שלוש השכבות המשלבות בנטור, בהן נוכחים ילדים עם צרכים מיוחדים מתיגות תערוכת צילומים מרהיבה בסטודיו “מנדרינה“. ילדים אלו חיים את המפגש עם השונה מהם כחלק מחיי היום–יום, הם מכילים צרכים מגוונים בפשטות וברוחב לב
“תפיץ טיפה של אור היכן שעוד חשוך // לפעמים קורים נסים במקום הכי נמוך // והימים ימי בצורת, ימי דמע עצובים // אנחנו צריכים אותך אתנו, בצד של הטובים” (נוער חורב)
כבר כמה שנים, שמושב נטור ברמת הגולן מוביל פרויקטים ייחודיים לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בקהילה. בעבר, ילד עם צרכים מיוחדים היה לומד במסגרות חינוך שונות מכלל ילדי המושב, מה שהביא, באופן טבעי, לקשר רופף עם ילדים ושכנים אחרים.
צוות צמי“ד (צרכים מיוחדים) בנטור מנסה לשמר את הקשר העדין בין הילדים הרגילים לילדי השילוב, קשר שבאופן טבעי נעשה לא פשוט, ככל שהילדים גדלים. ילדים אלו חיים את המפגש עם השונה מהם כחלק מחיי היום–יום, הם מכילים צרכים מגוונים בפשטות וברוחב לב ובוחרים לקחת את האחריות אחד כלפי השני גם ברגעים מורכבים.
הצוות ביקש להעניק מתנה לשלוש השכבות המשלבות, בהן נוכחים ילדים עם צרכים מיוחדים, אבל לא סתם מתנה, אלא אחת בעלת משמעות. אחרי הרבה מחשבה הוחלט על סדנאות צילום. את הסדנאות העבירו מתנדבות מהמושב, כל אחת מגיעה מתחום שונה וכולן בוגרות לימודי פוטו–תרפיה.
זה התחיל בעבודת הכנה מעמיקה שלנו. שאלנו את עצמנו מה היינו רוצות להשיג, מהי המטרה של המפגשים ואיך אנחנו רוצות לגשת לילדינו. אחרי כמה מפגשי הכנה והדרכה, יצאנו לפגוש את הילדים עצמם.
אמונה ותום
במשך מספר מפגשים, הכרנו תרגילי צילום שונים, השתעשענו בטכניקות שונות, בעריכה של תמונות ובאמצעותן דיברנו על יחסים: שוני ודמיון, אור וצל, כוחו של היחד והצורך בלְבד. בעזרת הצילום, המאפשר התבוננות פנימית וחיצונית, אימצו הילדים נקודות מבט חדשות על סביבתם הקרובה והמוכרת, חקרו את הצבעוניות והטבע ויצרו שיח קבוצתי חדש.
התוצאות היו מרהיבות ומרגשות. בשבילנו, המבוגרים, זו הייתה הזדמנות לפגוש את התנהלות הילדים כקבוצה, לראות את העזרה והאחווה שבאות בטבעיות ואת האחריות שלהם כלפי השונה מהם.
כל תמונה בפני עצמה מהווה עולם שלם והשילוב של כולן יחד יוצר פרספקטיבה מרתקת על העולם שבו אנו חיים. המסגרות, דולבים ששימשו לקטיף פירות, ממש פה בדרום הרמה, לפני הרבה שנים, עטופים פגעי הזמן וחלודה, שחוקים משמש ומגשם, ראו אנשים רבים ותקופות שונות ומביאות אתן מבט–על בוגר ואופטימי לתערוכה שנוצרה בידי נוער מלא אמונה ותום.
לפתיחה הזמנו את משתתפי הסדנאות וכן את כל תושבי נטור והסביבה. שולמית, מיוזמי הפרויקט, פתחה ושיתפה ברעיון, יעל ויעלה, בנות כיתה ח‘, סיפרו על תהליך העבודה, חנה שיתפה אותנו בתחושות של אימא לילד עם צרכים מיוחדים. בנוסף, הזמנו את מעיין ואפרת מוסקוביץ,, השכנות ממושב יונתן, לברך את ילדי הפרויקט.
בימים שבהם השונוּת מובילה את השיח במדינה, אנחנו, בקהילת נטור והגולן, רוצים ללמוד מילדינו על המשותף והמחבר שבינינו ולהדגיש את העוצמה שבעיניים טובות, רצון אמתי וחיוכים כנים.
התערוכה מוצבת בחודש הקרוב ברחבת סטודיו “מנדרינה“, בנטור. מוזמנים לבקר.
מילים טובות לסיום: ליפעת אורנשטיין, רינה אפלבוים, גבי גיל–לוין, הדסי גסנבאור, עדי קרויזר, ענת רוזנסון בן–חור ומיכאל גלעדי, על ההדרכה והאוצרות.
לאיל קאופמן, אלון וגבי אפלבוים, לנחום ולאשחר נוה, ליוסי ואגנר ותהילה השכל, על העזרה הטכנית.
לצוות צמי“ד ולמרכז הקהילתי גולן, על התמיכה והליווי.
לשולמית נווה ומאיה ואגנר, על הובלת הפרויקט מטעם צוות צמי“ד במושב נטור.
