בגל העלייה הגדולה של עולים מחבר העמים הגיע ציבור גדול שרצה להתגייר, למרות שהחרדים תמכו בכך. הרב יוסף לוי, רבה של קהילת קצרין, הגיע למסקנה שאין להתעלם מהבעיה הזאת’, ופתח בקצרין כיתות גיור. כדבריו, “במקום שאין איש הֱיֵה איש”
מגילת רות מעלה אל השיח את סיפורם של הגרים, שיופי וקושי, סיום ולידה מחודשת שזורים בו אלה באלה. את המסע והמשא של מי שמחקו ברצון ובמודעות שלמה תרבות, אמונה, ועבר ודבקו בעם היהודי.
הרב יוסף לוי, רבה של קהילת קצרין, אומר בראיון בביתו, ערב חג השבועות: “במקום שאין איש הֱיֵה איש”, ומפנה את השיחה אל נס העלייה ממדינות חבר העמים, אל האחריות האישית שנטל על עצמו בפריצת הדרך ביצירת תהליך ייחודי לפתרון סוגיית גיורם, כאן בקצרין.
הרב לוי: “אנחנו מקשים בצורה משמעותית ואומרים לגר: ‘דע שלא פשוט להיות יהודי, להיות בתוך עם רדוף, סחוט. ברגע שאתה יהודי ונוסע בשבת, אתה בעצם פוגע בי ובאחרים, הרי כל ישראל ערבים זה לזה, עדיף שתהיה גוי טוב מיהודי רע'”
“תמיד הייתה מחלוקת איך להתייחס לגרים עד שהם מתגיירים,” אומר הרב לוי. “לאחר שמתגיירים אין שום ספק. 36 פעמים כתוב ‘ואהבת את הגר’. ואהבת את הגר זה כמו ואהבת את השם אלוקיך – יותר מאשר את עצמך.
“השאלה היא מדוע הגר בא להתגייר? השאלה היא גם אם אדם פרטי בא להתגייר או אם זו קבוצה שלמה.
“אנחנו מקשים בצורה משמעותית ואומרים לגר: ‘דע שלא פשוט להיות יהודי, להיות בתוך עם רדוף, סחוט.’ גם ברגע האחרון עוד אומרים לו: ‘חשוב פעמיים, אתה יכול לחזור בך. היהדות אינה מחפשת גרים, תוכל להתגייר אבל זה צריך להיות ברצינות. ברגע שאתה יהודי ונוסע בשבת, אתה בעצם פוגע בי ובאחרים, הרי כל ישראל ערבים זה לזה, עדיף שתהיה גוי טוב מיהודי רע.’
“עד כאן מדובר באדם פרטי, אבל בעלייה הגדולה מחבר העמים הגיע ציבור גדול שרצה להתגייר, שאלתי ששה רבנים ראשיים, בתחילה את מרדכי אליהו והרב שפירא: ‘מה עושים עם העולים? עוד מעט ירצו להתחתן, אני בסך הכל רב בקצרין, מה עושים איתם, לגייר, לא לגייר, מה המדיניות?’ שניהם לא השיבו. כששאלתי שוב, השיב הרב מרדכי אליהו: זה ענין של זמן. פניתי גם אל הרב לאו ואל הרב בקשי דורון, הייתה לו נטייה שבאמת צריך לטפל בזה, אבל ידי הרבנות הראשית כבולות; החרדים לא כל כך עודדו את הנושא.
“‘אי אפשר להתעלם מהבעיה הזאת’ אמרתי ופתחתי כאן כיתות גיור, בכל קבוצה כ-25 אנשים, היו לפחות עשרה מחזורים שכל אחד מהם ארך כשנה, שתי פגישות בשבוע בשעות אחר הצהרים. מי שהחזיק מעמד שנה והראה נכונות באמת להיות יהודי נבחן בבית הדין בחיפה ובקריית שמונה וגויר. העמדנו ארבעה תנאים: כשרות בבית, שהאשה תלך למקוה, שמירת שבת, ושהילדים ילמדו בבית ספר דתי. בדרך זו בצענו עשרות גיורים – לבני כל הגילאים, זקנים וילדים, וברוך השם אני חושב שהמשפחות האלה נקלטו.”
איפה טמון הקושי, אז מגיירים ודי, לא?
“אי אפשר לטאטא קושי אל מתחת לשטיח. הקב”ה עושה לנו גאולה ומגיעים אובדים ונידחים. רבנים ספרדיים כמו הרב ניסים, הרב עוזיאל, הרב עובדיה, אמרו שצריך להציל ולגייר לפחות את זרעו של מי שהתחתן עם גוי. הזרם החרדי לא כל כך מעודד את גיורם ומבקש מהם את אותם קריטריונים שמבקשים מאיזה נוצרי מהולנד שפתאום החליט להתגייר. זה לא עולה מהולנד, זה ציבור שלם! עצם הגעתם זו רצינות, נכונות והקרבה מאוד גדולה; הם עוזבים משפחה, תרבות, שפה, כמו שנאמר על רות שהיא מתאמצת. ילדיהם מתגייסים לצה”ל, הם רוצים להתמזג בכל מאודם, זרעם יתערה בעם ישראל. אם לא נגייר אותם נצטרך לטפל בבעיה קשה, כפולה ומכופלת של התבוללות פה בארץ. מדובר במיליון אנשים שכמעט מחציתם גויים, עליך לסייע ולא להתעלם.”
