הוא מורה ומחנך ב"נופי גולן". "האכלה בכפית מלמדת אותנו לטווח הארוך צורתה של כפית מהי. צאו תחקרו תשאלו תלמדו… משפט שמלווה אותי ותלוי לנו בכיתה, בכל שנה מחדש". האורח שלנו לשבת הוא ברק זהר, ממעלה גמלא
קצת על עצמך
"ברק זהר, בן 54, נשוי לעדי, מנחת nlp ומורה לפילאטיס ואבא לשלוש בנות – בר, 20, חיילת בחיל חינוך, רעות, 18, בשנת שירות בירושלים וזיו, 15, תלמידת תיכון".
עיסוק
"מורה ומחנך בתיכון 'נופי גולן'. מחנך כיתת מב"ר, מרכז מגמת חקלאות, מלמד מדעים ורכז הטיולים של בית הספר. כבר 15 שנה, שאני מורה ומחנך. גם קצת חקלאי בעיקר בקיץ, בתקופת הליצי והמנגו, במשק המשפחתי. לפני זה, עסקתי הרבה שנים בחינוך הבלתי פורמלי, תפיסת חינוך שמלווה אותי עד היום ותורמת רבות לקשר שלי עם התלמידים. הייתי מדריך בפנימייה ב'אשל הנשיא' ומד"ב בכנף".
סיפור משמעותי מעבודתך
"כל יום הוא יום משמעותי עבורי ועבור תלמיד כזה או אחר".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בערבה, במושב חצבה. הוריי היו ממקימי המושב. זה היה מקום מאוד חדש וקטן. בשל מחסור בדיור, גרו תקופה שתי משפחות באותו הבית, המשפחה הזו עד היום בקשר מצוין אתנו, ממש כמו משפחה מהדם, כמו שמאיר שלו קורא לזה.
"היינו משחקים הרבה בחוץ, מגיל צעיר מאוד עובדים בחקלאות, גידלנו ירקות ומנגו בעיקר, למדתי הרבה מהעבודה במשק, ידע שעד היום שימושי לי בתור מורה לחקלאות.
"לצד העבודה, גם הינו יוצאים להרבה טיולים, במסגרת המושב. אני זוכר את הקשר עם אנשי בית ספר שדה שלימדו אותנו על הזנבנים…
"הערבה היא מדבר שקט ומרחבים פתוחים, קצת דומה לגולן, אבל שונה. בקיץ חם מאוד אז עובדים מצאת החמה עד תשע ואז בריכה ומזגן, עד למחרת.
"הוריי ואחים שלי עדיין גרים שם גם היום, ככה שיוצא לי מדי פעם לחזור ולבקר. המושב השתנה מאוד. כיום, רוב מי שעובד בשדה הם עובדים זרים והנוער שם במנטליות אחרת".
מגורים
"מעלה גמלא. עברנו לגולן ב-2008, אחרי שבע שנים בכפר הנוער 'אשל הנשיא'. גרנו ארבע שנים בכנף, עבדתי שם בתור מד"ב – מדריך בוגר לנוער. החורף הראשון בגולן היה לי מאוד קשה. לא ידעתי איך מתמודדים עם הבוץ החום הזה שמאוד שונה מהחול הבהיר של המדבר. בפעמים האלה שסבלתי מהבוץ, אשתי הייתה לוקחת את הילדות לטיול בבוץ ובגשם, נהנות ביחד מכל טיפה של בוץ ומים.
"אנחנו גרים במעלה גמלא כבר 14 שנה. מחוברים לאנשים ולקהילה. עדי נולדה וגדלה פה. מתחילת המלחמה, היא לקחה על עצמה תפקיד של רכזת ותיקים וחוסן ביישוב, ככה שאני מרבה להצטרף ולעזור לה בארגון של פעילויות ומפגשים".
איך נראה יום שישי שלך?
"בימים של קיץ, יורדים לחתור בסאפ, אחר כך ניקיונות וסידור הבית לשבת. שנ"צ חובה!
"בחצר שלנו, בניתי ספסל שפונה אל הכביש, ככה שאת הקפה של אחר הצוהריים אנחנו שותים במקום שבו אפשר לפגוש עוד אנשים, להגיד שלום ולפטפט קצת. אחרי הקפה, מסיים בישולים לפני ארוחת הערב. מדי פעם, מארחים משפחה, או חברים. לפעמים, גם נהנים מהשקט והאינטימיות של המשפחה המצומצמת שלנו".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"דגים ותוספות של ירקות בתנור וסלטים, קינוח מפנק שאחת הבנות מכינה. משתדלים ללבוש לבן וחגיגי, מברכים לאה גולדברג – קטע מתוך 'שירי סוף הדרך' שאני מאוד מתחבר אליו והדבקתי בו את כל המשפחה:
"'למדני אלוהי ברך והתפלל על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל על החירות הזאת לראות לחוש לנשום לדעת לייחל להיכשל, למד את שפתותי ברכה ושיר הלל בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל, לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום, לבל יהיה עלי יומי הרגל'".
זיכרון ילדות משבת
"בערבה, בשנות השבעים-שמונים, הכול היה מרוחק ושונה משאר הארץ, גם הקליטה של הרדיו לא הייתה טובה, אבל בטרנספורטר הישן קלטו מצוין. אז אני זוכר את עצמי יושב באוטו ושומע ברדיו מערכונים של הגשש, בבוקר ובצוהריים, 'שירים ושערים'. בקיץ, היינו מבלים שעות בבריכה, למדנו לשחות מגיל צעיר וגם השתתפתי בתחרויות שחייה, כולל שבע פעמים צליחת הכנרת".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"ספר קורא פעם ב… קורא עיתון ופותר תשבצי היגיון, מכל העיתונים שיש. אני גם כותב תשבצי היגיון".
ספר מומלץ
"ספר שקראתי מזמן ומאוד אהבתי – 'חמשת רבעי התפוז', אולי שווה לחזור אליו שוב".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"לצאת לטייל בטבע, בדרך כלל עם משפחה, או עם חברים, מעדיפים עם הליכה, מסלול קצר וטבילה בנחל, משתדלים להיכנס למים בכל מזג האויר – זה תמיד מרענן מאוד".
עם מי היית רוצה לשבת לקפה?
"עם דמות מעניינת שאני לא מכיר, אולי מישהו מתקופת התנ"ך…".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"מטייל הרבה, כותב ופותר תשבצים, עובד בגינה".
איך השפיעה עליך המלחמה?
"הלימוד בזום לא תרם הרבה ללמידה. שמחתי מאוד לחזור ללמד פרונטלית ולא דרך מסך, מה גם שחקלאות קשה לעשות מרחוק".
מהו המוטו שלך בחיים?
"האכלה בכפית מלמדת אותנו לטווח הארוך צורתה של כפית מהי. צאו תחקרו תשאלו תלמדו… משפט שמלווה אותי ותלוי לנו בכיתה, בכל שנה מחדש".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"את השקט (כשאין מלחמה), את הירוק והפורח בחורף, שכל המקומות הכיפים לטייל בהם נמצאים במרחק נגיעה".
מה אתה מאחל לעצמך?
"בעיקר בריאות".
