הבית של אסנת נוביק, בכנף, משדר רוגע מרגע הכניסה אליו. “הסגנון העיצובי בבית נותן לי תחושה של רוגע ושלווה”, היא אומרת והיא יודעת – היא עיצבה אותו

שער עץ ושביל מוביל לבית. על קיר הכניסה – קולבים בצורת אותיות שמרכיבות את שם המשפחה. מבעד לדלת, ניתן להבחין בחלל האירוח של הבית. הכול בהיר, נקי ונעים. כאשר מסתכלים סביב, מבחינים בעוד ועוד פריטים מיוחדים. סט תפירה ייחודי כקישוט על שולחן האוכל. מגוון אוספים ופריטים עתיקים, שניתן למצוא גם בגינה ואפילו בחדר המקלחת.

העיצוב הרגוע והטבעי קיים בכל חלקי הבית, כולל בחדרי הילדים ובחדרי העבודה. הרוגע לא נעלם לרגע ופריטים מיוחדים בכל פינה.

ספרי קצת על עצמך:

“אני אסנת, בת 48, אימא של יובל, בת 22, סטודנטית לאדריכלות ב’בצלאל’ ושל איתי, בן 18, לפני גיוס. אני ומשפחתי הגענו לגולן לאחר פינוי ימית. הגעתי לעין זיוון בגיל 16 והוריי גרים שם עד היום. לפני עשרים שנה, עברתי לגור בכנף, על מנת להקים את ביתנו. היה לי חלום לבנות בית על פי מידותיי, אבל בזמן שהגענו לכנף לא הייתה האפשרות לבנות באופן פרטי, לכן החלטנו להפוך את בית האגודה לבית חלומותינו.

“חלל האירוח הוא החלק האהוב עליי. אני מאוד אוהבת לארח. אנחנו מבשלים ומארחים הרבה. אני אוהבת את הריהוט והפרטים בחלל האירוח, שכולל את המטבח הפתוח, פינת האוכל והסלון. כל פרט ופרט הוצב במקום שלו לאחר מחשבה”

“למדתי עיצוב פנים, לפני עשרים וארבע שנים ומאז, אני עוסקת בתחום. במהלך השנים, התעסקתי בעיצוב אירועים ובעיצוב פנים. כיום, מתעסקת רק בעיצוב פנים. אני מרבה לעצב לכפרי נופש, מלונות, מרכזי מבקרים, חנויות ובתים. אני עובדת הרבה בגליל ובגולן, אבל גם במרכז. אני מאוד מחוברת לצפון ואוהבת לעבוד במיוחד עם האנשים מהגליל והגולן. זו עבודה לנשמה.

“בנוסף, אני מאוד אוהבת לטייל בארץ ובחו”ל. אוהבת ספורט, הופעות, הצגות, לבלות וליהנות”.

מהו החלק האהוב עלייך בבית?

“חלל האירוח הוא החלק האהוב עליי. אני מאוד אוהבת לארח. אנחנו מבשלים ומארחים הרבה. אני אוהבת את הריהוט והפרטים בחלל האירוח, שכולל את המטבח הפתוח, פינת האוכל והסלון. כל פרט ופרט הוצב במקום שלו לאחר מחשבה. בנוסף, אני מאוד אוהבת אוספים ונותנת להם מקום של כבוד. יש לי אוסף כלי עץ במטבח, יש לי אוספים של משקלים, פמוטים ובכלל, יש לא מעט פריטים שקניתי בשווקי הפשפשים העולם. מדי פעם, אני משנה את פרטי הנוי, לצורך הגיוון והחידוש”.

מהו הפריט האהוב עלייך בבית?

“יש לי הרבה פריטים אהובים. פריט אחד שאהוב עליי במיוחד הוא רהיט עתיק שקניתי בשוק הפשפשים, לפני כאחת עשרה שנים. הרהיט שימש בעבר כרהיט אחסון בדואר, בצרפת. היום, הוא מוצב בסלון כרהיט דקורטיבי ומשמש לי כמזווה למזון יבש. הרהיט נשאר במראה המקורי שלו”.

 כפרי ותעשייתי

מהי הקנייה האחרונה שלך לבית?

“עיצוב זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ובהתאם, יש לי מגוון גדול של חוברות וספרי עיצוב. כולם מסודרים בספריות ובארוניות, אך תמיד יש לי צורך במקום אחסון נוסף. לשם כך, קניתי ארון ספרים חדש, לפני כחצי שנה”.

 מהו החלק בבית שמייצג אותך?

“אין חלק מסוים בבית שמייצג אותי. כל הבית והסגנון העיצובי שלו הוא בעצם אני. הסגנון שלי הוא אקלקטי. יש שילוב של כפרי ותעשייתי, הגוונים בהירים ונעימים. יש שילוב של עץ בצבע בהיר, בדים טבעיים ומגוון פריטי נוי מפוזרים בכל חלקי הבית. הסגנון העיצובי נשמר בכל הבית. חדרי הילדים, חדרי העבודה, חדרי המקלחת, חלל האירוח וגם הגינה. הכול בהיר, טבעי ורגוע. הסגנון העיצובי בבית נותן לי תחושה של רוגע ושלווה ומקום שאני תמיד רוצה להיות בו”.

האם היית משנה משהו בבית?

“הייתי מאוד רוצה להוסיף חדר כביסה ושירות בבית. כיום מכונת הכביסה נמצאת בחוץ. אני אמנם כבר רגילה, אבל זה משהו שהייתי שמחה לשנות”.

 האם יש משהו שחשוב לך להביע?

“הדגש שלי תמיד הוא שבית הוא מקום מפלט, שהכול נרגע ומרגיש נכון למשפחה שגרה בו. בית זה חום והרמוניה. הטיפים שלי ללקוחות שלי הם שכל מה שקשור לדברים הקבועים בבית כמו אריחים, חלונות, מקלחות, רעפים, בכל אלה אני ממליצה שהצבעים יהיו רגועים, כך שלא יגבילו אותנו בבחירת הריהוט המשלים ופרטי הנוי, שאותם ניתן לשנות בקלות ובעלות סבירה.

“יחד עם זאת, אני חושבת שאנשים לא צריכים לפחד וזה בסדר להעז בעיצוב, במקומות הנכונים. את רוב הדברים, ניתן לשנות. שום דבר הוא לא סוף העולם”.