ביניים: אם הקב”ה מרחם – גם בני אדם צריכים לרחם
“עזר וויצמן ז”ל היה כאן בהיותו נשיא ושאל איזו בעיה קרדינלית יש לכם? השבתי: ענין הגיור, חייבים לפתור את הבעיה. ‘אתה צודק במאה אחוז’, השיב, ‘אנחנו נעשה את זה’… ודבר לא נעשה. בתי הדין הרבניים לא מגיירים אותם, לכן הוקמו בתי גיור אלטרנטיביים כמו בצפת או בצבא. זה ציבור שלם שסבל מאנטישמיות! שם הם היו יהודים וכאן לא, צריך איזה פתרון חכם. חלק הגיעו ללא מסמכים וכששאלתי אחד מהם אם הוא יהודי, הוא חשף את הזרוע ואמר: ‘הנה היטלר קבע שאני יהודי’.”
“אם הקב”ה זימן לנו להיוולד בתקופה כזאת, שהגענו לארץ ישראל, ברוך השם, מגיעות עליות גדולות – אנחנו צריכים לפתור את הבעיות שלנו ולא לדחות אותן. כאשר ראיתי שיש התחמקות מהמוסדות לאחר שהעלייה הזו הגיעה אמרתי ‘במקום שאין איש היה איש’. פתחנו את הדלת לגיור בקצרין, גם מיישובי הגולן הפנו אלינו את העולים שהגיעו אליהם, קיבלתי על זה ברכה מהרבנים הראשיים ואחר כך העתיקו את הדגם לקרית שמונה, לצפת ומקומות אחרים.
“עם שוך גל העלייה יצרנו שותפות עם טבריה והיום המבקשים להתגייר נשלחים לשם, וגם הרבנות הראשית מביעה עניין. אני באמת שלם עם הדבר הזה ושמח שהייתי שותף למהלך הזה של הגאולה ובסיוע למשפחות רבות.
“הרי אינך יכול להשאר אטום כלפי הניסים שהקב”ה עושה לנו. על יציאת מצרים נאמר, שאם היו נשארים אולי לא היינו יוצאים משם. עוד רגע היו נשארים שם ברוסיה אולי לא היו יוצאים משם. אם הקב”ה כך מרחם על שארית ישראל, גם בני אדם צריכים לרחם.”
איזה בתי דין כן הסכימו להעביר את הגרים שלכם?
“כמה בתי דין הוקמו בדרך עקיפה, למשל בידי הרב צפניה דרורי בקרית שמונה, בית הדין של הרב ברונר בחיפה, גם אני ישבתי בהם לא אחת. בית דין נוסף הקמנו עם הרב יחזקאל דאום זצ”ל, הרב אריאל יבל”א ואנוכי בענין ברית מילה, מאות עמדו כאן בתור כדי לקבל ברית. פעם אף העמדנו חופות ל-25 זוגות בבית הכנסת העתיק.
“אמנם הרבנות הראשית עודדה את בתי הדין הללו, אך זה לא פתרון, זה צריך להיות ממלכתי ומוכר. ההצעה המקורית שלי היתה אפילו להכניס את הלימוד לתוך מסגרות האולפן, אבל צריך להקים מערך ממלכתי שיפתח כיתות גיור בארץ. בינתיים, מאות אלפים מאותה יהדות עדיין לא התגיירו כי המדינה לא מציעה פתרון. ככל שהם מתערים כאן הם רואים שאולי זה לא נורא, רבים מתחתנים בקפריסין ועכשיו יש בעיה של התבוללות בארץ”.
קול פנימי אומר לך שחיית כל הזמן בשקר
הרבנית מירה מצטרפת לשיחה ומוסיפה שבחו”ל קראו להם ‘ז’יד’, זרקו אבנים, שם הם היו יהודים ופתאום באים הנה ואומרים להם שאינם יהודים. “זו טרגדיה וזה שובר אותם, כי
ברוסיה הלאום נקבע לפי האב, אצלנו הלאום לפי האם. סבלנו על היותנו יהודים ופתאום במדינת היהודים – איננו יהודים?” שואלת מירה.
מה הם צריכים את הצרה הזאת שנקראת העם היהודי, עם הקשיים שמערים בפניו הגיור?
“כי אדם עומד מול אמת. אדם שומע לפתע קול פנימי, שאינך יודע איפה למקם אותו בגוף, שאומר לך שחיית כל הזמן בשקר. שבעם היהודי, בתנ”ך, שם נמצאת האמת. אדם לא יכול לברוח מזה, זה פשוט משתלט עליו כי זה בא ממקום מאוד עמוק. יש כאלה שאומרים לעצמם משהו כאן לא אמיתי, אם זה ההעתק אז אלך למקור. האדם מסתכל על מה שקורה כאן, רואה את הניסים, ואינו יכול להתכחש אליהם.
האדם חווה חוויה, הקב”ה אומר לו דברים והוא אינו יכול להמשיך הלאה, ממש כמו סיפורה של לאה, שראיינת לגיליון זה”.
אולי השאלה בנאלית… אבל מדוע מאתנו, החילונים – לא נדרש מה שנדרש מהמתגיירים?
מירה: “כמו שילד נכנס למשפחה. אם אני רוצה לאמץ, הילד חייב ללמוד את מסכת הנהלים בבית. מי שנולד בעם ישראל מקושר בנשמתו לעם ישראל, אבל אם אתה בא מבחוץ – יש לנו קריטריונים; כדי להיות שייך לכלל מקשים עליך במכוון. לאדם שבא מאמונה אחרת, מעם אחר יש מטענים קודמים שלו, הוא מביא איתו מסורות שלעיתים מאוד קשה להשתחרר מהן. אם אתה באמת רוצה לקבל עול תורה ומצוות אנחנו רוצים שתשפיע טובה על עם ישראל”.
