הבית של טל ורותם צרפתי הוא בית כחול, עם מטבח אפרפר, כיסאות צבעוניים ובניית בית כהרפתקה מתמשכת. המוטו: פרקטיקה
ספרו קצת על עצמכם
טל: “אנחנו טל ורותם צרפתי, נשואים פלוס ארבעה ילדים – נועם בת 12,עומר בן 9, ענבל בת שנתיים וגלעד בן 7 חודשים. אנחנו גרים בקדמת צבי. רותם מגיע במקור מכפר סבא ואני, מקצרין. הכרנו בלימודי מנהל בתי מלון לפני 15 שנים. את הסטאז’ עשינו באילת ולאחר מכן, עברנו לקיבוץ חוקוק, שם במשך חמש שנים, רותם ניהל את המטבח ואני ניהלתי את הקבלה בחדרי האירוח ‘חקוק בלב’.
“ב-2011, עלינו לגולן ועבדנו בעבודות מזדמנות. ב-2013, קיבל רותם הצעת עבודה בתל אביב, שם ניהל את המטבחים של רשת ‘משען’. באותה תקופה, הייתי רכזת צמיחה דמוגרפית, במועצה המקומית קצרין והתמודדנו עם מציאות שבה חיים יחד בעיקר בסופי שבוע.
טל: “החלק שמייצג אותי הוא המטבח. הוא מתוכנן כיחידה אחת עם הסלון, מתוך מחשבה שמי שעומד במטבח עדיין יהיה בקשר עין עם האורחים בסלון. מעוצב באווירה כפרית, בצבע לא סטנדרטי תכול-אפור, מה שהתברר כפרקטי ביותר”
“ב-2014, לאחר שנה, רותם חזר לגולן, לאחר שנפלה בחיקו הזדמנות לפתוח מסעדה בכפר האמנים אניעם, מסעדת ‘זיגל’ הכשרה. לאחרונה, לאחר ארבע שנים וחצי, הוחלף הקונספט והמסעדה ‘אל פואבלו’, שמגישה כיום גם אוכל מקסיקני והמבורגרים מושחתים, ויתרה על הכשרות והחלה לעבוד גם בסופי שבוע. כיום, המסעדה מאפשרת לרותם לבטא את יכולותיו הקולינריות ומתאימה יותר לאורח החיים שלנו.
“ב-2015, חלה תפנית, כשהחלטנו שהגיע הזמן לבנות את ביתנו. התחלנו לבחון את האפשרויות וחשבנו על מעבר למושב. באותה תקופה, הייתה קליטה בהרחבה בקדמת צבי ולאחר פגישה ראשונית עם המשווק, הרגשנו שזה המקום. לאחר תהליך קליטה שעברנו, התקבלתי במקביל כרכזת מדור צעירים ודור המשך, במועצה האזורית גולן.
“לאחר שנה וחצי בתפקיד, גיוס משאבים אינטנסיבי והמון רצון, הפך המדור ל’מרכז צעירים’ ומוניתי למנהלת ‘מרכז צעירים גולן'”.
מהו החלק האהוב עלייך בבית?
“החלק האהוב עליי הוא הגינה הענקית שלנו. היא מוסתרת ופינתית ובעלת מרפסת מקורה בפרגולה, בה אנחנו נהנים לארח ולאכול ארוחות משפחתיות. המדשאה, עליה אנחנו אוהבים לפרוס שמיכה בקיץ והטרמפולינה, עליה כולנו קופצים יחד ומעבירים את הזמן בנעימים.
“שטח של כמעט דונם דורש השקעה רבה. מאחר שלרותם יש ניסיון בגינון, הוא ידע בדיוק איך הגינה תיראה עוד לפני שעברנו. כל פינה בגינה תוכננה ונשתלה על ידי רותם. יש לנו עשרות עצי פרי, שכבר מניבים פירות טעימים וגדר חיה של יערת הדבש, בכניסה, שבכל פעם שהיא פורחת, הריח המדהים מזכיר לנו את ירח הדבש שלנו, שם נתקלנו בריח הזה לראשונה”.
האם יש פריט אהוב במיוחד?
“אני מאוד אוהבת את הכיסאות שרכשנו ממסעדה שנסגרה. שיפצתי וצבעתי בעצמי בצבעים שונים. כל כיסא, עם האופי שלו, שויף באהבה, נצבע בקפידה והותאם, או לא הותאם, בכוונה תחילה.
