנסת לקריאת התורה, לא נכתב שלשם תפילה. כל בתי הכנסת בימי בית שני מתאימים לתיאור זה, אינם פונים לירושלים, באף לא אחד מהם נמצא ארון קודש.

כאשר בית הכנסת עובר מהפכה הוא מחויב להיות לכיוון ירושלים, הוא הופך להיות תפילתי ואז עולה גם הצורך בבתי מדרש.


כיצד ידעו שמדובר כאן בעיר?

כאשר החל שמריה לחפור ונשאל איפה כאן העיר, הוא השיב: נלך חמש מאות מטר ונחפור ונמצא שזו עיר. כך אמנם עשו החופרים וירידה לקצה העיר התחתון, מגלה רובע עשיר וקצת תעשייתי, עם בית בד מפואר, ריחיים של חמור לטחינת קמח, קשתות נישאות, מה שכינו החופרים “סביון של גמלא”. אין עוד בתים מתחת, כיאה לקצה העיר מותר שיהיו כאן מפעלי תעשייה.

לצד בית הבד מסביר בן דוד שבתי בד באותה תקופה מוקמו בתוך יישוב או במערה, שכן עיבוד זיתים נעשה בחורף ונדרש לו בית מוגן. גתות תמיד היו בחוץ, בשטח, כי אי אפשר להוביל ענבים בחמור למרחקים ארוכים בלי לאבד חלק גדול מהתוצרת העתידית.

לא לוקחים שבויים, גם לא ילדים

העפלה לסלעי הענק בראשה של גמלא, ממחישה עד כמה נורא היה סופה של העיר.

לאחר צפייה קרובה מאוד בתשעת הנשרים שחגו כל העת מעל לקבוצה, מזכיר בן דוד כי גמלא אינה מצדה של הגולן. לפי פלוויוס האזרחים הלא-לוחמים ביקשו להיכנע. באותה תקופה, כזכור, חייל הורגים אך אזרחים שבויים שווים כסף. החיילים הקשיחו ליבם, סירבו לקחת שבויים, אולי מפני שנזכרו באחיהם שנהרגו בנסיון הראשון שלא צלח לכיבוש גמלא. רק וכאשר אנשי גמלא נואשו הם הגיעו לתהום. פלוויוס מוסיף עוד, כי ביום ההוא הקשיחו הרומאים את ליבם גם לעוללים והשליכו אותם לתהום. לאנשים לא היתה ברירה, אמר בן דוד, אפשר להשוות את זה למגדל התאומים. זו לא היתה התאבדות אלא האנשים קפצו מראש ההר, השאירו את הילדים אחריהם וגם אותם רצחו. כאשר ראו שהורגים גם את מי שנכנעו לא היתה כבר ברירה, מה גם שגלים של אנשים הגיעו והדפו זה את זה.

 לא לגאולת, אלא פשוט – גמלא

תזכורת אחרונה, למטבע המפורסם של גמלא.

כדאי לדעת, מזכיר בן דוד, כי שני חוקרים ניגשו שנית בנפרד לקריאת המטבעות, ששמריה טען שכתוב עליהם לגאלת ירושלים הק(דושה). שני החוקרים מצאו, כי לא כתוב ל’גאלת’ אלא המלה גמלא, בבירור שניהם מסכימים זה עם זה.

לאחר נפילת גמלא הצבא שהה כאן כמה ימים ואז המקום נשאר לנשרים. גמלא לא נבנתה שנית, למרות שיישובים אחרים שהיו באזור שרדו. אפשר כי לא נבנתה משום שיהודים לא רצו בגלל טומאת המוות, אולי גם הרומאים לא רצו שתיבנה ואולי כי המקום קשה. יתכן כי תא השטח הופקע על ידי הרומאים וניתן לשלושת היישובים הנוצריים שנבנו סביב לה.

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
28
29
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1
אירועים שיתקיימו ב 30th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 1st מאי
אירועים שיתקיימו ב 2nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 6th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 10th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th מאי
אירועים שיתקיימו ב 16th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 17th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 26th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 31st מאי
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?