בי“א בתשרי תשע“ה, לפני כמעט שמונה שנים, הונחה אבן הפינה לבית הכנסת באלוני הבשן. חנוכת בית הכנסת החדש באלוני הבשן תהיה ביום חמישי הקרוב. דרך ארוכה
בצילום: ילדי גן “כלנית” (היום בכיתה ז‘), בטקס הנחת אבן הפינה
מעט יותר מ-30 יישובים יהודיים הוקמו בגולן, מאז מלחמת ששת הימים. כ-30 יישובים יהודיים עתיקים התגלו בו על ידי חוקרי הגולן.
אמרנו 30 יישובים? למעשה, מה שהתגלה הם שרידי בתי הכנסת. אפשר לומר כי בית הכנסת בכפר היהודי העתיק הוא מקבילו הקדום של חדר האוכל בקיבוץ, לפחות בקיבוצים של פעם. שניהם היו יותר מאשר מקום מפגש לצורך אחד – תפילה/ארוחה. שניהם היו לבו הפועם של היישוב. אפשר לומר כי בכל מקום בו יגלו הארכאולוגים בעוד אלפיים שנה חדר אוכל, יוכלו לומר כי כאן היה קיבוץ. על זו הדרך, בכל מקום בו מתגלים שרידיו של בית כנסת, אפשר לומר כי כאן התקיים יישוב יהודי.
כ-120 מבנים כאלו התגלו עד היום ברחבי הארץ וכרבע מהם בגולן. אולי זו הסיבה שרבים יעמדו על כך שאת הגולן שחררנו ולא כבשנו ולכל הפחות, מספקת הארכיאולוגיה ספירה של קניין יהודי בגולן, כבר לפני למעלה מ-1500 שנה.
בית הכנסת הוא בבחינת חלון הראווה של הקהילה היהודית הקדומה. המבקרים באתר עין קשתות ובכפר התלמודי בקצרין מתרשמים בראותם את אותם בתי כנסת מפוארים. מרשימים לא פחות הם שרידים אחרים המפוזרים בשטח, למשל עסליה וזומימרה, בלב יער יהודייה, צלבה וחורבת זוויתן, במקומות שאפילו דרך לרכבי שטח אין אליהם.
למה נדרשנו להעלות מן האוב סוגיה נדושה ומוכרת זו? כיוון שלרשימת בתי הכנסת הללו יתווסף השבוע אח חורג.
לא, אין מדובר בתגלית ארכאולוגית חדשה ואין זה אתר עתיקות שלא היה מוכר עד עתה. ביום חמישי הקרוב, (ז‘ באדר ב‘, 10.3), ייחנך בית הכנסת החדש באלוני הבשן. מקדש מעט זה הצטרף לשתי משפחות ותיקות. הראשונה, בתי הכנסת הקיימים ביישובי הגולן העכשוויים. השנייה – בתי הכנסת הקדומים.
בולט הדמיון לבתי הכנסת העתיקים. גג רעפים משופע, מבואת כניסה בעלת חזית עמודים וחלונות עגולים. בעיצוב הפנימי, שני טורי עמודים הנושאים את יציע עזרת הנשים וארון קודש בעל גג משולש וקשת, ממש כמו ההיכלית בבית הכנסת העתיק של עין קשתות
שפה אחת
את המשפט הזה צריך להסביר. איך יכול להיות שמבנה מודרני בן יומיים יהיה אח חורג לאחיו העתיקים? את התשובה תספק הארכיטקטורה. כבר משביל הגישה אל בית הכנסת, בולט הדמיון לבתי הכנסת העתיקים. גג רעפים משופע, מבואת כניסה בעלת חזית עמודים וחלונות עגולים. הדמיון נמשך גם בעיצוב הפנימי. שני טורי עמודים הנושאים את יציע עזרת הנשים וארון קודש בעל גג משולש וקשת, ממש כמו ההיכלית בבית הכנסת העתיק של עין קשתות.
הדמיון אינו מקרי. כאשר החל תהליך התכנון, ביקשנו מהאדריכל מבנה שיענה לצרכים של קהילה מודרנית, אבל ישאב השראה מבתי התפילה של קהילות קדם.
אם נדמה את העבר וההווה כשרשרת בעלת חוליות, נוכל לומר כי בית הכנסת החדש באלוני הבשן מחבר בין השתיים. שפה אחת (ולא רק השפה המילולית, אלא גם זו החזותית), עבר המתחדש בהווה.
אם תשאלו ארכיאולוג מתי בדיוק נבנה בית כנסת מסוים וכמה זמן נמשכה הבנייה, תיאלצו להסתפק באומדן כללי, בטווח של 20 שנה ולגבי משך, זה בבחינת השערה מלומדת בלבד.
בימינו, הכול מתועד, מצולם ומוסרט.
אומרים כי גם רומא לא נבנתה ביום אחד ודומה כי כלל זה נכון גם לימינו. בי“א בתשרי תשע“ה, (5.10.2014), הונחה אבן הפינה. לא סתם אבן פינה, אלא אבן בזלת ועליה תאריך ועיטור מנורה עתיקה, ממש כמו בבתי הכנסת הקדומים. בדרך, נדרשו לא מעט מאמצים, וכספים, של משפחות היישוב ושל אחרים, כולל קמפיין המונים. תרומות של בני משפחה, קרובים וידידים, מקרוב ומרחוק (ביניהם משפחת מוסקוביץ, מארה“ב) ולאט לאט, קרם הרעיון שלד ורעפים ורצפה וחלונות. בסוף, הודלק גם האור.
אז מה היה לנו? התיישבות יהודית לפני אלפיים שנה בגמלא. 30 כפרים ובלבם בתי כנסת. הפסקה קצרה של 1500 שנה וחזרה, כאילו לא עזבנו מעולם.
הישן יתחדש והחדש יתקדש.