“באופן כללי, אני אוהבת לשפץ ולבנות רהיטים. חלון ישן שנצבע בצהוב, אך טרם נתלה, מדף עם מתלה למעילים, שתלוי מאחורי דלת הכניסה ועוד. לצערי, לא מצליחה להשקיע בכך מספיק זמן”.
מהי הקנייה האחרונה שלך לבית?
“הקנייה האחרונה היא מנורות לקיר המסדרון. הן ניקנו לפני חצי שנה בערך. כל אחת שונה מעט במראה מהאחרת. זה משהו שאני אוהבת, לא חייבת שתהיה אחידות. ישנם עוד המון חפצים שהיינו רוצים לקנות. אחרי שבונים, מבינים שאי אפשר הכול. כל דבר בעתו”.
מהו החלק בבית שמייצג אותך?
“החלק שמייצג אותי הוא המטבח. הוא מתוכנן כיחידה אחת עם הסלון, מתוך מחשבה שמי שעומד במטבח עדיין יהיה בקשר עין עם האורחים בסלון. מעוצב באווירה כפרית, בצבע לא סטנדרטי תכול-אפור, מה שהתברר כפרקטי ביותר. אנחנו נהנים לבשל, לאפות ולארח. בנוסף, רותם בנה תוספת לשרפרף פשוט מאיקאה וכך, ענבל ובקרוב גם גלעד, יכולה להיות שותפה לפעילות שמתרחשת במטבח. לעזור לרדד, לראות מה מבשלים, לשטוף ידיים ובעצם, להיות עצמאית בשטח.
“לגבי התקציב, היה לנו חשוב, מתוך עקרון, לא להוציא הרבה יחסית על מטבח, במיוחד כשברור לנו שזה משהו שמחליפים כל כמה שנים מסיבות שונות, כמו תקופת שיפוצים, רצון לשנות, אופנה שמשתנה וכדומה. לכן, מצאנו נגר מקומי, עליו קיבלנו גם המלצות, שבנה לנו מטבח גדול, מותאם לצרכינו ולטעמנו. המטבח לא נראה פחות טוב ממטבחים שעולים פי שניים ויותר ממה ששילמנו. באופן כללי, אנחנו מאוד מרוצים שלא התפתינו לשלם יותר. זוהי בהחלט קנייה שהצדיקה את עצמה”.
האם היית משנה משהו בבית?
“אולי הייתי מגדילה קצת את חדרי הילדים, אבל זה לא קריטי, כי גם ככה אנחנו אוהבים שכולם אתנו בסלון.
“בנוסף, ההחלטה שהחלטנו על בנייה מתקדמת, מסוג פלדה דקת-דופן. בנינו כך, כי רצינו בנייה מהירה ובידוד טוב, מה שבאמת קרה. אבל בדיעבד, גילינו שהרשויות מאוד מסורבלות ולא מכירות את התחום לעומק, עושות חיים קשים בטופס 4 ובמקביל, נתקלנו בקשיים למצוא אנשי מקצוע טובים ואמינים, שמתמחים בסוג הבנייה הזה. בסוף, קורה שמתפשרים על הקיים ולא תמיד זה עובד כמו שרציתם. כך שלא בטוח שהיינו בונים כך שוב”.
יש משהו שחשוב לך להביע?
“אנחנו אוהבים ומאמינים ב’פרקטי’, החל מצורת הבית ועד לבחירה של הריצוף. לא עשינו שום דבר מיותר, בראייה שלנו. יחד עם האדריכליות שלנו, ‘בונות אדריכלות ישראלית’, עברנו תהליך של תיאום ציפיות. החלטנו לייחד את הבית בדרכים אחרות, כמו הציפוי דמוי העץ והצבע. תכנון הבית לווה בחשיבה מעשית וזה בהחלט ניכר.
“אמנם אנחנו גרים כבר שנה וחצי בבית, אבל יש פינות רבות שעדיין לא הספקנו להגיע אליהן. בניית בית זהו פרויקט מתמשך, שלא נגמר ברגע שנכנסים, או לעולם. כדאי לחשוב על זה כעל הרפתקה מתמשכת”.
