ויקיפדיה נחלשת, מדען חורים שחורים עובר ל-OpenAI וסרטוני דיפ-פייק של מרטין לותר קינג מזעזעים את העולם
שלושה סיפורים שונים מאירים השבוע את עולמה הסוער של הבינה המלאכותית – מאובדן התנועה האנושית באינטרנט, דרך גיוס פיזיקאי חורים שחורים לתוך מכונות חכמות ועד המאבק על כבודו של מרטין לותר קינג. כתבה אחת שמנסה לעשות סדר בעולם שהולך ונשלט על ידי אלגוריתמים.
כשהבוטים גולשים יותר מאתנו, ויקיפדיה בבעיה
זוכרים את הימים שבהם כל ויכוח נגמר ב"נבדוק בויקיפדיה"? אז כנראה שהימים האלה מתמעטים. קרן ויקימדיה, שמפעילה את ויקיפדיה, חשפה ירידה של כ-8% בתעבורה של גולשים אמיתיים לעומת השנה שעברה. הסיבה? רוב האנשים כבר לא נכנסים לבדוק מידע בעצמם – הבינה המלאכותית עושה את זה בשבילם.
במקום להיכנס לאתר, אנשים שואלים את ChatGPT, את גוגל, או את סירי והם מקבלים תשובה מוכנה, לרוב על בסיס אותו מידע שוויקיפדיה יצרה. הבעיה? כשלא נכנסים לאתר, אין תרומות, אין מתנדבים ואין מי שיעדכן את הערכים. זה קצת כמו שכולם אוכלים במסעדה שלך, אבל אף אחד לא משלם.
הנתונים גם מגלים תופעה מדהימה: חלק גדול מהכניסות שחשבנו שהן של בני אדם, בעצם הגיעו מבוטים של חברות בינה מלאכותית, ששואבות תוכן כדי לאמן את עצמן. התוצאה: עומס אדיר על השרתים של ויקיפדיה, חשבונות אינטרנט מנופחים, אבל בלי שקל אחד נוסף בתרומות.
אפילו אתרים גדולים כמו CNN ו-Business Insider מרגישים את זה: פחות הקלקות, פחות תנועה, פחות הכנסות. מנכ"ל איגוד המו"לים האמריקני תיאר זאת כך: "נוצרה כלכלה של אפס הקלקות – הכול נשאר בתוך גוגל".
חברת המדיה הגדולה PMC, (שבבעלותה מגזינים כמו Rolling Stone ו-Variety), כבר תבעה את גוגל על שימוש לא הוגן בתוכן. לדבריהם, גוגל מרוויחה מהמידע שהם מייצרים, בלי לשתף רווחים. גוגל מצדה טוענת שהסיכומים האוטומטיים דווקא "מגדילים את החשיפה", אבל הנתונים בשטח מספרים סיפור אחר לגמרי.
ויקיפדיה עצמה מזהירה: אם המגמה הזו תימשך, זה עלול לערער את כל הרעיון של ידע חופשי. פחות כניסות פירושו פחות אנשים שכותבים, עורכים ותורמים. בסוף, האנציקלופדיה שכולנו סומכים עליה עלולה להפוך לשממה דיגיטלית.
כשהמדע וה-AI נפגשים – חור שחור של ידע
אם חשבתם שבינה מלאכותית נועדה רק לכתוב מיילים, או לצייר חתול עם משקפיים, תחשבו שוב. חברת OpenAI, שמאחורי ChatGPT, הקימה זרוע חדשה בשם OpenAI for Science. המטרה: להפוך את הבינה המלאכותית לעוזרת מחקר, שתעזור למדענים לפתור בעיות מדעיות אמיתיות.
מי האיש הראשון שהצטרף? לא פחות מהפיזיקאי אלכס לופסקאסה, אחד החוקרים המובילים בעולם בחקר חורים שחורים. האיש הזה הקדיש את חייו להבנת איך פועלים אותם אזורים מסתוריים ביקום שמהם אפילו אור לא בורח.
