פורים הוא באמת חג מקסים ואנחנו רוצים ליהנות ממנו עד הסוף, אבל בתוך כל ההמולה הצבעונית הזו, לפעמים, כדאי לעצור רגע ולחשוב איך אנחנו משלבים
אחרי הרעמים והברקים של הר סיני, היינו מצפים להמשך נשגב. במקום זאת, אנחנו מקבלים רשימת חומרים לקבלן: "זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת… וְעֹרֹת אֵילִם… וְעֹרֹת תְּחָשִׁים" כל
שני שירים של מתי כספי, הפוכים במגמתם, מדגימים את היכולת הווירטואוזית של האמן הענק ואת השפה החדשה שיצר. בשבוע שעבר, הגאון הלך לעולמו תרומתו של
ראשון עד שלישי: המזל איתכם אך אתם זקוקים לדחיפה קלה של עידוד כדי להתקדם בקצב מהיר יותר. אל תשבו בחיבוק ידיים מתוך מחשבה שבסופו של
מצאתי את עצמי יושבת במלתחות, בלי כוס קפה ביד ומקשקשת עם מישהי שלא פגשתי שנים, כאילו נפגשנו עכשיו באמצע בית קפה קטן ואינטימי השבוע, במלתחות
יש משפחות שבהן כסף פשוט לא היה חלק מהשיח. "זה עניינים של גדולים", "אל תדאג", "יהיה בסדר". כך גדלו ילדים לתוך עולם פיננסי שאין להם
פרשת "משפטים" עוסקת באחריות על מה שכבר לא בידיים שלי. השאלה הגדולה שמרחפת מעל הפרשה הזו נוגעת למושג משפטי שנקרא "אחריות שילוחית" כשה"בור" וה"אש" של
דוד עתיד, בן קיבוץ משמרות וגיסו של מאיר אריאל, הלך לעולמו בגיל 90, בקיבוץ מעגן מיכאל. שירו המפורסם "הייתי נער" הוא נכס צאן ברזל דוד
ראשון עד שלישי: פרק זמן חביב ונראה כי אתם אופטימיים מאוד ופרץ של אנרגיה מתחדשת גורם לכם להיות פעילים ויעילים במיוחד. אתם עומדים להתחייב לפרויקט
מכירים? תחושה כזאת, משהו חסר ואת לא יודעת לשים את האצבע על מה זה. כאילו שכחתי משהו, משהו חסר, אבל מה? בוקר אחד, כשאני יוצאת
השבוע, בין כנסי ענק בדאבוס לבין מעבדות נאס"א, התברר שהעתיד כבר לא "מעבר לפינה" – הוא כאן והוא מורכב, רווחי ומאתגר יותר ממה שחשבנו בימים
בקליניקה, אני רואה שוב ושוב שהבטן היא לעתים קרובות המקום שבו הגוף שלנו "מאחסן" את המתח, התסכול והכעס קרה לכם פעם שהבטן כאבה, התנפחה, או
ראשון עד שלישי: קונפליקט עם אדם קרוב גורם לכם להרגיש לא בנוח, למרות שבמקביל אתם מרגישים צודקים לגמרי. גמישות וסובלנות הם לב ליבו של העניין.
