אביה דנינו, תושבת בני יהודה, משרתת כחובשת בחטיבה המרחבית בגולן. במסגרת תפקידה, היא פוגשת ומטפלת בפצועים הסורים ממלחמת האזרחים, המגיעים לגדר הגבול
דובר צהל
כבר חמש שנים וחצי שמתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים אכזרית ועקובה מדם, עליה אנו שומעים באמצעי התקשורת. מדובר במלחמה שגוררת לתוכה אזרחים רגילים, נשים וילדים, אשר נהרגים, או נפצעים באופן אנוש, על אף שאין להם שום מעורבות בלחימה.
על פי החלטת הדרג המדיני, כוחות הרפואה של צה”ל בפיקוד הצפון, בדגש על רמת הגולן, מעניקים סיוע הומניטרי לפצועי ולפליטי המלחמה הקשה הזו. חיילים וקצינים צעירים הם אלו שעל כתפיהם מונחת האחריות הכבדה. על אך גילם הצעיר, הם אלו שמעניקים סיוע רפואי ראשוני לאותם פצועים המגיעים לגדר הגבול, כשהם סובלים לרוב מפציעות רפואיות חמורות ביותר. אחת מאותם חיילים אשר עוסקים במלאכה המאתגרת הזו היא אביה דנינו, בת 19, חובשת בחטיבה המרחבית גולן.
אביה מתגוררת בבני יהודה שברמת הגולן, אבל היא לא תכננה שגם בזמן שירותה הצבאי תישאר באזור מגוריה ותהיה חלק מהתרחשות כה משמעותית באזור. מבט מבפנים על שירותה הצבאי ועל תפקידה, כפי שכתבה אביה:
“לפני שהתגייסתי לצה”ל, עלו בי תהיות רבות על מה אעשה בצבא. כיום, אני משרתת כחובשת, בחטיבה 474, אשר מגנה על גזרת סוריה וישראל.
“כדי לשרת כחובשת, עברתי קורס חובשים, שנמשך כשלושה חודשים, שבו למדתי לטפל בפצועים. למדנו טיפול יום-יומי בחיילים ובדגש על הצלחת חיי אדם. בסוף הקורס, הוכשרתי כחובשת ושובצתי לשרת בחטיבה המרחבית גולן.
“כחובשת בגולן, בגבול סוריה, חלק מפעילותינו הרפואית הוא לתת מענה הומניטרי ולטפל בפצועים סורים הנפצעים במלחמת האזרחים מעבר לגבול ומגיעים אלינו פצועים במצבים קשים מאוד. בפעם הראשונה שטיפלתי בפצוע סורי, זה היה מקרה של ילד בן כעשר, שהגיע אחרי שנפצע מפיצוץ. כאשר פגש אותנו, הוא היה מפוחד ביותר – חוסר הידיעה, מצבו הרפואי הקשה, המקום החדש והעובדה שהוא אינו דובר את השפה הלחיצו אותו מאוד.
“כצוות רפואי שקלט אותו, נתנו לו מענה רפואי ראשוני וטיפלנו בו. לאחר הגישור על הפערים הראשוניים, הוא החל להרגיש נינוח ואף לחייך אלינו.
“זו הפעם הראשונה שהרגשתי גאווה לשרת בתפקיד זה, שנועד לעזור ולרפא את האחר שזקוק לעזרה, מבלי לשפוט אותו בשום קריטריון. הילד גרם לי להרגיש כמה אני בעלת תפקיד משמעותי. מכל טיפול כזה, אני יוצאת מסופקת ומרוצה מכך שהגעתי לתפקיד זה”.