לופסקאסה סיפר שבעבר הוא לא האמין שבינה מלאכותית תוכל לעזור באמת במדע. אבל אחרי ש-GPT-5 פתר בעיה באסטרופיזיקה תוך חצי שעה, משימה שלוקחת לסטודנטים ימים שלמים, הוא הבין שהעתיד כבר כאן. לדבריו, המחשב אפילו הצליח "לגלות מחדש" תובנה חשובה ממאמר שלו, בלי שידע עליה מראש.
ב-OpenAI רואים בזה מהפכה.
"המודל שאתם משתמשים בו היום", אמר אחד הסגנים, "הוא הכי גרוע שתשתמשו בו כל חייכם". הכוונה? שכל דגם עתידי רק ילמד, ישתפר ויתקרב יותר ליכולת האנושית להבין את העולם".
היוזמה של OpenAI נועדה להתחרות ישירות ב-DeepMind של גוגל, שכבר יצרה את AlphaFold – מערכת שחוזה את מבנה החלבונים ומסייעת בפיתוח תרופות. עכשיו נראה שהמרוץ בין שתי החברות עובר מהצ'אט אל מעבדת המדע.
למרות שזה נשמע כמו מדע בדיוני, תחשבו על זה כך: אם פעם מחשב ידע לשחק שחמט, היום הוא כבר מתחיל להבין את היקום.
המאבק על דמותו של מרטין לותר קינג
לא רק במדע יש חדשות, גם בעולם התרבות מתרחשת סערה של ממש. חברת OpenAI נאלצה לעצור השבוע את האפשרות ליצור סרטונים עם דמותו של מרטין לותר קינג ג'וניור, אחרי שתלונות קשות הגיעו ממשפחתו.
מדובר בתופעה מטרידה: משתמשים יצרו סרטוני דיפ-פייק שבהם נראה קינג אומר דברים שמעולם לא אמר ואף מתעמת עם מלקולם אקס, דבר שלא קרה במציאות. בחלק מהסרטונים, קולו נשמע אומר אמירות גזעניות והכול בשם "חופש הביטוי".
בתו, ברניס קינג, פנתה ישירות ל-OpenAI וכתבה: "זה לא חופש ביטוי, זו פשוט השפלה של זכרו של אבי".
בעקבות זאת, החברה הודיעה שהיא חוסמת זמנית את האפשרות ליצור את דמותו ומגבשת מדיניות חדשה שתגן על דמויות ציבוריות, חיות או מתות, מפני שימוש לא מורשה בדמותן או בקולן.
זו לא הפעם הראשונה. בתו של רובין ויליאמס, למשל, קיבלה סרטונים שבהם "קולו" של אביה משמש לבדיחות מביכות והשחקנית סקרלט ג'והנסון נאלצה להילחם אחרי ש-OpenAI השתמשה בקול שמאוד הזכיר את זה שלה מהסרט Her.
האפליקציה Sora, שאפשרה את היצירה הזו, צברה מעל מיליון הורדות תוך פחות משבוע. זה מרשים, אבל גם מפחיד. כשכל אחד יכול ליצור סרטון משכנע של כל אדם – מאיפה נדע מה אמיתי ומה מזויף?
הצעד של OpenAI מסמן אולי את תחילתו של עידן חדש, שבו גם חברות טכנולוגיה מבינות שחופש הביטוי לא יכול לבוא על חשבון כבודם של אנשים, גם אם הם כבר לא אתנו.
לסיום – מחשבה אחת קטנה
שלושת הסיפורים האלה – על ויקיפדיה, על המדען ועל קינג – מחברים שלוש נקודות על אותו קו: האנושות ממציאה מכונות חכמות, והמכונות מתחילות לעצב את האנושות בחזרה.
אנחנו כבר לא רק המשתמשים – אנחנו גם החומר הגולמי. המידע שלנו, התמונות שלנו, הקולות שלנו – כולם חלק מהאימון של אותן מערכות שלומדות מאיתנו.
אבל אולי, אם נדע להשתמש בזה נכון, זה יכול להיות גם הצד החיובי של הסיפור. כי כמו שקינג אמר בנאומו המפורסם: "יש לי חלום". ואם נלמד לחלום יחד עם המכונות – אולי נוכל לשמור גם על האנושיות שבתוך כל זה.
