ד“ר דרורה בהרל, מ“בית בכפר חוף כנרת“, טיילה שש שנים על “גג העולם” בהרי ההימלאיה והיא בת 76 ומוגבלת בתנועתה כדי 70%. עכשיו הספר
במשך שש שנים כבשה ד“ר דרורה, כמעט לבדה, במסעות אתגריים ובתנאי מזג אוויר קשים את פסגות ההימלאיה, למרות שכבר עברה את שנתה ה-76 ולמרות מוגבלות של 70 אחוז בתנועה. ד“ר דרורה בהרל, מ“בית בכפר חוף כנרת“, הנמצא בסמוך לקיבוץ גינוסר, מוציאה לאור את הספר “לכבוש את ההימלאיה“. בספר, היא מתארת, בשישה יומני מסע מרתקים, את מסעותיה ברכסי ההימלאיה, המלווים בצילומיה המתארים נופי בראשית מדהימים ונופים אנושיים של תרבויות.
“יצר הנדודים שלי“, אומרת ד“ר דרורה, “הרצון ללמוד עוד, לחקור, לדעת, לראות כמה שיותר, כי החיים קצרים והעולם כה גדול ומעניין. זה טבוע בי כנראה מלידה ונכנס לתאוצה מוגברת בעקבות ביש המזל באחד מהניתוחים הרבים שעברתי בשנים 2001-2002, שכתוצאה ממנו יש לי מוגבלות של 70 אחוז בתנועה. אולי זה הגביר אצלי את הרצון לטייל ודווקא טיולים או מסעות אתגריים. בכל פעם, העליתי את רף האתגר“.
במהלך ששת מסעותיה, ברכסי ההימלאיה ההודית ובנפאל, גמאה ד“ר בהרל עשרות אלפי קילומטרים בנסיעות עם רכבי שטח, במסעות לנופים שבטבע ולנופים אנושיים, כמו גם לאנשים ולתרבויות השונות שפגשה בגובה של אלפי מטרים. מסעות אלו דרשו ממנה תעצומות נפש וגוף, שלא תמיד היה מוכן לציית למתבקש ממנו. מי שליווה אותה וסייע לה בחמשת מסעותיה בחבלי הארץ המכונים לאדאק וזאנסקאר, שהם בעצם ההימלאיה ההודית שבצפון הודו, הוא מדריך טיולים לאדאקי מוסמך, מסור ומקצועי בשם טאשי, עמו היא שומרת על קשר אינטרנטי גם בימים אלה של הקורונה.
ד“ר בהרל מספרת על האתגר המורכב שחוותה במסעותיה בהימלאיה ההודית: הטיפוס שהוא קשה עבור אדם ממוצע, צעיר, או מבוגר, על אחת כמה וכמה עליה, כבעלת מוגבלות בתנועה במדרונות התלולים ובמדרגות הגבוהות.
במסעותיה בהימלאיה ההודית ובנפאל, היא צילמה נופים מרהיבים: פסגות מושלגות, הרים קירחים הבנויים מסלעי גרניט, חקלאות טרסות, בהם חיים בני אדם באורח חיים של לפני אלפי שנים וחורשים את שדותיהם באמצעות יאק רתום למחרשת עץ
במסעותיה בהימלאיה ההודית ובנפאל היא צילמה נופים מרהיבים: פסגות מושלגות, הרים קירחים הבנויים מסלעי גרניט, חקלאות טרסות הבנויה מדרגות מדרגות במעלה ובמדרונות ההרים, לצד כפרים, בהם חיים בני אדם באורח חיים של לפני אלפי שנים ואף חורשים את שדותיהם באמצעות יאק (בהמה טיבטית) רתום למחרשת עץ. מרחבים בגוונים שונים מהם בולטים פסלי ענק מרהיבים ומוזהבים של בודהה בגרסאות שונות ותופעות טבע מרהיבות כמו: מפגש הנהרות אינדוס וזאנסקאר, שצבע מימיהם שונה ובמפגש ביניהם כל נהר שומר על צבעו, או אגם צ‘ומרירי, שבגובה 4,595 מטר וכל שינוי קטן בעוצמת הרוח או בכיוונה משנה את גוון המים.
היא גם תיעדה בעלי חיים מיוחדים כמו מרמיטות, וגם גברים, נשים וילדים לבושים בבגדים מסורתיים, נשים מכבסות כביסה ושוטפות כלים ברחוב, גברים מכינים לבנים מבוץ, או מתקנים כבישים בהרים באמצעות ידיהם וכלי עבודה ועוד.
בדומה לספרה הראשון, גם הפעם, ד“ר בהרל מקדישה את ספרה החדש “לכל מי שחושב שאי אפשר” והמסר הוא ברור, כפי שהיא כותבת, בין היתר, במבוא: “אני מאחלת לכם ליהנות מתיעוד מסעותיי האתגריים ברכסי ההימלאיה ולהתרשם מכך שעם רצון, נחישות והתמדה, אפשר לטייל ולראות עולמות – גם עם מוגבלויות פיזיות”.
“לכבוש את ההימלאיה“
ד“ר דרורה בהרל, מ“בית בכפר“, שבקיבוץ גינוסר, מוציאה לאור את הספר “לכבוש את ההימלאיה“, בו מתוארים מסעותיה ל“גג העולם“
במשך שש שנים, כבשה, כמעט לבדה, במסעות אתגריים ובתנאי מזג אוויר קשים, את פסגות ההימלאיה, למרות שכבר עברה את שנתה ה-76 ולמרות מוגבלות של 70 אחוז בתנועה. ד“ר דרורה בהרל, מ“בית בכפר“, שבקיבוץ גינוסר, מוציאה לאור את הספר “לכבוש את ההימלאיה“.
בספר, היא מתארת, בשישה יומני מסע מרתקים, את מסעותיה ברכסי ההימלאיה, המלווים בצילומיה המתארים נופי בראשית מדהימים ונופים אנושיים של תרבויות. ספר על מסעותיה ל“גג העולם“, כולל לינה באוהל בטמפרטורות שמתחת לאפס, ועל ביקוריה באזורי הגבול בין
הודו לפקיסטן ולסין הסגורים לכול, מאז יולי 2019.
