לאחרונה, מצאתי את עצמי מתנתקת קצת מהחדשות וצופה בתכנית "רוקדים עם כוכבים" ואפילו נהנית ממנה. גיליתי שגם בתכניות ריאליטי, יש משהו שמאפשר לי להתנתק קצת ולצחוק ולברוח מהדאגה. וגם: סופלה
איכשהו, אחרי הרבה זמן שלא צפיתי בתכניות ריאליטי, לאחרונה, מצאתי את עצמי מתנתקת קצת מהחדשות וצופה בתכנית "רוקדים עם כוכבים" ואפילו נהנית ממנה. אהבתי לראות את המשתתפים רוקדים ומתקדמים ולומדים לרקוד. במיוחד אהבתי את אלו שלא רקדו לפני כן ועם הזמן, הפכו ממש לרקדנים מקצועיים. אני לא יודעת מה משך אותי יותר לצפות בתכנית, ההתלהבות שלי מהריקודים היפים, או שאולי זו הסקרנות לראות את ההתקדמות של הרקדנים ואת הנחישות שלהם וכוח הרצון המטורף להצטיין ולנצח, שהוציאו אותם מכל אזורי הנוחות שלהם לאימונים מפרכים.
מעבר לכל זה, גם העצירה הזאת ממירוץ החיים והחדשות הלא-פשוטות, מצאתי שניתוק שכזה בערב הוא לא רע בכלל בשבילי, בתקופה הזאת. הסתיימה העונה של "רוקדים עם כוכבים" ועברתי לעקוב אחרי "המרוץ למיליון", תכנית הריאליטי שמעבירה את המשתתפים בה חוויה מדהימה בעיניי והייתי שמחה לחצות יבשות לחוות ולהתחרות. לא בטוחה שהייתי שורדת הרבה, אבל הייתי שמחה על ההזדמנות. גם בתכנית הזאת, המתמודדים עוברים דרך ופורצים גבולות עם נחישות ורצון. אני עפה על שתי הבנות הצעירות והרזות, שסוחבות משקלים כבדים ושלא נבהלות מכלום בדרך ומתמודדות מול לוחמי צנחנים ומנצחות. בכלל, כיף לראות את החוויות שהם עוברים וטעימה קטנה מנופים וארצות.
השבוע, ברבע הגמר, נשארו חמישה זוגות. בדרך כלל, בתכניות ריאליטי, יש את אלה שיותר מתחברים אליהם ורוצים שהם ינצחו והפעם, לרבע הגמר, הגיעו זוגות חמודים ממש, בעיניי. כל אחד עם האיכויות שלו ולא רציתי שמישהו מהם יודח. כל אחד מהזוגות יצג משהו טוב. צמד החברים מהצנחנים, עם חברוּת אמת יפה כל כך. זוג חרדים, שהראו צדדים יפים שכולם אהבו. צמד הבנות האלופות, ששברו סטיגמות. הדוד והאחיינית, עם קשר מיוחד והרבה אמונה ודיבור עם אלוקים ובני זוג חמודים, שהראו הרבה צדדים יפים בזוגיות שלהם על התמודדות וחיבור ועוד… התבאסתי קצת שסהר ויפתח הודחו, אבל ככה זה בחיים. לא כולם מנצחים.
להתנתק קצת
למה אני משתפת אתכם בסיפור הזה? אני ממש לא עושה פרסומת לריאליטי ולערוצי הטלוויזיה. הסיבה היא כי מישהי שאלה אותי השבוע איך אני מתמודדת עם המלחמה והתקופה הלא-פשוטה שעוברת עלינו. עניתי לה שאני עובדת על עצמי כל הזמן, להיות עם מחשבות טובות ובכל יום, אני מתפללת ומקווה שמחר תהיה עסקה ושהמלחמה תיגמר ונכון שהמחר מגיע וזה לא קורה, אבל אני באמונה שיהיה טוב. אני משתדלת להסיח את דעתי מהדאגות, אז אני קופצת לכנרת מדי פעם ומתענגת בערבים על ספר טוב, או סדרה ואני קצת אופה ומבשלת ומחפשת דברים קטנים להודות עליהם וליהנות מהם ומצאתי שגם בתכניות ריאליטי, עם אנשים שעובדים קשה בשביל לנצח ומעוררים השראה, יש משהו שמאפשר לי להתנתק קצת ולצחוק ולברוח מהמחשבות, מהדאגה.
לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם המצב ואין לנו ברירה, אלא לשמור על השפיות ולחפש מה עוזר לנו להתמודד, גם אם זה דברים שביום-יום הרגיל לא הייתי מרשה לעצמי "לבזבז" עליהם את הזמן.
מתכון הסופלה שלנו לשבת
החומרים:
225 גר' חמאה
200 גר' שוקולד מריר
5 ביצים
חצי כוס סוכר
3/4 כוס קמח
שוקולד לבן
ההכנה:
ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל.
בקערה נוספת, לערבב עם מטרפה את הביצים והסוכר ואז להוסיף את הקמח ואחר כך את תערובת השוקולד ולערבב היטב. לצקת לקוקטים קטנים מאלומיניום ולשים בכל אחד קוביית שוקולד לבן .
לאפות ב-170 מעלות, במשך תשע דקות.
אנחנו מכינים גם רוטב שוקולד מחצי מכל שמנת מתוקה ושוקולד חלב ושופכים מעל בהגשה. בשבת, מומלץ לחמם קצת את הסופלה על הפלטה.
